ויקישיבה:עקרונות עריכה: הבדלים בין גרסאות בדף

המטרה

לאורך הדורות היו מחברים שהתמקדו ביצירה תורנית, כדברי חז"ל "מה נטיעה פרה ורבה, אף דברי תורה פרין ורבין"(תוספתא סוטה ז', ז'), והיו מחברים שהתמקדו בסידור מעמיק של כל מה שהיה קיים עד אליהם (כדוגמת הבית יוסף, המשנה ברורה, אנציקלופדיות שונות). מטרת ויקישיבה היא לסכם באופן בהיר את כל יסודות התורה, בהלכה ובאמונה, כפי שנתבארו במשך אלפי שנים, מזוויות ראיה שונות. על כן, כל מידע העוסק בתוכנה של התורה מתאים לאנציקלופדיה.

אין צורך לומר שאנציקלופדיה אינטרנטית אינה תחליף לאנציקלופדיה כתובה, שכן זו האחרונה נכתבת על ידי גדולי תורה מהשורה הראשונה, לאחר הגהות רבות, וממילא רמת אמינותה גבוהה הרבה יותר. בנוסף, דומה כי לעולם לא יהיה תחליף ללימוד מתוך ספר, כפי שהיה אלפי שנים.

יחד עם זאת, בכוחה של אנציקלופדיה אינטרנטית להשלים את האנציקלופדיה הכתובה. אנציקלופדיה אינטרנטית מטבעה משתכללת כל הזמן, וזאת בעבודה משותפת של אלפי אנשים, שכל אחד מהם תורם את תרומתו הייחודית. יתר על כן, לטווח ארוך מהווה אנציקלופדיה כזו יצירה של דורות, שהרי כל דור יכול להוסיף לה את החידושים שהתחדשו באותו דור. על זאת נוסיף שאנציקלופדיה אינטרנטית עשויה להכיל כמות אינסופית של מידע (כמובן בצורת עריכה נכונה, שאינה מאבדת את היכולת לראות את התמונה הכללית של הדברים). כל זאת מלבד הכלים הטכניים שמעמיד לרשותנו המחשב – קישורים, יכולת החיפוש המהירה, כלי עריכה שונים וכו'.

איזו דעה לגיטימית?

בתורה שבעל פה קיים מרחב גדול מאוד. הקב"ה מסר לחכמי ישראל את היכולת והסמכות לגלות את צפונות התורה, להעמיק ולחקור ביסודות כל הלכה וכל ענייני האמונה, ותורתם הינה חלק בלתי נפרד מהתורה שבעל פה. המחלוקות הקיימות בין חכמי ישראל נובעות מגדלותה של התורה, שנקלטת על ידי כל חכם לפי שורש נשמתו, וכדברי חז"ל^[1] "אחת דיבר אלוקים, שתים זו שמעתי"(תהלים ס"ב, י"ב). המחלוקות אינן עניין של דיעבד אלא לכתחילה, רק על ידן ניתן לגלות את המרחב האינסופי הקיים בתורה, וכדברי התלמוד הירושלמי "למה ניתנה תורה חתוכה, כדי שתהיה נדרשת מ"ט פנים לטמא מ"ט פנים לטהר"(ירושלמי סנהדרין פ"ז, ה"ב).

המחלוקות בתורה שבעל פה אינן ביסודות האמונה וההלכה אלא בפרטים. הכל מסכימים בשורשים הכלליים של התורה, כולם מקבלים את המסורת של תורה שבעל פה, והדיונים הם בחלקי הדברים, בפרטים, בגבולות של כל הלכה.

יחד עם המרחב העצום שקיים בתורה שבעל פה, קיימים בה גם גבולות ברורים מאוד. כח הגילוי והיצירה בתורה שבעל פה נמסר לכל יהודי הניגש לתורה מתוך ענווה ויראת שמים, מתוך נאמנות מוחלטת לשלשה עשר עיקרי האמונה. בסיס כל לימוד תורה הוא הידיעה שהתורה ניתנה מסיני, בהתגלות של הקב"ה לעם ישראל, והיא לא תהיה מוחלפת (על כן מובן מאליו שויקישיבה לא תכלול דעות ודברים שנאמרו על ידי מי שאינם מאמינים בשלשה עשר העיקרים הללו, ומגלים פנים בתורה שלא כהלכה).

