הרב נפתלי צבי יהודה ברלין: הבדלים בין גרסאות בדף
(דף חדש: הרב נפתלי צבי יהודה ברלין. מראשי ישיבת וולוז'ין. ==ספריו== * משיב דבר- שו"ת. * העמק דבר- פירוש על התורה. * …) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
נחשב לאחד מגדולי הדור בדורו. היה בקיא בש"ס ופוסקים ואף התעסק בספרים שאין רבים מתעסקים בהם- ספרות הגאונים ומדרשי ההלכה. | נחשב לאחד מגדולי הדור בדורו. היה בקיא בש"ס ופוסקים ואף התעסק בספרים שאין רבים מתעסקים בהם- ספרות הגאונים ומדרשי ההלכה. | ||
==קשריו עם גדולי ישראל== | |||
במותו של חמיו ר' איצלה (יצחק) מוולו'ין, נתעוררה השאלה מי יהיה ראש הישיבה. מצד אחד היה הנצי"ב חתנו של ר' איצלה ומצד שני היה הרב יוסף דוב סולובייצ'יק בעל ה"בית הלוי", נכד לר' חיים מוולוז'ין מייסד הישיבה. יצא פסק של כמה מגדולי אותו הדור ביניהם בעל ה"נחלת דוד", תלמידו של ר' חיים מוולוז'ין שהנצי"ב יהיה ראש הישיבה. | |||
===קשריו עם הרב קוק=== | |||
מפורסם שהרב קוק היה קשור לנצי"ב. הרב קוק למד בישיבת וולוז'ין למשך פחות משנתיים. במהלך התקופה הזאת התחתן עם ביתו של האדר"ת. הרב קוק היה מתכתב עם חותנו האדר"ת והנצי"ב היה קורא את ההתכתבות ביניהם. | |||
אולי הקישור של הרב קוק לנצי"ב נובע לא מהלימוד הקצר יחסית בישיבתו, אלא מהיחס האוהד של הנצי"ב לציונות. | |||
[[קטגוריה: גדולי וחכמי ישראל]] | [[קטגוריה: גדולי וחכמי ישראל]] | ||
[[קטגוריה: אחרונים]] | [[קטגוריה: אחרונים]] | ||
גרסה מ־11:57, 13 באוגוסט 2009
|
|
הרב נפתלי צבי יהודה ברלין. מראשי ישיבת וולוז'ין.
ספריו
- משיב דבר- שו"ת.
- העמק דבר- פירוש על התורה.
- העמק שאלה- פירוש על ספר השאילתות לרב אחאי גאון.
- פירוש על ספרי.
גדלותו בתורה
נחשב לאחד מגדולי הדור בדורו. היה בקיא בש"ס ופוסקים ואף התעסק בספרים שאין רבים מתעסקים בהם- ספרות הגאונים ומדרשי ההלכה.
קשריו עם גדולי ישראל
במותו של חמיו ר' איצלה (יצחק) מוולו'ין, נתעוררה השאלה מי יהיה ראש הישיבה. מצד אחד היה הנצי"ב חתנו של ר' איצלה ומצד שני היה הרב יוסף דוב סולובייצ'יק בעל ה"בית הלוי", נכד לר' חיים מוולוז'ין מייסד הישיבה. יצא פסק של כמה מגדולי אותו הדור ביניהם בעל ה"נחלת דוד", תלמידו של ר' חיים מוולוז'ין שהנצי"ב יהיה ראש הישיבה.
קשריו עם הרב קוק
מפורסם שהרב קוק היה קשור לנצי"ב. הרב קוק למד בישיבת וולוז'ין למשך פחות משנתיים. במהלך התקופה הזאת התחתן עם ביתו של האדר"ת. הרב קוק היה מתכתב עם חותנו האדר"ת והנצי"ב היה קורא את ההתכתבות ביניהם. אולי הקישור של הרב קוק לנצי"ב נובע לא מהלימוד הקצר יחסית בישיבתו, אלא מהיחס האוהד של הנצי"ב לציונות.