מחשבי קיצין: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
|||
שורה 33: | שורה 33: | ||
ואמר רבי יהודה החסיד: "אם תראה אדם שמתנבא על משיח, דע כי היו עסקיו במעשה כשפים או במעשה שדים או במעשה שם המפורש, ובשביל שהם מטריחים את המלאכים, אומרים לו על משיח, כדי שיתגלה לעולם, ולבסוף יהיה לבושת ולחרפה לכל העולם, על שהטריחו המלאכים. או השדים באים ולומדים לו חשבונות וסודות לבושתו ולבושת המאמינים בדבריו". | ואמר רבי יהודה החסיד: "אם תראה אדם שמתנבא על משיח, דע כי היו עסקיו במעשה כשפים או במעשה שדים או במעשה שם המפורש, ובשביל שהם מטריחים את המלאכים, אומרים לו על משיח, כדי שיתגלה לעולם, ולבסוף יהיה לבושת ולחרפה לכל העולם, על שהטריחו המלאכים. או השדים באים ולומדים לו חשבונות וסודות לבושתו ולבושת המאמינים בדבריו". | ||
== | == חישובי קיצים בדברי רבותינו == | ||
ר' [[תבנית:הידעת?/ב' טבת ה'תשס"ט]]; [[תבנית:הידעת?/כ"ז שבט ה'תשס"ט]] | ר' [[תבנית:הידעת?/ב' טבת ה'תשס"ט]]; [[תבנית:הידעת?/כ"ז שבט ה'תשס"ט]] | ||
שורה 40: | שורה 40: | ||
[[קטגוריה:גאולה ועולם הבא]] | |||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] |
גרסה מ־21:55, 9 בדצמבר 2010
|
אנשים המחשבים את הזמן שבו עתיד המשיח לבוא. נאמר בחבקוק (ב, ג): "כי עוד חזון למועד ויפח לקץ ולא יכזב אם יתמהמה חכה לו כי בא יבוא לא יאחר", ודרשו חז"ל (סנהדרין צז, ב): "מאי ויפח לקץ ולא יכזב, אמר רב שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן: תיפח עצמן של מחשבי קיצין, שהיו אומרים כיון שהגיע את הקץ ולא בא, שוב אינו בא, אלא חכה לו, שנאמר: אם יתמהמה חכה לו".
ביסודו של איסור זה יש שלוש שיטות עיקריות: יש אומרים, כי כל האיסור הנאמר בחישוב הקץ אינו אלא בחישובו על פי איצטגנינות, לא כן המחשב את הקץ על פי דברי נביאים, אין בכך כל איסור. ויש אומרים, שאיסור חישוב הקץ קיים בכל אופן, גם בחישובו על פי דברי נביאים, אלא שאיסור זה לא נאמר כי אם לבני הדורות הרחוקים מן הגאולה; לדעתם, בימינו בטל איסור חישוב הקץ. ויש סוברים, כי איסור זה קיים בכל אופן ובכל זמן, עד בוא הגואל.
כאמור, טעם איסור חישוב הקץ הוא משום "שהיו אומרים, כיון שהגיע את הקץ ולא בא, שוב אינו בא". במסכת סנהדרין (צז, א) מצינו טעם נוסף לאיסור זה: כי הנה כאשר מצא ר' זירא כמה מחכמי ישראל העוסקים בחישוב הקץ, אמר להם: בבקשה מכם אל תרחקו את קץ הגאולה, שכן שנינו ג' באין בהיסח הדעת, ואלו הן: משיח... . הרי, כי העסק בחישוב הקץ, מרחיק את קץ הגאולה. חסרון נוסף נגרם כתוצאה מחישוב הקץ, כי בקביעת מועד לבוא הגואל, סרה - לקובע - אמונתו וצפייתו לבואו עד אותו העת שעלה לו בחשבונו; וכידוע, אחד מעיקריה של אמונתינו הוא "אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח", ולא זו בלבד, אלא אף "אחכה לו בכל יום שיבוא".
משום כך חמור עוונו של מחשב הקץ, עד שנתקלל על ידי חבקוק בקללת "ויפח לקץ", וכפי שביארו חז"ל: "תיפח עצמן של מחשבי קיצין".
ואם לא די בעונש זה, באים חז"ל במסכת דרך ארץ (פרק יא) וקובעים: "רבי יוסי אומר, הנותן את הקץ אין לו חלק לעולם הבא". ראוי הוא המחשב את הקץ לאבד את חלקו לעולם הבא, כי על כן בשם "כופר" יקרא, הן משום שאינו מאמין ומצפה לבואו קודם הזמן שעלה לו בחשבונו, והן משום שלאחר עבור הזמן אומר הוא "כיון שהגיע את הקץ ולא בא, שוב אינו בא" - וכפי שפסק הרמב"ם (מלכים יא, א): "וכל מי שאינו מאמין בו, או שאינו מחכה לביאתו, לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר, אלא בתורה ובמשה רבינו"; ולפיכך פסק רבי יוסי את דינו: "הנותן את הקץ - אין לו חלק לעולם הבא".
ובאשר לנכונותו ולאמיתותו של אותו הקץ אשר חושב - כבר אמר שלמה המלך (קהלת י, יד): "והסכל ירבה דברים, לא ידע האדם מה שיהיה ואשר יהיה מאחריו מי יגיד לו, עמל הכסילים תיגענו, אשר לא ידע ללכת אל עיר", וכפי שפירש הרוקח: "מי יגיד לו את הקץ, ולכן ס"ל עמל הכסילים תיגענו, המנסים לידע הקץ ואין יכולים למצוא, וזהו אשר לא ידע ללכת, אין יודע הקץ מתי ללכת לירושלים".
גם דניאל הזהיר: "ומן המשכילים יכשלו לצרוף בהם ולברר וללבן עד עת קץ, כי עוד למועד", ופירש רש"י, כי המשכילים "יכשלו בחשבון הקיצים, שיתנו לב לצרפן וללבנם לדעת אותם, ויטעו בהם".
האבן עזרא מוסיף ואומר: "כל החושבים המלות או האותיות בחשבון גימטריא, הכל הבל ורעות רוח, כי דניאל לא ידע הקץ, ואף כי הבאים אחריו".
ואמר רבי יהודה החסיד: "אם תראה אדם שמתנבא על משיח, דע כי היו עסקיו במעשה כשפים או במעשה שדים או במעשה שם המפורש, ובשביל שהם מטריחים את המלאכים, אומרים לו על משיח, כדי שיתגלה לעולם, ולבסוף יהיה לבושת ולחרפה לכל העולם, על שהטריחו המלאכים. או השדים באים ולומדים לו חשבונות וסודות לבושתו ולבושת המאמינים בדבריו".
חישובי קיצים בדברי רבותינו
ר' תבנית:הידעת?/ב' טבת ה'תשס"ט; תבנית:הידעת?/כ"ז שבט ה'תשס"ט