ישיבת הר שלום: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ישיבת "הר-שלום" חומש-מצפה אשתמוע היא [[ישיבה גבוהה]] ו[[ישיבת הסדר]] הממוקמת בישוב מצפה אשתמוע שבדרום הר חברון, על יד הישוב שמעה. הישיבה הוקמה במקור בישוב חומש שב[[השומרון|שומרון]]. | |||
בשנת תשס"ב נרצחו בידי מחבלים שלושה מתושבי [[חומש]] בשתי תקריות ליד הישוב. כתוצאה מכך היישוב התרוקן ממחצית תושביו. | בשנת תשס"ב נרצחו בידי מחבלים שלושה מתושבי [[חומש]] בשתי תקריות ליד הישוב. כתוצאה מכך היישוב התרוקן ממחצית תושביו. | ||
הנשארים, ראשוני היישוב, שאינם שומרים [[תורה ומצוות]] , | הנשארים, ראשוני היישוב, שאינם שומרים [[תורה ומצוות]] , היו במצוקה. תושבים מהישובים הקורבים באו לחזק לאחר האירועים הקשים, אך היה זה כמאמר המשפט "באנו לחזק, ויצאנו". | ||
בכדי לחזק את הישוב הוחלט על הקמת | בכדי לחזק את הישוב הוחלט על הקמת [גרעין דתי והקמת ישיבה גבוהה בכדי להציל את היישוב ולהעלות את רוח תושביו. | ||
ב | בא' ב[[אלול]] תשס"ב, [[הרב אליקים לבנון]], ראש [[ישיבת אלון מורה]] ורב הישוב, מטיל על [[הרב מוטי גנירם]] מאברכי הישיבה, להקים ישיבה בחומש ולעמוד בראשה. בתחילת השנה הראשונה למדו בה כ-9 תלמידים. במשך שלוש שנות קיומה בחומש, הישיבה גרמה לשינוי גדול באווירה של היישוב ומשפחות דתיות רבות הצטרפו, כאשר השיא היה לפני [[הגירוש]] כשהגרעין מנה כ-15-20 משפחות. | ||
בא' באלול תשס"ג נרצח שולי הר מלך הי"ד, מראשוני הגרעין הדתי בחומש, והישיבה נקראה על שמו- ישיבת "הר שלום". | |||
הישבה מתייחדת בכך שהיא מיועדת לבחורים שמחפשים לימוד תורה עם יראת שמים ברמה גבוהה אבל אינם מסוגלים להשתלב במסגרת לימודית רגילה ולוחצת, ולכן בישיבה משלבים לימודים עם עבודות כפיים שבניהם: פרוייקטים חקלאיים, אחזקת הישיבה,וכד'. הישיבה מאמינה שדבר זה מכין אותם לחיים כאנשים בוגרים, אחראיים ויצירתיים יותר. | |||
בתאריך ח | בתאריך י"ח ב[[אב]] תשס"ה, גורשה הישיבה מחומש יחד עם כל תושביה. הישיבה התמקמה לשנה בישוב אלון מורה. | ||
במהלך השנה שלאחר הגירוש, נעשו מאמצים רבים למציאת מקום חדש לישיבה. הישיבה חיפשה מקום שמצד אחד יהיה בעל אידיאל ומצד שני מתאים מבחינת התנאים לקיום ישיבה. לאחר חיפושים רבים כשנה לאחר הגירוש מחומש הישיבה התמקמה | במהלך השנה שלאחר הגירוש, נעשו מאמצים רבים למציאת מקום חדש לישיבה. הישיבה חיפשה מקום שמצד אחד יהיה בעל אידיאל ומצד שני מתאים מבחינת התנאים לקיום ישיבה. לאחר חיפושים רבים, כשנה לאחר הגירוש מחומש, הישיבה התמקמה במאחז מצפה אשתמוע - גבעה בדרום הר חברון - לאחר שגרעין המשפחות שהתגורר בה עזב והמקום ננטש. | ||
ישיבת חומש-"הר שלום" הוקמה כחלק ממוסדות ישיבת אלון מורה, ובכסלו התשס"ט ישיבת חומש הופרטה והפכה לישיבה עצמאית. | ישיבת חומש-"הר שלום" הוקמה כחלק ממוסדות ישיבת אלון מורה, ובכסלו התשס"ט ישיבת חומש הופרטה והפכה לישיבה עצמאית. | ||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
[[קטגוריה:ישיבות הסדר| | [[קטגוריה:ישיבות|ח]] | ||
[[קטגוריה:ישיבות הסדר|ח]] | |||
גרסה מ־20:12, 21 באוגוסט 2010
|
|
ישיבת "הר-שלום" חומש-מצפה אשתמוע היא ישיבה גבוהה וישיבת הסדר הממוקמת בישוב מצפה אשתמוע שבדרום הר חברון, על יד הישוב שמעה. הישיבה הוקמה במקור בישוב חומש שבשומרון.
