מינות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
המונח 'מין' או 'מינות' או 'מינים' משמש במשמעויות שונות בדברי רבותינו<ref>ור' ב[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA_(%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA) וויקיפדיה] שסכמו דברים בזה.</ref>: | המונח 'מין' או 'מינות' או 'מינים' משמש במשמעויות שונות בדברי רבותינו<ref>ור' ב[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA_(%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA) וויקיפדיה] שסכמו דברים בזה.</ref>: | ||
* כינוי ל[[נצרות]] {{מקור|(}}[[רש"י]]<ref>במהד' שלא נגע בהם יד ה[[צנזור]].</ref> {{מקור|יומא מ: ד"ה אל תתנו, מגילה יז: ד"ה כלו המינים, מגילה כד: ד"ה גמרא שמא מינות נזרקה בו, חגיגה ה: ד"ה מינין; חי' ה}}[[ריטב"א]]<ref>ובריטב"א {{מקור|(ע"ז כז: ד"ה לא ישא ויתן)}} ג"כ נראה ש"מינים" היינו תלמידי יש"ו ע"ש.</ref> {{מקור|שבת קטז. ד"ה ספרי מינין, בשם רש"י; וכן בשיחות הרצי"ה למינים אל תהי תקוה)}}. | * כינוי ל[[נצרות]] {{מקור|(}}[[רש"י]]<ref>במהד' שלא נגע בהם יד ה[[צנזור]].</ref> {{מקור|יומא מ: ד"ה אל תתנו, מגילה יז: ד"ה כלו המינים, מגילה כד: ד"ה גמרא שמא מינות נזרקה בו, חגיגה ה: ד"ה מינין; חי' ה}}[[ריטב"א]]<ref>ובריטב"א {{מקור|(ע"ז כז: ד"ה לא ישא ויתן)}} ג"כ נראה ש"מינים" היינו תלמידי יש"ו ע"ש.</ref> {{מקור|שבת קטז. ד"ה ספרי מינין, בשם רש"י; וכן בשיחות הרצי"ה למינים אל תהי תקוה; וע"ע כפתור ופרח פ"ה)}}. | ||
גרסה מ־02:45, 24 בינואר 2010
|
|
המונח 'מין' או 'מינות' או 'מינים' משמש במשמעויות שונות בדברי רבותינו[1]:
- כינוי לנצרות (רש"י[2] יומא מ: ד"ה אל תתנו, מגילה יז: ד"ה כלו המינים, מגילה כד: ד"ה גמרא שמא מינות נזרקה בו, חגיגה ה: ד"ה מינין; חי' הריטב"א[3] שבת קטז. ד"ה ספרי מינין, בשם רש"י; וכן בשיחות הרצי"ה למינים אל תהי תקוה; וע"ע כפתור ופרח פ"ה).
- הרב יצחק שילת שליט"א (בהערותיו לאגרות הרמב"ם במהדורתו[4] ח"א עמ' לז-לט) מראה שהרמב"ם משתמש במונח "מינות" בשלשה מובנים לפחות (שהאחד רחב מחברו):
- @ כפירה במושגי האמונה השייכים למציאות ה' (פ"ג מהל' תשובה ה"ז ועוד),
- @ כפירה באחד מכל יסודות האמונה (פ"ב הל' ע"ז הל' ג-ה ועוד),
- @ כפירה בתורה שבעל פה (פירוש המשנה בחולין פ"א מ"ב ועוד).