עבר הירדן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור) |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 13: | שורה 13: | ||
לפעמים "עבר הירדן" משמש כינוי לחבל ארץ שעל יד הירדן מעברו המערבי, שבו כלולים שפלת לוד ובית חורון, עד ים התיכון {{מקור|(ראה: פירוש המשניות לרמב"ם שביעית פ"ט מ"ב; ר"ע מברטנורא בפירושו למשנה שם; כפתור ופרח פרק מח)}}. | לפעמים "עבר הירדן" משמש כינוי לחבל ארץ שעל יד הירדן מעברו המערבי, שבו כלולים שפלת לוד ובית חורון, עד ים התיכון {{מקור|(ראה: פירוש המשניות לרמב"ם שביעית פ"ט מ"ב; ר"ע מברטנורא בפירושו למשנה שם; כפתור ופרח פרק מח)}}. | ||
ועי' ברכי יוסף או"ח סי' תפט אות ג והע' כח | |||
[[קטגוריה:ארץ ישראל]] | |||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] |
גרסה מ־06:45, 26 במרץ 2010
|
כינוי לחלקה של ארץ ישראל המשתרע בצידו המזרחי של הירדן.
עבר הירדן שנכבש על ידי משה וכל ישראל, נתקדש בקדושת ארץ ישראל עם השלמת כיבוש הארץ; ועד גלות שניים וחצי השבטים, נהגו בו, מן התורה, כל המצוות התלויות בארץ.
דינו של עבר הירדן לאחר עליית עזרא, שנוי במחלוקת ראשונים: יש אומרים כי עבר הירדן, חלקו או כולו, נכבש על ידי עולי בבל (ראה: כיבוש עולי בבל), ויש חולקים.
לפעמים "עבר הירדן" משמש כינוי לחבל ארץ שעל יד הירדן מעברו המערבי, שבו כלולים שפלת לוד ובית חורון, עד ים התיכון (ראה: פירוש המשניות לרמב"ם שביעית פ"ט מ"ב; ר"ע מברטנורא בפירושו למשנה שם; כפתור ופרח פרק מח).
ועי' ברכי יוסף או"ח סי' תפט אות ג והע' כח