בשנת תשס"ב נרצחו בידי מחבלים שלושה מתושבי חומש בשתי תקריות ליד הישוב. כתוצאה מכך היישוב התרוקן ממחצית תושביו.
הנשארים, ראשוני היישוב, שאינם שומרים תורה ומצוות , היו במצוקה. תושבים מהישובים הקורבים באו לחזק לאחר האירועים הקשים, אך היה זה כמאמר המשפט "באנו לחזק, ויצאנו".
בכדי לחזק את הישוב הוחלט על הקמת [גרעין דתי והקמת ישיבה גבוהה בכדי להציל את היישוב ולהעלות את רוח תושביו.
בא' באלול תשס"ב, הרב אליקים לבנון, ראש ישיבת אלון מורה ורב הישוב, מטיל על הרב מוטי גנירם מאברכי הישיבה, להקים ישיבה בחומש ולעמוד בראשה. בתחילת השנה הראשונה למדו בה כ-9 תלמידים. במשך שלוש שנות קיומה בחומש, הישיבה גרמה לשינוי גדול באווירה של היישוב ומשפחות דתיות רבות הצטרפו, כאשר השיא היה לפני הגירוש כשהגרעין מנה כ-15-20 משפחות. בא' באלול תשס"ג נרצח שולי הר מלך הי"ד, מראשוני הגרעין הדתי בחומש, והישיבה נקראה על שמו- ישיבת "הר שלום".
הישבה מתייחדת בכך שהיא מיועדת לבחורים שמחפשים לימוד תורה עם יראת שמים ברמה גבוהה אבל אינם מסוגלים להשתלב במסגרת לימודית רגילה ולוחצת, ולכן בישיבה משלבים לימודים עם עבודות כפיים שבניהם: פרוייקטים חקלאיים, אחזקת הישיבה,וכד'. הישיבה מאמינה שדבר זה מכין אותם לחיים כאנשים בוגרים, אחראיים ויצירתיים יותר.
בתאריך י"ח באב תשס"ה, גורשה הישיבה מחומש יחד עם כל תושביה. הישיבה התמקמה לשנה בישוב אלון מורה. במהלך השנה שלאחר הגירוש, נעשו מאמצים רבים למציאת מקום חדש לישיבה. הישיבה חיפשה מקום שמצד אחד יהיה בעל אידיאל ומצד שני מתאים מבחינת התנאים לקיום ישיבה. לאחר חיפושים רבים, כשנה לאחר הגירוש מחומש, הישיבה התמקמה במאחז מצפה אשתמוע - גבעה בדרום הר חברון - לאחר שגרעין המשפחות שהתגורר בה עזב והמקום ננטש.
ישיבת חומש-"הר שלום" הוקמה כחלק ממוסדות ישיבת אלון מורה, ובכסלו התשס"ט ישיבת חומש הופרטה והפכה לישיבה עצמאית.
כיום לומדים בישיבה 42 תלמידים ו- 8 אברכים.