שומרון: הבדלים בין גרסאות בדף
(תיקון קטן.) |
|||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==תולדות העיר== | ==תולדות העיר== | ||
העיר שומרון הוקמה על-ידי עמרי מלך ישראל בשנת ג'א ט"ז. וכך כתוב במקרא: "בִּשְׁנַת שְׁלֹשִׁים וְאַחַת שָׁנָה, לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה, מָלַךְ עָמְרִי עַל-יִשְׂרָאֵל, שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה; בְּתִרְצָה, מָלַךְ שֵׁשׁ-שָׁנִים. וַיִּקֶן אֶת-הָהָר שֹׁמְרוֹן, מֵאֶת שֶׁמֶר--בְּכִכְּרַיִם כָּסֶף; וַיִּבֶן, אֶת-הָהָר, וַיִּקְרָא אֶת-שֵׁם הָעִיר אֲשֶׁר בָּנָה, עַל שֶׁם-שֶׁמֶר אֲדֹנֵי הָהָר שֹׁמְרוֹן". {{מקור|תנ"ך:מלכים א ט"ז כ"ג$מלכים א ט"ז, כ"ג}}. וכפי שאמרו חכמים: "תנא דבי אליהו (אליהו רבה פרק ט'): "פעם אחת הייתי יושב בבית המדרש הגדול שבירושלים לפני החכמים, שאלתי להם: מפני מה נשתנה עמרי המלך, שכל המלכים שלפניו לא זכו להושיב את בניהם תחתיהם על כסא מלכותם, ואילו עמרי זכה להושיב שלושה מלכים מזרעו על כסאו? אמרו לי: | העיר שומרון הוקמה על-ידי עמרי מלך ישראל בשנת ג'א ט"ז. וכך כתוב במקרא: "בִּשְׁנַת שְׁלֹשִׁים וְאַחַת שָׁנָה, לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה, מָלַךְ עָמְרִי עַל-יִשְׂרָאֵל, שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה; בְּתִרְצָה, מָלַךְ שֵׁשׁ-שָׁנִים. וַיִּקֶן אֶת-הָהָר שֹׁמְרוֹן, מֵאֶת שֶׁמֶר--בְּכִכְּרַיִם כָּסֶף; וַיִּבֶן, אֶת-הָהָר, וַיִּקְרָא אֶת-שֵׁם הָעִיר אֲשֶׁר בָּנָה, עַל שֶׁם-שֶׁמֶר אֲדֹנֵי הָהָר שֹׁמְרוֹן". {{מקור|תנ"ך:מלכים א ט"ז כ"ג$מלכים א ט"ז, כ"ג}}. וכפי שאמרו חכמים: "תנא דבי אליהו (אליהו רבה פרק ט'): "פעם אחת הייתי יושב בבית המדרש הגדול שבירושלים לפני החכמים, שאלתי להם: מפני מה נשתנה עמרי המלך, שכל המלכים שלפניו לא זכו להושיב את בניהם תחתיהם על כסא מלכותם, ואילו עמרי זכה להושיב שלושה מלכים מזרעו על כסאו? אמרו לי: לא שמענו. אמרתי להם: רבותי, עמרי זכה להושיב שלושה מלכים על כסאו, משום שבנה עיר גדולה בארץ ישראל".<ref> הרב אליעזר מלמד [http://www.kipa.co.il/now/show.asp?id=8535 אתר כיפה]</ref>. שומרון נחרבה על-ידי מלך אשור בשנת ג"א ר"ה שנאמר: " בִּשְׁנַת הַתְּשִׁעִית לְהוֹשֵׁעַ, לָכַד מֶלֶךְ-אַשּׁוּר אֶת-שֹׁמְרוֹן, וַיֶּגֶל אֶת-יִשְׂרָאֵל, אַשּׁוּרָה; וַיֹּשֶׁב אוֹתָם בַּחְלַח וּבְחָבוֹר, נְהַר גּוֹזָן--וְעָרֵי מָדָי" {{מקור|תנ"ך:מלכים ב י"ז י$מלכים ב י"ז, י}}. | ||
בדף הסבר של מדרשת שומרון מובא הסבר אפשרי להחלטת מלך ישראל לבנות את העיר החדשה. עיר הבירה הקודמת הייתה "תרצה", שכנה בבקעת נחל תרצה ולא היתה מוגנת מספיק מבחינה בטחונית. עמרי לבנות את עיר הבירה החדשה. על גבעה שנמצאה בנקודה אסטרטגית חשובה, המתנשאת לגובה 100 מ' מעל העמקים בסביבה ו - 560 מ' מעל פני הים. האזור כולו נחשב למרכז הארץ, למקום פורה (בקרבת עמק דותן בקעת שכם). כשהגישה אליך וממנו התאפשרה מארבעה כוונים: | בדף הסבר של מדרשת שומרון מובא הסבר אפשרי להחלטת מלך ישראל לבנות את העיר החדשה. עיר הבירה הקודמת הייתה "תרצה", שכנה בבקעת נחל תרצה ולא היתה מוגנת מספיק מבחינה בטחונית. עמרי לבנות את עיר הבירה החדשה. על גבעה שנמצאה בנקודה אסטרטגית חשובה, המתנשאת לגובה 100 מ' מעל העמקים בסביבה ו - 560 מ' מעל פני הים. האזור כולו נחשב למרכז הארץ, למקום פורה (בקרבת עמק דותן בקעת שכם). כשהגישה אליך וממנו התאפשרה מארבעה כוונים: | ||
גרסה מ־11:18, 12 בדצמבר 2010
|
|
שומרון הייתה בירת ממלכת ישראל במשך כמאתיים שנה. לאחר חורבנה הוקמה מחדש בתור עיר רומית ונקראה "סבסטיה". בראשית המאה ה-20 נערכו בה חפירות ארכיאולוגיות ונמצאו בה ממצאים חשובים. כיום השם ידוע כאיזור נרחב בצפון-מרכז הארץ שבמרכזו עומדת שומרון ההיסטורית.
