הרב דוד כהן: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 15: | שורה 15: | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
[[הרב אליעזר מלמד]], '''רביבים- גדולי ישראל ודמויות מופת''', מכון הר ברכה תש"ע. | *[[הרב אליעזר מלמד]], '''רביבים- גדולי ישראל ודמויות מופת''', מכון הר ברכה תש"ע. | ||
*'''נזיר אחיו''' | |||
*'''מסכת הנזיר''' | |||
==קישורים חיצוננים== | |||
[http://www.mercazharav.org.il/default.asp?pg=55 על הרב הנזיר באתר ישיבת מרכז הרב] | |||
[[קטגוריה:גדולי וחכמי ישראל|כ]] | [[קטגוריה:גדולי וחכמי ישראל|כ]] | ||
[[קטגוריה:רבנים בימינו|כ]] | [[קטגוריה:רבנים בימינו|כ]] |
גרסה מ־15:39, 7 באוקטובר 2010
|
הרב דוד כהן המכונה הרב הנזיר, תלמידו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק ומרבני ישיבת מרכז הרב, עורך ספרו של הראי"ה, "אורות הקודש". נולד בעיירה מאישיגולה שליד וילנה, לאביו הרב יוסף יוזפא הכהן, שהיה רב העיירה, בנו של הרב זכריה מנדל כ"ץ, רבה המפורסם של העיירה ראדין, מקום מושבו של החפץ חיים. בגיל שבע למד אצל בן-דוד אמו הרב שלמה מקלר גמרא בחדר.כבר בהיותו בן שבע (כך הוא מעיד על עצמו) הצליח לענות על שאלות שתלמידים מבוגרים לא הצליחו. בן תשע הובא לראדין לבית סבו שם למד בשקידה בכיתה של תלמידים גדולים ממנו בכל יום עד תשע בערב. רבו היה הרב הדרשן משה בנימין שניידר. בהיותו בן עשר נפטר סבו והאירוע השפיע עליו מאד. באותה שנה נסע לבית אביו, שהיה כעת באוקראינה, בעיר קאנאטאפ, ללמוד בישיבה שם, שנפתחה על ידי בן-דודו של אביו מליטא. הישיבה הייתה בחדרי בית הכנסת, שנקרא החומה, שם התפללו גם הליטאים, אם כי הנוסח היה חב"די לפי השתייכות רוב המתפללים שם. בן שתים עשרה, למד אצל דודו הרב ישעיה כ"ץ, שהיה רב בעירה בקשט והמושבה היהודית הסמוכה באריסאווקא, על יד וולוז'ין. שם הייתה חגיגה בר מצוה שלו, ומאותה עת למד ושקד יומם ולילה.
שנה לאחר מכן הובא ללמוד בישיבת וולוז'ין. לצד התגדלותו בתורה נחשף שם לכמה ספרים שנתחברו על ידי סופרי תנועת ההשכלה היהודית. לאחר תקופה קצרה עבר עם דודו לעיר ריוול (השם שהרוסים נתנו לטאלין, בירת אסטוניה) שם נתקבל דודו לרב. שם למד כשנה. בשנת ה'תרס"ג 1903 והוא בן שש עשרה שנים שב לראדין. שם המשיך להתגדל בתורה ולשמוע שיחות מוסריות מפי החפץ חיים. שם החל לחיות חיים ברוח תנועת המוסר כאשר ערך רשימות אישיות של מעשיו בכל יום לפי טיבם. אז גם החל כותב את רשימותיו הראשונות בסגנון ההשכלה אך בתוכן תורני במיוחד על השפעת היהדות על האשה, חיי הנישואין וקדושת הבית היהודי. מאמרים אלו פורסמו לראשונה 103 שנים לאחר מכן בספר "זכו - שכינה ביניהם", ירושלים ה'תשס"ו.
בגיל שמונה עשרה החל ללמוד בישיבה בסלובודקה. בקיץ של אותה שנה, ה'תרס"ה 1905 עבר אל בית דודו בטולא. משלב זה החל מתעניין מאוד בלימודי אקדמיה בהם ביקש להשתלם לצד השכלתו התורנית שבעת הזו כבר הייתה רחבה מאד.
הרב הנזיר שהיה דוקטורנט לפילוסופיה בשווייץ, ובעל ידע כללי נרחב שכלל ידיעת שפות רבות, שינה את מסלול חייו כאשר פגש את הרב אברהם יצחק הכהן קוק בשווייץ, בתקופת מלחמת העולם הראשונה. סיפור פגישתו עם הראי"ה מתואר בהקדמה לספר "אורות הקודש" (שיצא בעריכתו). לאחר שהרב אברהם יצחק הכהן קוק עלה ארצה, הוא עלה בעקבותיו, והמשיך ללמוד ממנו בישיבת מרכז הרב בירושלים, תוך שהוא מתמסר ליצירת שיטה ברורה בהגותו של רבו.
נפטר ביום כ"ח אב תשל"ב, ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים בירושלים.
הותיר אחריו אישה - הרבנית שרה כהן (שהייתה בת דודתו), בת - הרבנית צפיה גורן (אשת הרב הראשי לישראל הרב שלמה גורן), ובן - הרב שאר ישוב כהן (הרב הראשי לחיפה והמחוז)
מכון "נזר דוד" בבית אריאל בירושלים, המנוהל על ידי הרב הראל כהן הוקם להוצאת כתביו ולהנצחתו וכן בית הספר הממלכתי דתי "פסגת דוד" בפסגת זאב, ירושלים קרוי על שמו. המכון מוציא מדי שנה ליום הזיכרון של הרב הנזיר ספר חדש מכתב ידו.
לקריאה נוספת
- הרב אליעזר מלמד, רביבים- גדולי ישראל ודמויות מופת, מכון הר ברכה תש"ע.
- נזיר אחיו
- מסכת הנזיר