תפילת מנחה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (5 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
תפילת | '''תפילת מנחה''' היא [[תפילה|תפילת]] חובה שזמנה בצהרים עד ה[[שקיעה]] בכל יום. תקנה [[יצחק אבינו]] ועניינה כנגד [[קרבן התמיד|קרבן תמיד]] של בין הערביים <ref>ברכות כו:</ref>. | ||
== חלקי התפילה == | == חלקי התפילה == | ||
[[אשרי]], [[חצי קדיש]], [[עמידה]], [[חזרת הש"ץ]], [[תחנון]], [[קדיש תתקבל]], [[עלינו לשבח]], [[קדיש יתום]]. | למנצח על הגיתית, קרבנות, [[אשרי]], [[חצי קדיש]], [[קריאת התורה]] ב[[שבת]], [[תפילת עמידה]], [[חזרת הש"ץ]], [[תחנון]] בימים בהם אומרים תחנון, [[קדיש תתקבל]],[הספרדים אומרים כאן "למנצח בנגינות"], [[עלינו לשבח]], [[קדיש יתום]]. | ||
== זמנה == | == זמנה == | ||
מאחר והיא נתקנה כנגד תמיד של בין הערביים זמניהם מקבילים. תחילת זמנה חצי שעה אחרי [[חצות]] היום (כדי לקיים "ינטו צללי ערב" - שהחמה כבר נוטה למערב). מנחה זו נקראת "מנחה גדולה". לאחר פלג המנחה נקראת "מנחה קטנה". לפי [[רבי יהודה]] ניתן להתפלל רק עד "פלג המנחה", ומאז והלאה זמן | מאחר והיא נתקנה כנגד תמיד של בין הערביים זמניהם מקבילים. תחילת זמנה חצי שעה אחרי [[חצות]] היום (כדי לקיים "ינטו צללי ערב" - שהחמה כבר נוטה למערב). מנחה זו נקראת "מנחה גדולה". לאחר פלג המנחה נקראת "מנחה קטנה". לפי [[רבי יהודה]] ניתן להתפלל רק עד "פלג המנחה", ומאז והלאה זמן [[תפילת ערבית]]. לפי חכמים אפשר להתפלל מנחה עד השקיעה (בנידון הנ"ל אם לפי חכמים עד שקיעה יש מחלוקת בפוסקים, לפי השו"ע והרמ"א (סי' רלב)משמע עד הערב ממש ולא עד שקיעה ובמשנ"ב ובביאוה"ל שם העיר שהכוונה עד שקיעה) . להלכה "דעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד", ובלבד שלא יעשה כשניהם יחד מפני שזה תרתי דסתרי. | ||
עוד על זמני התפילה ראה בערך [[זמני היום]]. | עוד על זמני התפילה ראה בערך [[זמני היום]]. | ||
== מעלתה == | == מעלתה == | ||
אליהו לא נענה אלא בתפילת המנחה. | אליהו לא נענה אלא בתפילת המנחה. | ||
הכלי יקר מסביר את הרבותא שבמנחה שיצחק נענה מיד כשהתפלל מנחה, שמיד כשהתפלל על זיווגו נענה שהגיעה רבקה, ומעלת מנחה נובעת מפני שהיא רחוקה מהלילה שהוא שעת קטרוג הדינים (לעומת [[שחרית]] ו[[ערבית]] הסמוכות ללילה) <ref> כלי יקר על בראשית כ"ד, ס"ג </ref>. | הכלי יקר מסביר את הרבותא שבמנחה שיצחק נענה מיד כשהתפלל מנחה, שמיד כשהתפלל על זיווגו נענה שהגיעה רבקה, ומעלת מנחה נובעת מפני שהיא רחוקה מהלילה שהוא שעת קטרוג הדינים (לעומת [[תפילת שחרית|שחרית]] ו[[תפילת ערבית|ערבית]] הסמוכות ללילה) <ref> כלי יקר על בראשית כ"ד, ס"ג </ref>. | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
*[http://www.daat.ac.il/daat/sidurim/sfarad/hol/minha.htm תפילת מנחה לפי נוסח ספרד באתר "דעת"] | |||
*[http://www.daat.ac.il/daat/sidurim/ashkenaz/hol/minha.asp תפילת מנחה לפי נוסח אשכנז באתר "דעת"] | |||
*[http://www.daat.ac.il/daat/sidurim/mizrah/hol/minha.htm תפילת מנחה לפי נוסח עדות המזרח באתר "דעת"] | |||
== הערות שוליים == | |||
<references/> | |||
[[קטגוריה:תפילה]] | [[קטגוריה:תפילה]] | ||
גרסה אחרונה מ־03:48, 25 במרץ 2010
|
|
תפילת מנחה היא תפילת חובה שזמנה בצהרים עד השקיעה בכל יום. תקנה יצחק אבינו ועניינה כנגד קרבן תמיד של בין הערביים [1].
חלקי התפילה[עריכה]
למנצח על הגיתית, קרבנות, אשרי, חצי קדיש, קריאת התורה בשבת, תפילת עמידה, חזרת הש"ץ, תחנון בימים בהם אומרים תחנון, קדיש תתקבל,[הספרדים אומרים כאן "למנצח בנגינות"], עלינו לשבח, קדיש יתום.
זמנה[עריכה]
מאחר והיא נתקנה כנגד תמיד של בין הערביים זמניהם מקבילים. תחילת זמנה חצי שעה אחרי חצות היום (כדי לקיים "ינטו צללי ערב" - שהחמה כבר נוטה למערב). מנחה זו נקראת "מנחה גדולה". לאחר פלג המנחה נקראת "מנחה קטנה". לפי רבי יהודה ניתן להתפלל רק עד "פלג המנחה", ומאז והלאה זמן תפילת ערבית. לפי חכמים אפשר להתפלל מנחה עד השקיעה (בנידון הנ"ל אם לפי חכמים עד שקיעה יש מחלוקת בפוסקים, לפי השו"ע והרמ"א (סי' רלב)משמע עד הערב ממש ולא עד שקיעה ובמשנ"ב ובביאוה"ל שם העיר שהכוונה עד שקיעה) . להלכה "דעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד", ובלבד שלא יעשה כשניהם יחד מפני שזה תרתי דסתרי. עוד על זמני התפילה ראה בערך זמני היום.
מעלתה[עריכה]
אליהו לא נענה אלא בתפילת המנחה. הכלי יקר מסביר את הרבותא שבמנחה שיצחק נענה מיד כשהתפלל מנחה, שמיד כשהתפלל על זיווגו נענה שהגיעה רבקה, ומעלת מנחה נובעת מפני שהיא רחוקה מהלילה שהוא שעת קטרוג הדינים (לעומת שחרית וערבית הסמוכות ללילה) [2].
קישורים חיצוניים[עריכה]
- תפילת מנחה לפי נוסח ספרד באתר "דעת"
- תפילת מנחה לפי נוסח אשכנז באתר "דעת"
- תפילת מנחה לפי נוסח עדות המזרח באתר "דעת"