רבי עובדיה מברטנורא: הבדלים בין גרסאות בדף

מצבת הקבר המיוחסת לרבי עובדיא מברטנורא שבנחל קידרון - המקור:ויקיפדיה, צילם:מיכאלי

רבינו עובדיה מברטינורא או בשמו המלא "עובדיה בן אברהם יָ‏רֵא מבֶּ‏‏‏רְטִינורָ‏א", היה רב ומפרש משניות.

נולד בערך בשנת ר' (1440). הוא חי במאה ה-15 באיטליה עלה לירושלים בי"ג ניסן רמ"ח (1488) ונפטר בה בשנת ע"ר -1510 בקרוב. עד היום הזה נוהגים ישראל לעלות להשתטח על קברו של הצדיק, ביום פטירתו.

הוא היה תלמידו של מה"רי קולון אשר מזכיר אותו בשו"ת שלו. רבי דוד בן שלמה אבן זמרא, הרדב"ז, מזכיר אותו בשו"ת ‏‏^[1]. הוא כתב עליו שהיה מפורסם בחכמה וראש רבני ירושלים ‏‏^[2]

היה רבה של העיר "ברטינורו" (Bertinoro) במחוז אמיליה-רומאניה שבאיטליה.

בירושלים

בירושלים הקים ישיבה, בה למדו מגורשי ספרד שהגיעו לעיר. התמיכה לקיומה בה מיהודי עשיר ממצרים - ר' יצחק בן נתן שולאל הנגיד. הקים בעיר מחדש את חברה קדישא ואף עסק אישית בקבורה.

שלוש האגרות ששלח מהוות מקור לידיעות על ירושלים על המצב הכלכלי והחברתי. בין השאר הוא כתב:

• "ומן היהודים לא נשארו בה היום שבעים בעלי בתים מדלת העם... והם מקרבים עתה כל הבא לשבת בארץ ומכבדים ומנשאים אותם... כי הזקנים עיניהם פקוחות ויחלו... שימותו הגרים הבאים לארץ למען יירשום כי אומרים שהם גזברים על ההקדש וממון הנכרים שאין להם יורשים נכסיהם להקדש."

• "אלמנות רבות, זקנות וגלמודות... שבע נשים כנגד איש אחד."

• "ירושלים עם כל חרבותיה ושוממותיה יש בה ארבעה שווקים ארוכים, יפים מאוד, לא ראיתי כמוהם."

היה יהודי עשיר מאיטליה אשר השאיר שם כסף לצורך פרנסתו בירושלים ונהג להעביר את הכסף מחו"ל באמצעות רבי החובלים של האונין שהביאו לארץ צליינים ועולים.

הישיבה במצרים

ר' עובדיה מברטינורא התייחס לאיסור ההלכתי להתיישב במצרים. הוא מציין את עובדת היותה של מצרים מקום מעבר למסחר בין אירופה למזרח הרחוק "...ואין בכל הארצות כארץ מצרים לסחורה ולהתעשר בה לאדם ואין מספר לגרים הנמצאים בה מכל הגויים ומכל הלשונות..." היותה של מצרים מרכז כלכלי חשוב שמזמין גם פעילות כלכלית של יהודים, שימש לרדב"ז כאחד התירוצים לישיבת היהודים במקום, כולל ישיבתו שלו, למרות האיסור ההלכתי. ^[3]

ספריו

בין ספריו פירוש למשנה, שהיה השני בחשיבותו, באותם הימים, אחרי פירושו של הרמב"ם. הוא הודפס בונציה בשנת 1539. פירושו למשנה נחשב כיום לפירוש היסודי ביותר על המשנה ונדפס כמעט בכל מהדורות המשנה. עליו נכתבו ביאורים כמו "תוספות יום טוב" לרב יום טוב ליפמן הלר, ומלאכת שלמה לר"ש עדני.

הוא גם חיבר פירוש על רש"י אשר הודפס בעיר פיזה בשנת 1810.

לקריאה נוספת

• אברהם יערי, אגרות ארץ ישראל, רמת גן, 1971 , עמ' 124-113 - על ביקורו במצרים בשנת 1488

הערות שוליים