ישיבת קול תורה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(דף חדש: ==תולדות הישיבה== ישיבת "קול תורה", בירושלים, נוסדה בתרצ"ט - 1939 ע"י הרב יחיאל שלזינגר דיין ור"מ בק"ק המבו…)
 
שורה 10: שורה 10:
בתחילת ימיה שימשה הישיבה כמין ישיבה יחודית ברוחם של עולי גרמניה ואיטליה, ובגלל האחרונים גם נקבע שפתה לעברית ולא יידיש כמקובל בימים ההם.
בתחילת ימיה שימשה הישיבה כמין ישיבה יחודית ברוחם של עולי גרמניה ואיטליה, ובגלל האחרונים גם נקבע שפתה לעברית ולא יידיש כמקובל בימים ההם.


במשך השנים, ובהנהגתו של הרב [[אלחנן משה קונשטט]] בנו של הרב [[ברוך קונשטט]] הנ"ל שינתה הישיבה כיוון ונהייתה לאחת הישיבות הליטאיות החשובות, מקבילה לרעותיה ישיבת ]]חברון]] וישיבת [[פוניבז]], אולם למרות הכל נשמר בה עד היום הניחוח ה'יקי', ההקפדה על דברים שבאצילות וההנהגה הטובה, ואורך רוח וסובלנות רבה למנהגים ועדות שונים.
במשך השנים, ובהנהגתו של הרב [[אלחנן משה קונשטט]] בנו של הרב [[ברוך קונשטט]] הנ"ל שינתה הישיבה כיוון ונהייתה לאחת הישיבות הליטאיות החשובות, מקבילה לרעותיה ישיבת [[חברון]] וישיבת [[פוניבז]], אולם למרות הכל נשמר בה עד היום הניחוח ה'יקי', ההקפדה על דברים שבאצילות וההנהגה הטובה, ואורך רוח וסובלנות רבה למנהגים ועדות שונים.


==המצב כיום==
==המצב כיום==

גרסה מ־22:33, 29 באוקטובר 2009

תולדות הישיבה

ישיבת "קול תורה", בירושלים, נוסדה בתרצ"ט - 1939 ע"י הרב יחיאל שלזינגר דיין ור"מ בק"ק המבורג גרמניה, וע"י הרב ברוך קונשטט דיין ור"מ בק"ק פולדא גרמניה. עם הווסדה שכנה הישיבה ברחביה ושם נדדה בין מבנים שונים, עד להקמת משכן הקבע בשכונת בית וגן, אליה נכנסה הישיבה בשנת תשי"ז - 1957.

ראש הישיבה הראשון הרב יחיאל שלזינגר נפטר לאחר מחלה קצרה עשר שנים לאחר הקמת הישיבה, שותפו הרב ברוך קונשטט צירף אליו את הרב שלמה זלמן אויערבך שמאז שימש כראש הישיבה עד סוף ימיו בתשנ"ה - 1995. בהנהגת הישיבה שימשו רבנים מפורסמים, ביניהם הרב יונה מרצבך רבה של קק דארמשטאט מגדולי רבני גרמניה וחבר מועצת גדולי התורה, (תרס"א - תשמ"ב), הרב יוסף יהודה ריינר מגדולי רבני הונגריה, הרב חיים יוסף יעקובוביץ ועוד.

משגיח הישיבה

המשגיח המיתולוגי של הישיבה היה הרב גדליה אייזמן ששנים רבות עמד על משמרתו באמונה עד להתפטרותו בסוף שנות השבעים, ועד כיום הוא נוכח בישיבה ומשרה עליה מהודו. בתחילת ימיה שימשה הישיבה כמין ישיבה יחודית ברוחם של עולי גרמניה ואיטליה, ובגלל האחרונים גם נקבע שפתה לעברית ולא יידיש כמקובל בימים ההם.

במשך השנים, ובהנהגתו של הרב אלחנן משה קונשטט בנו של הרב ברוך קונשטט הנ"ל שינתה הישיבה כיוון ונהייתה לאחת הישיבות הליטאיות החשובות, מקבילה לרעותיה ישיבת חברון וישיבת פוניבז, אולם למרות הכל נשמר בה עד היום הניחוח ה'יקי', ההקפדה על דברים שבאצילות וההנהגה הטובה, ואורך רוח וסובלנות רבה למנהגים ועדות שונים.

המצב כיום

כיום הישיבה מחולקת לכמה מחלקות, ובסך הכל כאלף תלמידים ישנם בה, ועל המלאכה מנצח ראש הישיבה הרב משה יהודה שלזינגר בנו של הרב יחיאל שלזינגר ראש הישיבה הראשון, שנתמנה לראש הישיבה עם פטירתו של קודמו הרב שלמה זלמן אויערבך. ישיבה קטנה - כ-250 תלמידים, בניהולו הרוחני של המשגיח הרב אביעזר שפירא, המשמש גם כאדמו"ר מדרוהוביטש. ישיבה גדולה - כ 600 תלמידים, בראשות ראש הישיבה ובניהולו הרוחני של המשגיח הרב יצחק ירוחם בורודיאנסקי תלמידו המובהק של משגיחה המיתולוגי של ישיבת פוניבז' הרב יחזקאל לווינשטיין וחתנו של ראש הישיבה הרב שלמה זלמן אויערבך. כולל אברכים - כ 140 אברכים בוגרי הישיבה שנוכחותם בבית המדרש ופעילותם בישיבה נותנת מימד בוגר יותר ורציני יותר לרמת הלימודים כולה. בישיבה קיימת מחלקה מיוחדת לתלמידים מהגולה, המתקבצים אל הישיבה ממדינות רבות, ועד לשילובם המלא בין התלמידים הרגילים ניתן להם שיעור יחודי להם על ידי הרב ישעיה פורטנוי שמשלב אותם לאט לאט בתוך הקלחת הישראלית, בשפה ובסגנון ובצורת הלימוד הנהוגה בישיבה.

ר"מים כיום

כר"מים משמשים אישים ידועים רבים, ביניהם

מהרמי"ם בעבר

בעבר שימשו בה כר"מים לבד מהנזכרים לעיל בתולדות הישיבה, גם

ויבדלו לחיים

ועוד.

הנהלת הישיבה

הנהלת הישיבה מורכבת מ:

ועוד.

בוגרים ידועים