החלוקה לנושאים

האנציקלופדיה בנויה כך שערכים הקשורים לנושא כללי מסוים מאוגדים תחת קטגוריה ראשית, מספר קטגוריות ראשיות הקשורות זו לזו מאוגדות תחת קטגוריה ראשית יותר, וכן על זו הדרך.

אופן סיווג הערכים נעשה לפי המציאות: קטגוריה:משפחה, קטגוריה:מועדים, קטגוריה:כשרות, קטגוריה:תרי"ג מצוות, קטגוריה:בין אדם לחברו, קטגוריה:עם ישראל, קטגוריה:סדר היום, וכו'. ניתן היה לסווג את הערכים לפי שורשן ההלכתי, אולם משתי סיבות לא עשינו כך:

1. מהותית: פעמים רבות, שיוך כל נושא לקטגוריה המתאימה יכול להיות תלוי במחלוקת ראשונים ואחרונים בדבר מהותו של אותו נושא, וכך למשל מוכיחים האחרונים פעמים רבות מהי דעת הרמב"ם בדבר מהותה של מצווה מסוימת, וזאת לפי הספר בי"ד החזקה בו בחר הרמב"ם לשייך אותה. אולם אין מטרת האנציקלופדיה, כמובן, להכריע באותן מחלוקות.
2. פרקטית: האנציקלופדיה נועדה לשימוש עממי, ולא כל אדם בקי בנבכי ההלכה.

אופן הכתיבה - עד כמה להאריך?

התורה שבעל פה כוללת אינספור פרטים, אולם אלו מקושרים לכללים, והכללים לכללים גדולים יותר. צורת הכתיבה בכל נושא תהיה מהכלל אל הפרט, כך שתחילה יכתבו יסודות וכללי הנושא ואחר כך הרחבה בפרטים. בשלב הראשון, אין להאריך בהתייחסות לכל פרטי הפרטים האפשריים בכל נושא, כגון מצבים נדירים ומקרים של התנגשות בין מצווה מסוימת למצוות אחרות, אלא לפרטים העקרוניים, המתייחסים לעצם הגדרת הנושא, כגון זמן המצווה, האנשים עליה היא חלה, וכו'.

השילוב בין כתיבה בהירה, שוטפת ומסודרת מצד אחד, יחד עם התייחסות למגוון הדעות השונות מאידך, הינו חוט השדרה של כל ערך.

במידת האפשר, הכתיבה תהיה תואמת את העקרונות הבאים:

1. כל נושא יכלול הקדמה שבה יהיה מבט כללי ביחס אליו, ולאחר מכן יהיה פירוט נרחב יותר. ניתן להרחיב בפרטים בלי גבול, ובלבד שהכתיבה תהיה מסודרת ולא תטשטש את התמונה הכללית.
2. התחלת כל עניין תהיה ביסודותיו המוסכמים והמשותפים, ואחריהם יובאו המחלוקות הקיימות בפרטים.
3. התחלת כל נושא תהיה בצדדיו האמוניים, ואחר כך בצדדיו ההלכתיים (דוגמא לצורת כתיבה כזו מצויה בספר פניני הלכה – למשל בערך כיפה).
4. בתחילת כל נושא יובאו המקורות בתנ"ך הנוגעים אליו.
5. יש לכתוב כמה שיותר מקורות לדברים הנכתבים. יש דברים שעליהם אין חולק והם יכתבו באופן סתמי, ויש דברים שהם דעה מסויימת ואותם אין לכתוב כדבר מוסכם, אלא להשתמש במילים מתאימות, כמו 'יש מי שכתב', 'רבים כתבו', וכו'. צורת כתיבה זו נפוצה באנציקלופדיה התלמודית.
6. בסוף כל ערך ניתן להוסיף קישורים כלליים לדפי אינטרנט המתייחסים אליו. הקישורים יהיו רק לדפים בעלי חשיבות מיוחדת, למשל כאלו המקיפים את הנושא.

הערות שוליים