אהרן הכהן: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
אהרן הכהן | אהרן הכהן היה בנם הבכור של עמרם ויוכבד, אח למרים המבוגרת ממנו ול[[משה רבינו]] הצעיר ממנו בשלוש שנים, נין של לוי מצד אביו. בזמן שהותו של משה בחצר המלוכה המצרית וגלותו בין המדיינים, אהרן גדל עם משפחתו בקרב עם ישראל ושימש מאוחר יותר כפה למשה בפני העם (שמות ד, טז), נביא ודובר בפני פרעה כדי שישחררם ממצרים (שמות ז, א-ב). מקומם המהותי של אהרן וזרעו בתפקיד הכהונה התגלה בפני משה בהר סיני, בזמן שאהרן הנהיג את חטא העגל בהצעתו לאסוף את הזהב הדרוש (שמות לב, ב). בניו נדב ואביהוא מתו ביום הקמת המשכן מפני שהקריבו אש זרה על ה[[מזבח]], ולאחר מותו החליפו בתפקיד הכהן הגדול בנו אלעזר, שנפטר כמו אביו ב-א' באב ב"הר ההר" שנים לאחר מכן. | ||
==יציאת מצרים== | |||
אהרון נבחר להיות נביאו [מתרגם, מדבר] של משה בגאולת ישראל ממצרים - הלך איתו אל פרעה ואף השתתף בהבאת המכות | בזמן יציאת מצרים היה אהרן בן 83 ואילו משה 80. כבר בתהליך הבחירה של משה בתחילת ספר שמות מוזכר אהרון. משה רבינו בסירובו להיות הגואל הציע במקומו את אהרון. אהרון נבחר להיות נביאו [מתרגם, מדבר] של משה בגאולת ישראל ממצרים - הלך איתו אל פרעה ואף השתתף בהבאת המכות. | ||
==הכוהנים== | ==הכוהנים== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[כהן]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[כהן]]}} | ||
בניו של אהרון הכהן הם הכוהנים. תפקידם נקבע ב[[פרשת תצוה]]:"וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת-אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת-בָּנָיו אִתּוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְכַהֲנוֹ-לִי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר בְּנֵי אַהֲרֹן<ref> ספר שמות, כ"ח, א'</ref> | בניו של אהרון הכהן הם הכוהנים. תפקידם נקבע ב[[פרשת תצוה]]:"וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת-אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת-בָּנָיו אִתּוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְכַהֲנוֹ-לִי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר בְּנֵי אַהֲרֹן<ref> ספר שמות, כ"ח, א'</ref> | ||
| שורה 22: | שורה 14: | ||
או '''הכהן הראש''' לפי [[ספר עזרא]] <ref>ז',ה' </ref> כאמור: "בֶּן אֲבִישׁוּעַ בֶּן פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הָרֹאשׁ". על-פי רוב התייחד לו התואר [[הכהן הגדול]] <ref>הערך כהן [[אוצר ישראל]]</ref> | או '''הכהן הראש''' לפי [[ספר עזרא]] <ref>ז',ה' </ref> כאמור: "בֶּן אֲבִישׁוּעַ בֶּן פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הָרֹאשׁ". על-פי רוב התייחד לו התואר [[הכהן הגדול]] <ref>הערך כהן [[אוצר ישראל]]</ref> | ||
==חטא העגל== | |||
בחטא העגל אהרון מופיע כדמות מרכזית. הוא העלה את הרעיון לאסוף זהב ועשה ממנו את העגל ואף בנה לפניו מזבח. המפרשים מסבירים איך הכל היה לשם שמים [וראה בגמרא מסכת סנהדרין דף ז עמוד א], אף על פי כן משה שאלו למה הביא על העם "חטאה גדולה" (שמות לב, כא). אפשר למצוא בפסוקים רמיזה שאף לאחר תשובתו של אהרון משה לא נתרצה שנאמר (פס' כה) "וירא משה... כי פרעה אהרון לשמצה בקמיהם". | |||
==אוהב שלום== | |||
אהרן הכהן ע"ה היה "אוהב שלום, ורודף שלום. אוהב את הבריות ומקרבן לתורה" [מסכת אבות]. | |||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||
גרסה מ־09:24, 3 בפברואר 2010
|
|
אהרן הכהן היה בנם הבכור של עמרם ויוכבד, אח למרים המבוגרת ממנו ולמשה רבינו הצעיר ממנו בשלוש שנים, נין של לוי מצד אביו. בזמן שהותו של משה בחצר המלוכה המצרית וגלותו בין המדיינים, אהרן גדל עם משפחתו בקרב עם ישראל ושימש מאוחר יותר כפה למשה בפני העם (שמות ד, טז), נביא ודובר בפני פרעה כדי שישחררם ממצרים (שמות ז, א-ב). מקומם המהותי של אהרן וזרעו בתפקיד הכהונה התגלה בפני משה בהר סיני, בזמן שאהרן הנהיג את חטא העגל בהצעתו לאסוף את הזהב הדרוש (שמות לב, ב). בניו נדב ואביהוא מתו ביום הקמת המשכן מפני שהקריבו אש זרה על המזבח, ולאחר מותו החליפו בתפקיד הכהן הגדול בנו אלעזר, שנפטר כמו אביו ב-א' באב ב"הר ההר" שנים לאחר מכן.
