אשת אח שיש לה בנים: הבדלים בין גרסאות בדף
(ערך שערכתי בויקיפדיה) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
ההסבר לכינוי זה הוא העובדה שאיסור אשת אח הותר לחלוטין לענין יבום, עד שאפילו ב[[נפילה לייבום|נפילה]] שניה, כלומר כאשר לאחר שייבם היבם את היבמה הוא מת והיא נפלה ליבום לפני יבם אחר, כך שהוא לא מייבם אותה בזיקת אחיו הראשון אלא בזיקת אחיו השני, גם באופן זה מותר לייבם אותה{{הערה|כך היא דעת רבים מהאחרונים וביניהם רבי [[נחום פרצוביץ]]. לעומת זאת [[החזון איש]] סבור שהיבום השני נחשב גם ליבום זיקת אחיו הראשון.}}. כתוצאה מעובדה זו, מכנה הגמרא את איסור אשת אח שלא הותר ליבום כ"אשת אח שיש לה בנים". | ההסבר לכינוי זה הוא העובדה שאיסור אשת אח הותר לחלוטין לענין יבום, עד שאפילו ב[[נפילה לייבום|נפילה]] שניה, כלומר כאשר לאחר שייבם היבם את היבמה הוא מת והיא נפלה ליבום לפני יבם אחר, כך שהוא לא מייבם אותה בזיקת אחיו הראשון אלא בזיקת אחיו השני, גם באופן זה מותר לייבם אותה{{הערה|כך היא דעת רבים מהאחרונים וביניהם רבי [[נחום פרצוביץ]]. לעומת זאת [[החזון איש]] סבור שהיבום השני נחשב גם ליבום זיקת אחיו הראשון.}}. כתוצאה מעובדה זו, מכנה הגמרא את איסור אשת אח שלא הותר ליבום כ"אשת אח שיש לה בנים". | ||
אחת מהדוגמאות העיקריות לנושא היא אמרתו של [[רב יהודה]]{{הערה|1=ב[[מסכת יבמות]] דף [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=14&daf=30&format=text ל' ע"א].}}: {{ציטוטון| אמר רב יהודה אמר רב כל יבמה שאין אני קורא בה בשעת נפילה יבמה יבא עליה הרי היא כאשת אח שיש לה בנים ואסורה.}} | אחת מהדוגמאות העיקריות לנושא היא אמרתו של [[רב יהודה]]{{הערה|1=ב[[מסכת יבמות]] דף [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=14&daf=30&format=text ל' ע"א].}}: {{ציטוטון| אמר רב יהודה אמר רב כל יבמה שאין אני קורא בה בשעת נפילה יבמה יבא עליה הרי היא כאשת אח שיש לה בנים ואסורה.}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:יבום וחליצה]] | [[קטגוריה:יבום וחליצה]] | ||
גרסה מ־19:49, 6 באוקטובר 2010
|
|
אשת אח שיש לה בנים הוא מושג תלמודי נפוץ במסכת יבמות, המשמש כל אשת אח שאינה נופלת ליבום. בתואר זה מתארת הגמרא יבמה שנאסרה שעה אחת, או אשת אח שלא היה בעולמו[1], וזאת מלבד אשת אח רגילה שיש לה בנים.
התואר בא להבדיל את האשה, מאשת אח שאין לה בנים האסורה ליבום, כמו למשל חלוצה לדעת רבי יוחנן, כלומר אשה שנפלה לייבום וחלצו לה, שבאופן כזה מכיון שהיא אשת אח שיש לה בנים המכונית "במקום מצווה", אז כבר לא קיים איסור אשת אח, והאיסור לייבם את האשה לאחר החלימה הוא איסור מחודש של לאו של "כיון שלא בנה שוב לא יבנה". לעומת זאת, לפי ריש לקיש גם אשה כזו נחשבת לאשת אח שאין לה בנים[2].
ההסבר לכינוי זה הוא העובדה שאיסור אשת אח הותר לחלוטין לענין יבום, עד שאפילו בנפילה שניה, כלומר כאשר לאחר שייבם היבם את היבמה הוא מת והיא נפלה ליבום לפני יבם אחר, כך שהוא לא מייבם אותה בזיקת אחיו הראשון אלא בזיקת אחיו השני, גם באופן זה מותר לייבם אותה[3]. כתוצאה מעובדה זו, מכנה הגמרא את איסור אשת אח שלא הותר ליבום כ"אשת אח שיש לה בנים".
אחת מהדוגמאות העיקריות לנושא היא אמרתו של רב יהודה[4]: " אמר רב יהודה אמר רב כל יבמה שאין אני קורא בה בשעת נפילה יבמה יבא עליה הרי היא כאשת אח שיש לה בנים ואסורה."
הערות שוליים
- ↑ רש"י ב' ע"ב.
- ↑ רבי נחום פרצוביץ, בדעת רש"י בדף י"ב.
- ↑ כך היא דעת רבים מהאחרונים וביניהם רבי נחום פרצוביץ. לעומת זאת החזון איש סבור שהיבום השני נחשב גם ליבום זיקת אחיו הראשון.
- ↑ במסכת יבמות דף ל' ע"א.