מינות: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
המונח 'מין' או 'מינות' או 'מינים' משמש במשמעויות שונות בדברי רבותינו<ref>ור' ב[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA_(%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA) וויקיפדיה] שסכמו דברים בזה.</ref>:
המונח 'מין' או 'מינות' או 'מינים' משמש במשמעויות שונות בדברי רבותינו<ref>ור' ב[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA_(%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA) וויקיפדיה] שסכמו דברים בזה.</ref>:
* כינוי ל[[נצרות]] {{מקור|(}}[[רש"י]]<ref>במהד' שלא נגע בהם יד ה[[צנזור]].</ref> {{{מקור|יומא מ: ד"ה אל תתנו, מגילה יז: ד"ה כלו המינים, מגילה כד: ד"ה גמרא שמא מינות נזרקה בו, חגיגה ה: ד"ה מינין; וכן בשיחות הרצי"ה למינים אל תהי תקוה)}}.
* כינוי ל[[נצרות]] {{מקור|(}}[[רש"י]]<ref>במהד' שלא נגע בהם יד ה[[צנזור]].</ref> {{מקור|יומא מ: ד"ה אל תתנו, מגילה יז: ד"ה כלו המינים, מגילה כד: ד"ה גמרא שמא מינות נזרקה בו, חגיגה ה: ד"ה מינין; ריטב"א שבת קטז. ד"ה ספרי מינין, בשם רש"י; וכן בשיחות הרצי"ה למינים אל תהי תקוה)}}.





גרסה מ־02:37, 24 בינואר 2010

המונח 'מין' או 'מינות' או 'מינים' משמש במשמעויות שונות בדברי רבותינו[1]:


  • הרב יצחק שילת שליט"א (בהערותיו לאגרות הרמב"ם במהדורתו[3] ח"א עמ' לז-לט) מראה שהרמב"ם משתמש במונח "מינות" בשלשה מובנים לפחות (שהאחד רחב מחברו):
@ כפירה במושגי האמונה השייכים למציאות ה' (פ"ג מהל' תשובה ה"ז ועוד),
@ כפירה באחד מכל יסודות האמונה (פ"ב הל' ע"ז הל' ג-ה ועוד),
@ כפירה בתורה שבעל פה (פירוש המשנה בחולין פ"א מ"ב ועוד).

היחס למינות

הערות שוליים

  1. ור' בוויקיפדיה שסכמו דברים בזה.
  2. במהד' שלא נגע בהם יד הצנזור.
  3. הוצאת שילת, מעלה אדומים, ירושלים תשנ"ה.