יציאת מצרים
בזמן יציאת מצרים היה אהרן בן 83 ואילו משה 80. כבר בתהליך הבחירה של משה בתחילת ספר שמות מוזכר אהרון. משה רבינו בסירובו להיות הגואל הציע במקומו את אהרון. אהרון נבחר להיות נביאו [מתרגם, מדבר] של משה בגאולת ישראל ממצרים - הלך איתו אל פרעה ואף השתתף בהבאת המכות.
הכוהנים
- ערך מורחב - כהן
בניו של אהרון הכהן הם הכוהנים. תפקידם נקבע בפרשת תצוה:"וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת-אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת-בָּנָיו אִתּוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְכַהֲנוֹ-לִי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר בְּנֵי אַהֲרֹן[1]
במדרש שמות רבה מתואר תהליך בחירת הכוהנים: "מכל הארצות בחר הקב"ה בארץ ישראל, ומארץ ישראל בחר בבית המקדש ומבית המקדש לא בחר אלא בבית קדשי הקדשים. כך בחר הקב"ה בישראל, ומישראל לא בחר אלא שבט לוי, ומשבט לוי בחר אהרן, שנאמר [2] : ובחור אותו מכל שבטי ישראל." [3]
תפקידם לבצע את "עבודת ה'" במשכן אוהל מועד ובבית המקדש: להקריב קרבנות ולהקטיר קטורת. בכל דור ודור היה הראשון לכל דבר שבקדושת העבודה ונקרא:הכהן המשוח [4] כאמור: "זֹאת מִשְׁחַת אַהֲרֹן וּמִשְׁחַת בָּנָיו מֵאִשֵּׁי ה' בְּיוֹם הִקְרִיב אֹתָם לְכַהֵן לַה'. אֲשֶׁר צִוָּה ה' לָתֵת לָהֶם בְּיוֹם מָשְׁחוֹ אֹתָם מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתָם" - על-שם שנמשח בשמן המשחה במשכן.
או הכהן הראש לפי ספר עזרא [5] כאמור: "בֶּן אֲבִישׁוּעַ בֶּן פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הָרֹאשׁ". על-פי רוב התייחד לו התואר הכהן הגדול [6]
חטא העגל
בחטא העגל אהרון מופיע כדמות מרכזית. הוא העלה את הרעיון לאסוף זהב ועשה ממנו את העגל ואף בנה לפניו מזבח. המפרשים מסבירים איך הכל היה לשם שמים [וראה בגמרא מסכת סנהדרין דף ז עמוד א], אף על פי כן משה שאלו למה הביא על העם "חטאה גדולה" (שמות לב, כא). אפשר למצוא בפסוקים רמיזה שאף לאחר תשובתו של אהרון משה לא נתרצה שנאמר (פס' כה) "וירא משה... כי פרעה אהרון לשמצה בקמיהם".
אוהב שלום
אהרן הכהן ע"ה היה "אוהב שלום, ורודף שלום. אוהב את הבריות ומקרבן לתורה" [מסכת אבות].