רבי מנחם מנדל מויטבסק: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 24: שורה 24:
*ו"לקוטי אמרים" (לבוב תרע"א)
*ו"לקוטי אמרים" (לבוב תרע"א)


[[קטגוריה:גדולי וחכמי ישראל]]
==לקריאה נוספת==
[[קטגרויה:אחרונים]]
*[[הרב אליעזר מלמד]], '''רביבים- גדולי ישראל ודמויות מופת''', מכון הר ברכה תש"ע.
[[קטגוריה:אדמו"רים וגדולי החסידות]]
 
[[קטגוריה:גדולי וחכמי ישראל|מנחם מנדל מויטבסק]]
[[קטגוריה:אחרונים|מנחם מנדל מויטבסק]]
[[קטגוריה:אדמו"רים וגדולי החסידות|מנחם מנדל מויטבסק]]

גרסה מ־17:45, 14 בספטמבר 2010

רבי מנחם מנדל מויטבסק נולד בויטבסק בשנת ת"צ (1730) בערך. אביו רבי משה היה ממקורביו של הבעל שם טוב ואף רבי מנחם מענדל ביקר בביתו בהיותו בן תשע.

את רוב תורתו למד מפי המגיד ממזריטש.

אישיותו התאפיינה בצניעות רבה. על כל איגרת נהג לחתום בתואר "השפל באמת", וגם על מצבתו לא הסכים שיכתבו דברי הלל, אלא רק את שמו.

בימי המגיד התגורר במינסק. לאחר פטירתו חזר לויטבסק והשתקע בהורודוקי הסמוכה, כאן ריכז סביבו אלפי חסידים ובתוכם מן הגדולים, אנשי שם, מתלמידי המגיד.

רבה הייתה השפעתו של מרכז חסידי זה על יהדות ליטא ורוסיה הלבנה, ובימיו גדלה בהן התנועה החסידית.

בשנת תקל"ז נסע ר' מנחם מענדל יחד עם רבי שניאור זלמן מליאדי לוילנא כדי להסביר לגאון את דבר החסידות ולהסיר חששות מלבו, אולם הגאון סירב לקבל את הבאים. ר' מנחם מענדל, ברצותו להימנע ממריבות ומלחמות, החליט לעזוב את שדה-המערכה הקשה בליטא, ובחודש אדר תקל"ז עלה לארץ-ישראל בראש קבוצת חסידים בת שלוש מאות איש.

הם הגיעו ארצה בה' אלול תקל"ז והתיישבו בצפת. בשל רדיפות ערבים ותורכים בעיר, העתיק את מושבו לעיר טבריה.

אף ביושבו בארץ-ישראל עמד ר' מנחם מענדל בקשרים מהודקים עם חסידיו בגולה על ידי שדרי"ם ואגרות.

נפטר ביום ב', ר"ח אייר תקמ"ח (1788) בהשאירו את בנו-יחידו ר' משה. נקבר בבית העלמין הישן בטבריה בחלקת תלמידי הבעש"ט.


ספריו

  • "פרי הארץ" (קאפוסט תקע"ד),
  • "פרי העץ" (ז'יטומיר תרל"ד)
  • ו"לקוטי אמרים" (לבוב תרע"א)

לקריאה נוספת