רבי אברהם ישעיהו קרליץ: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''הרב אברהם ישעיה קרליץ''' (מכונה לרוב '''החזון איש''' על שם ספריו), מגדולי הפוסקים בדור הקודם. נולד בקוסובה שבליטא בשנת תרל"ט, לאביו, הרב שמריהו קרליץ, רב העיירה. לפי עדות אחיו, הרב מאיר קרליץ, בבר המצווה שלו קיבל על עצמו להשקיע את חייו בתורה. בצעירותו ניסה ללמוד ב[[ישיבת וולוז'ין]], אולם החליט כי אין מקומו שם, וחזר לקוסובה. נישא לבתיה, ועבר לגור בבית חמיו בעיר כווידאן, שם פתחה רעייתו חנות, ואיפשרה לו לעסוק בתורה. התגורר זמן רב בווילנא, ושם הוציא את ספרו "חזון איש". עלה לארץ בסביבות השנים תרצ"-ג-תרצ"ג, ע"י סרטיפיקט שהושג בסיועו של [[הרב קוק]], עימו | '''הרב אברהם ישעיה קרליץ''' (מכונה לרוב '''החזון איש''' על שם ספריו), מגדולי הפוסקים בדור הקודם. נולד בקוסובה שבליטא בשנת תרל"ט, לאביו, הרב שמריהו קרליץ, רב העיירה. לפי עדות אחיו, הרב מאיר קרליץ, בבר המצווה שלו קיבל על עצמו להשקיע את חייו בתורה. בצעירותו ניסה ללמוד ב[[ישיבת וולוז'ין]], אולם החליט כי אין מקומו שם, וחזר לקוסובה. נישא לבתיה, ועבר לגור בבית חמיו בעיר כווידאן, שם פתחה רעייתו חנות, ואיפשרה לו לעסוק בתורה. התגורר זמן רב בווילנא, ושם הוציא את ספרו "חזון איש". עלה לארץ בסביבות השנים תרצ"-ג-תרצ"ג, ע"י סרטיפיקט שהושג בסיועו של [[הרב קוק]], עימו התכתב בהלכה לאחר עלייתו ארצה, או (לפי גרסה אחרת) בסיועה של [[אגודת ישראל]]. בארץ, התיישב בעיר [[בני ברק]]. [[הרב חיים עוזר גרודז'ינסקי]], [[אב בית דין|אב"ד]] וילנא, פרסם בארץ עם בואו כי "ארי עלה מבבל". מהר מאד, הפך להיות אחת מהסמכויות העליונות בקרב העולם החרדי בארץ. בארץ סיים להוציא את כל עשרים ושניים כרכי סדרת "חזון איש" שכתב על ה[[ש"ס]] וה[[שולחן ערוך]]. | ||
נפטר בליל שבת, י"ד ב[[חשוון]] תשט"ו, ונקבר בבני ברק. | נפטר בליל שבת, י"ד ב[[חשוון]] תשט"ו, ונקבר בבני ברק. | ||
נודע בדרך לימודו העצמאית והנוטה אל הפשט. כמה מפסקיו זכו לפרסום רב: שיטתו בעניין [[קו התאריך]] במזרח הרחוק, שיטתו בעניין שיעורי המצוות, התנגדותו ל[[היתר המכירה]] והתנגדותו לשימוש ב[[חשמל]] המיוצר ב[[שבת]]. | נודע בדרך לימודו העצמאית והנוטה אל הפשט. כמה מפסקיו זכו לפרסום רב: שיטתו בעניין [[קו התאריך]] במזרח הרחוק, שיטתו בעניין שיעורי המצוות, התנגדותו ל[[היתר המכירה]] והתנגדותו לשימוש ב[[חשמל]] המיוצר ב[[שבת]]. | ||
פעל רבות לחידוש עולם התורה בארץ ישראל לאחר חורבנו ב[[השואה|שואה]]. | פעל רבות לחידוש עולם התורה בארץ ישראל לאחר חורבנו ב[[השואה|שואה]]. | ||
היה גיסו של [[הסטייפלר]]-[[הרב יעקב ישראל קנייבסקי]], בעל "קהילות יעקב", ושניהם היו ביחסי ידידות ואף נטמו אחד על יד השני. אחייניו הם [[הרב נסים קרליץ]] ו[[הרב חיים קנייבסקי]]. | |||
[[קטגוריה:גדולי וחכמי ישראל|קרליץ אברהם]] | [[קטגוריה:גדולי וחכמי ישראל|קרליץ אברהם]] | ||
[[קטגוריה:אחרונים|קרליץ אברהם]] | [[קטגוריה:אחרונים|קרליץ אברהם]] | ||
[[קטגוריה:פוסקים|קרליץ אברהם]] | [[קטגוריה:פוסקים|קרליץ אברהם]] |
גרסה מ־09:35, 5 בדצמבר 2010
|
הרב אברהם ישעיה קרליץ (מכונה לרוב החזון איש על שם ספריו), מגדולי הפוסקים בדור הקודם. נולד בקוסובה שבליטא בשנת תרל"ט, לאביו, הרב שמריהו קרליץ, רב העיירה. לפי עדות אחיו, הרב מאיר קרליץ, בבר המצווה שלו קיבל על עצמו להשקיע את חייו בתורה. בצעירותו ניסה ללמוד בישיבת וולוז'ין, אולם החליט כי אין מקומו שם, וחזר לקוסובה. נישא לבתיה, ועבר לגור בבית חמיו בעיר כווידאן, שם פתחה רעייתו חנות, ואיפשרה לו לעסוק בתורה. התגורר זמן רב בווילנא, ושם הוציא את ספרו "חזון איש". עלה לארץ בסביבות השנים תרצ"-ג-תרצ"ג, ע"י סרטיפיקט שהושג בסיועו של הרב קוק, עימו התכתב בהלכה לאחר עלייתו ארצה, או (לפי גרסה אחרת) בסיועה של אגודת ישראל. בארץ, התיישב בעיר בני ברק. הרב חיים עוזר גרודז'ינסקי, אב"ד וילנא, פרסם בארץ עם בואו כי "ארי עלה מבבל". מהר מאד, הפך להיות אחת מהסמכויות העליונות בקרב העולם החרדי בארץ. בארץ סיים להוציא את כל עשרים ושניים כרכי סדרת "חזון איש" שכתב על הש"ס והשולחן ערוך.
נפטר בליל שבת, י"ד בחשוון תשט"ו, ונקבר בבני ברק.
נודע בדרך לימודו העצמאית והנוטה אל הפשט. כמה מפסקיו זכו לפרסום רב: שיטתו בעניין קו התאריך במזרח הרחוק, שיטתו בעניין שיעורי המצוות, התנגדותו להיתר המכירה והתנגדותו לשימוש בחשמל המיוצר בשבת.
פעל רבות לחידוש עולם התורה בארץ ישראל לאחר חורבנו בשואה.
היה גיסו של הסטייפלר-הרב יעקב ישראל קנייבסקי, בעל "קהילות יעקב", ושניהם היו ביחסי ידידות ואף נטמו אחד על יד השני. אחייניו הם הרב נסים קרליץ והרב חיים קנייבסקי.