הרב טאו: הבדלים בין גרסאות בדף

הרב צבי ישראל טאו

הרב צבי ישראל טאו מגדולי המעמיקים בתורת הרב קוק, מעביר שיעורים רבים בירושלים.לשיעוריו המתקיימים מזה עשרות בשנים נוהרים רבנים מחנכים ואנשי תורה ועמל רבים מכל קצווי הארץ.

משמש כנשיא ישיבת הר המור, וכמנהיג כל הפלג ה'ממלכתי' (במלעיל) שפרש מישיבת מרכז הרב.

בי' ניסן תשס"ה נפטרה רעייתו הרבנית חנה, שהייתה מחנכת דגולה ולימדה נשים רבות. בי"ז באב ה'תשס"ח התחתן הרב טאו בשנית, בגיל 71, עם בתיה כהן מהרובע היהודי בירושלים.

ממשנתו

קודש וחול

הדור

אחת המבוכות הגדולות של עוסקי תורת הרב קוק זצ"ל הוא היחס לדורנו לאור דברי הרב קוק זצ"ל על דורו. במאמר הדור ([[עקבי הצאן]] )

מספריו

הרב טאו איננו כותב ספרים, אולם תלמידיו מוציאים ספרים משיעוריו. הרב טאו עצמו איננו עובר על ספריו, אך הוא סומך את ידיו על אישורו של הרב עמיאל שטרנברג שליט"א העובר על הספרים.

כמה מספרים שיצאו:

• לאמונת עתנו - סידרה המקיפה חלקים נרחבים במשנתו של הרב טאו, והיא נחשבת לספרו היסודי. סידרה זו נכתבה ע"י הרב יאיר דיאמנט שליט"א, והוגהה ע"י הרב זאב נוימן שליט"א. בעריכת הכרכים הראשונים השתתף גם הרב מרדכי (מוטי) הס שליט"א.

א. בעניני הדור והתקופה.

ב.

ג. בעניני תלמוד תורה - המאמרים בכרך זה מהוים מערכה שלמה על הגישה היחס ללימוד תורה בדורנו. כרך כולל את מאמרים בנושאים: מסירות נפש ללימוד תורה; הבנת המושג "כלל ישראל", ומתוכו הבנת ערכה של תורה^[1]; תפקידם של תלמידי חכמים ורבנים בבניין האומה; העיסוק בחכמת הקבלה; ועוד.

בכרך זה נוסף גם המאמר "זכרו ראשונות" שיצא קודם לכן בחוברת נפרדת, והוא עוסק בגישה למאבקים על שלימות הארץ.

ד. בענייני מלחמה בעם ישראל.

ה. פירוש לעקידה בסידור עולת ראי"ה.

ו. סידרת שיעורים בעין אי"ה על סוגית "כל האומר... חטא אינו אלא טועה" (בבלי:שבת נה:-נו.) המבררת את ענקיותם של גדולי האומה, ואת הסדר הנכון בלימוד תורה שבכתב.

ז. סדרת שיעורים בעין אי"ה על סוגית "יען כי גבהו בנות ציון" (בבלי:שבת סב:), המהוים ניתוח מוסרי של מידת הגאוה - הערכה חיצונית של האדם את עצמו - והשלכותיה על היחיד, על החברה ועל האומה.

ח. הסבר תהליכי הגאולה הנמשלה ליקיצה מתרדמה עפ"י סדרי היקיצה של האדם.

• צדיק באמונתו יחיה - נכתב ונערך ע"י הרב נתנאל אלישיב שליט"א, הספר מטפל בגישה ללימוד תורה עפ"י המסורת של עם ישראל, לעומת גישות נוכריות כביקורת המקרא ו"תנ"ך בגובה בעינים".

(חלקים מספר זה יצאו לראשונה בחוברת "צדיק באמונתו יחיה". חוברת זו עוררה פולמוס ציבורי רחב^[2] בענין הגישה ללימוד [[תורה שבכתב]] וסיפורי המקרא.)

• נשמה לעם עליה

כמו כן יצאו חוברות רבות משיעוריו, וכן מאמרים בספרים של שיעורי רבנים מישיבת הר המור, כגון: "כי עין בעין", "לתשובת השנה" ועוד.

הערות שוליים