רבי דוד אבודרהם: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
רבי '''דוד בן יוסף בן דוד אַ‏בּ‏וּ‏דִרְהַ‏ם''' היה פרשן תפילות נודע שחי סביב שנת ה'ק, 1340 בספרד. מכונה גם בקצרה '''האבודרהם'''.
רבי '''דוד בן יוסף בן דוד אַ‏בּ‏וּ‏דִרְהַ‏ם''' היה פרשן תפילות נודע שחי סביב שנת ה' אלפים ק' בספרד. מכונה גם בקצרה '''האבודרהם'''.


רבי אבודרהם ישב בסביליה שבספרד ולפי סברה אחת היה תלמידו של רבי יעקב בן אשר, בין השאר, כי הוא מרבה לצטטו בספרו ‏‏<ref>‏על פי ספר היוחסין - סדר הדורות.‏</ref>. עיקר פרסומו נבע מספרו שכתב בשנת 1340 - "חיבור פירוש הברכות והתפילות" (ידוע יותר בשם "ספר אבודרהם") שמטרתו ריכוז התפילות פירושם והלכותיהם. אבודרהם מסביר מדוע כתב את הספר בהקדמה: {{ציטוט|תוכן="רוב ההמון אינם מבינים דברי התפילה וגם אינם יודעים סדר המנהגות וטעמיהם".}} בספרו, אוסף אבודרהם פירושים והלכות מהתלמודים, הבבלי והירושלמי, ממכתבי הגאונים וכל הפרשנים הזמינים לו שקדמו לתקופתו ואת חומר ההסבר שהוסיפו מוציאים לאור שונים בסידור התפילה עצמו. אבודרהם אסף גם את החיבורים הנוגעים לחגים והמנהגים ביהדות ספרד, מהם נדירים ביותר, והסביר בצורה שיטתית את הלוח העברי. הוא חילק את ספרו לשלשה חלקים, על פי ענייניהם: קריאת שמע, התפילות, ברכות המצוות.  ספרו נדפס לראשונה בליסבון בשנת 1489, ומאז חזר ונדפס פעמים רבות, לעתים בתוספת פירושים והוא נחשב כיום לאחד המקורות העיקריים בפירוש התפילה וחקר מנהגיה.
רבי אבודרהם ישב בסביליה שבספרד ולפי סברה אחת היה תלמידו של [[רבי יעקב בן אשר]], בין השאר, כי הוא מרבה לצטטו בספרו ‏‏<ref>‏על פי ספר היוחסין - סדר הדורות.‏</ref>. עיקר פרסומו נבע מספרו - "חיבור פירוש הברכות והתפילות" (ידוע יותר בשם "'''ספר אבודרהם'''") שמטרתו ריכוז ה[[תפילה|תפילות]] פירושם ו[[הלכה|הלכותיהם]]. אבודרהם מסביר מדוע כתב את הספר בהקדמה: {{ציטוט|תוכן="רוב ההמון אינם מבינים דברי התפילה וגם אינם יודעים סדר המנהגות וטעמיהם".}} בספרו, אוסף אבודרהם פירושים והלכות מהתלמודים, [[תלמוד בבלי|הבבלי]] ו[[תלמוד ירושלמי|הירושלמי]], ממכתבי ה[[גאונים]] וכל הפרשנים הזמינים לו שקדמו לתקופתו, ואת חומר ההסבר שהוסיפו מוציאים לאור שונים בסידור התפילה עצמו. האבודרהם אסף גם את החיבורים הנוגעים לחגים והמנהגים ביהדות ספרד, מהם נדירים ביותר, והסביר בצורה שיטתית את הלוח העברי. הוא חילק את ספרו לשלשה חלקים, על פי ענייניהם: [[קריאת שמע]], התפילות, [[ברכות המצוות]].  ספרו נדפס לראשונה בליסבון בשנת 1489, ומאז חזר ונדפס פעמים רבות, לעתים בתוספת פירושים והוא נחשב כיום לאחד המקורות העיקריים בפירוש התפילה וחקר מנהגיה.


==הערות שוליים==
==הערות שוליים==
שורה 7: שורה 7:
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* אבודרהם באתר Hebrewbooks [http://www.hebrewbooks.org/26840 מהדורת ורשה], [http://www.hebrewbooks.org/26894 מהדורת אמסטרדם]
* אבודרהם באתר Hebrewbooks [http://www.hebrewbooks.org/26840 מהדורת ורשה], [http://www.hebrewbooks.org/26894 מהדורת אמסטרדם]
[[קטגוריה:גדולי וחכמי ישראל|דוד אבודרהם]]
[[[קטגוריה:ראשונים|דוד אבודרהם]]

גרסה מ־21:02, 2 באוקטובר 2010

רבי דוד בן יוסף בן דוד אַ‏בּ‏וּ‏דִרְהַ‏ם היה פרשן תפילות נודע שחי סביב שנת ה' אלפים ק' בספרד. מכונה גם בקצרה האבודרהם.

רבי אבודרהם ישב בסביליה שבספרד ולפי סברה אחת היה תלמידו של רבי יעקב בן אשר, בין השאר, כי הוא מרבה לצטטו בספרו ‏‏[1]. עיקר פרסומו נבע מספרו - "חיבור פירוש הברכות והתפילות" (ידוע יותר בשם "ספר אבודרהם") שמטרתו ריכוז התפילות פירושם והלכותיהם. אבודרהם מסביר מדוע כתב את הספר בהקדמה:

"רוב ההמון אינם מבינים דברי התפילה וגם אינם יודעים סדר המנהגות וטעמיהם".

בספרו, אוסף אבודרהם פירושים והלכות מהתלמודים, הבבלי והירושלמי, ממכתבי הגאונים וכל הפרשנים הזמינים לו שקדמו לתקופתו, ואת חומר ההסבר שהוסיפו מוציאים לאור שונים בסידור התפילה עצמו. האבודרהם אסף גם את החיבורים הנוגעים לחגים והמנהגים ביהדות ספרד, מהם נדירים ביותר, והסביר בצורה שיטתית את הלוח העברי. הוא חילק את ספרו לשלשה חלקים, על פי ענייניהם: קריאת שמע, התפילות, ברכות המצוות. ספרו נדפס לראשונה בליסבון בשנת 1489, ומאז חזר ונדפס פעמים רבות, לעתים בתוספת פירושים והוא נחשב כיום לאחד המקורות העיקריים בפירוש התפילה וחקר מנהגיה.

הערות שוליים

  1. ‏על פי ספר היוחסין - סדר הדורות.‏

קישורים חיצוניים

[[[קטגוריה:ראשונים|דוד אבודרהם]]