רבי דוד מתתיהו רבינוביץ': הבדלים בין גרסאות בדף
מ (דוד מתתיהו רבינוביץ הועבר להרב דוד מתתיהו רבינוביץ) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
{{מיון רגיל:רבינוביץ, דוד מתתיהו}} | {{מיון רגיל:רבינוביץ, דוד מתתיהו}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגורי:גדולי וחכמי ישראל]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:רבנים בימינו]] | ||
[[קטגוריה:אדמו"רים וגדולי החסידות]] | |||
גרסה מ־09:52, 15 באוגוסט 2010
|
|
רבי דוד מתתיהו רבינוביץ (כ"ד בכסלו תרפ"ח - כ"ה בתשרי ה'תשנ"ח), היה ראש ישיבת אור קדושים ביאלא[1], ולאחר פטירת אביו אדמו"ר מביאלא בני ברק. מלחין ומחבר ספרי חסידות והדרכות.
נולד בעיר שדליץ שבפולין בכ"ד בכסלו תרפ"ח. הוגלה עם משפחתו לסיביר. בשנת ה'תש"ב (1942) נספח יחד עם אֶחיו (למעט אחיו הגדול רבי ירחמיאל צבי), לילדי טהראן. עם הגיעו לארץ ישראל בערב פורים ה'תש"ג (1943), אומץ עם עוד קבוצה של ילדי טהראן, על ידי הרב יוסף שלמה כהנמן ראש ישיבת פוניבז', ולמד בישיבת פוניבז'. עוד לפני חתונתו קיבל כתב סמיכה לרבנות מדודו, רבי יוסף צבי קאליש מסקרנביץ, שהיה רבה של בני ברק[2]. נישא בשנת ה'תשי"ח לטויבא שדרובצקי, בתו של האדמו"ר שמואל אברהם שדרוביצקי מביאליסטוק[3], ממנה נולדו לו שתי בנות. בשנת תשכ"ב התאלמן ולאחר שנים מספר נישא לשרה רבקה רבינוביץ.
הוציא לאור את ספרי ביאלא ומוזכר בספרו של אביו "חלקת יהושע" מספר פעמים[4] בהכרת טובה על כך. אביו התבטא עליו: הוא נקודת לבי[5]. ייסד את ישיבת ביאלא אור קדושים, ופעל רבות לביסוס החסידות, הקים בתי מדרשות בירושלים ובבני ברק. לאחר פטירת אביו בשנת ה'תשמ"ב התמנה לאדמו"ר על ידי חלק מהחסידים[6] והקים שוב בתי מדרשות בבני ברק ובירושלים.
היה מלחין מוכשר, וחיבר עשרות ניגונים, שחלק מהם יצאו לאור לאחר פטירתו בקלטת "מקדש מלך" בהפקת גל סטאר. את חידושיו וכתביו הוציאו חסידיו לאחר פטירתו בספרים "אורחות דוד" - הדרכותיו, וחמשת כרכי "להבת דוד" על התורה, מתוך כתבי ידו.
ממשיכי דרכו
לאחר פטירתו התמנו לאדמו"רים ארבעה מבניו:
- רבי יעקב מנחם רבינוביץ, מכהן כאדמו"ר מביאלא - בני ברק, לצד אחיו רבי שמואל יאיר שמכהן כרב הקהילה. הקים ישיבה כלל חסידית בירושלים "אור התורה". חתנו של רבי צבי הירש רוזנבוים מקרצ'ניף.
- רבי אברהם ירחמיאל מכהן כאדמו"ר מאוסטרובה-ביאלא בירושלים, והקים בית מדרש וישיבה בשם "אור קדושים". חתן רבי אברהם שלמה מלעלוב.
- רבי ירמיהו מכהן כאדמו"ר מביאלא-לענטשנע בבית שמש, והקים שם ישיבה ובית מדרש. חתן רבי אברהם גולדמן מזוויהל.
- רבי אהרן שלמה מכהן כאדמו"ר מביאלא - בורו פארק ולו בית מדרש בבורו פארק שבניו יורק.
- חתנו, הרב וולף קורנרייך, משמש כאדמו"ר משידלובצא, בית מדרשו בירושלים.
- חתן נוסף הוא הרב יעקב הגר, בנו של רבי אליעזר הגר מסרט ויז'ניץ.
לקריאה נוספת
- אנציקלופדיה לחסידות בעריכת יצחק אלפסי, הוצאת מוסד הרב קוק, בערכו בהשלמות, סוף כרך ג'.
- הייליגער רבי פון ביאלא, תש"ס ניו יורק ארה"ב.
הערות שוליים
הערות שוליים
- ↑ אידישע ווארט, גליון 230 אדר - ניסן תשמ"ב.
- ↑ קובץ תורני מאורי יהושע חלק א'.
- ↑ בנו של ר' מאיר שלום מביאלסטוק, שהיה חתנו של רבי מנחם נחום מקוברין - ביאלסטוק, וצאצא של רבי דוד לקס מבאר.
- ↑ חלקת יהושע עמודים: יח, לב, פח, ועוד.
- ↑ קובץ מאורי יהושע ח"א, [1].
- ↑ בעוד שחלקם הגדול הכתירו את אחיו שקיבל את רוב המוסדות.