תולדות העיר
העיר שומרון הוקמה על-ידי עמרי מלך ישראל בשנת ג'א ט"ז. וכך כתוב במקרא: "בִּשְׁנַת שְׁלֹשִׁים וְאַחַת שָׁנָה, לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה, מָלַךְ עָמְרִי עַל-יִשְׂרָאֵל, שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה; בְּתִרְצָה, מָלַךְ שֵׁשׁ-שָׁנִים. וַיִּקֶן אֶת-הָהָר שֹׁמְרוֹן, מֵאֶת שֶׁמֶר--בְּכִכְּרַיִם כָּסֶף; וַיִּבֶן, אֶת-הָהָר, וַיִּקְרָא אֶת-שֵׁם הָעִיר אֲשֶׁר בָּנָה, עַל שֶׁם-שֶׁמֶר אֲדֹנֵי הָהָר שֹׁמְרוֹן". מלכים א ט"ז, כ"ג. וכפי שאמרו חכמים: "תנא דבי אליהו (אליהו רבה פרק ט'): "פעם אחת הייתי יושב בבית המדרש הגדול שבירושלים לפני החכמים, שאלתי להם: מפני מה נשתנה עמרי המלך, שכל המלכים שלפניו לא זכו להושיב את בניהם תחתיהם על כסא מלכותם, ואילו עמרי זכה להושיב שלושה מלכים מזרעו על כסאו? אמרו לי: לא שמענו. אמרתי להם: רבותי, עמרי זכה להושיב שלושה מלכים על כסאו, משום שבנה עיר גדולה בארץ ישראל".[1]. שומרון נחרבה על-ידי מלך אשור בשנת ג"א ר"ה שנאמר: " בִּשְׁנַת הַתְּשִׁעִית לְהוֹשֵׁעַ, לָכַד מֶלֶךְ-אַשּׁוּר אֶת-שֹׁמְרוֹן, וַיֶּגֶל אֶת-יִשְׂרָאֵל, אַשּׁוּרָה; וַיֹּשֶׁב אוֹתָם בַּחְלַח וּבְחָבוֹר, נְהַר גּוֹזָן--וְעָרֵי מָדָי" מלכים ב י"ז, י.
בדף הסבר של מדרשת שומרון מובא הסבר אפשרי להחלטת מלך ישראל לבנות את העיר החדשה. עיר הבירה הקודמת הייתה "תרצה", שכנה בבקעת נחל תרצה ולא היתה מוגנת מספיק מבחינה בטחונית. עמרי לבנות את עיר הבירה החדשה. על גבעה שנמצאה בנקודה אסטרטגית חשובה, המתנשאת לגובה 100 מ' מעל העמקים בסביבה ו - 560 מ' מעל פני הים. האזור כולו נחשב למרכז הארץ, למקום פורה (בקרבת עמק דותן בקעת שכם). כשהגישה אליך וממנו התאפשרה מארבעה כוונים:
- במערב - דרך העמקים למישור החוף.
- בצפון - דרך דותן למגידו ועמק יזרעאל.
- במזרח - דרך שכם העתיקה לירדן.
- ובדרום - דרך בית אל לירושלים.
לאחר החורבן הגיעו אליה גולים מאשור, לימים השומרונים. וכך מתואר במקרא: "וַיָּבֵא מֶלֶךְ-אַשּׁוּר מִבָּבֶל וּמִכּוּתָה וּמֵעַוָּא וּמֵחֲמָת, וּסְפַרְוַיִם, וַיֹּשֶׁב בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן, תַּחַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וַיִּרְשׁוּ, אֶת-שֹׁמְרוֹן, וַיֵּשְׁבוּ, בְּעָרֶיהָ" מלכים ב י"ז, כ"ד. עם הכיבוש היווני של ארץ ישראל, בשנת ג' א' תפ"ח הייתה עיר נוכרית וכונתה "סמריה". בתקופה הבאה לקיומה, אשר ממנו נותרו שרידים רבים, היא נבנתה מחדש על-ידי מלכי החשמונאים. הורדוס בנה מחדש את העיר על יסודותיה של שומרון העתיקה וקראה בשם "סבסטיה" שמשמעו: המפוארת, וזאת לכבוד הקיסר שכונה בשם סבסטוס אשר היה אורחו של הורדוס בשומרון. ירידתה של עיר רומאית זו הגיעה בזמן מרד בית שני, כשנכבשה והועלתה באש ע"י היהודים. שמה נשמר בשמו של כפר סבסטיה הממוקם על ידה.
ממצאים ארכיאולוגיים
בית השן
בחפירות הארכאולוגיות שנערכו במקום התגלו שרידים רבים של פריטים העשויים מאשנב פיל - או "שן פיל" - מארמון ה"שן" של אחאב מלך ישראל. אזכורם הובא במקרא: "וְיֶתֶר דִּבְרֵי אַחְאָב וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה וּבֵית הַשֵּׁן אֲשֶׁר בָּנָה וְכָל הֶעָרִים אֲשֶׁר בָּנָה הֲלוֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל:מלכים א כ"ב, ל"ט.
הפריטים מוצגים במוזיאון רוקפלר בירושלים.
חרסי שומרון
עוד ממצא חשוב הם "חרסי שומרון" אשר לפיהם ניתן לאתר את היושבים היהודים באזור בתקופת המקרא.
קבר אחאב ואביו עומרי
הארכאולוגית נורמה פרנקלין, מאוניברסיטת תל אביב, הביעה השערה לגבי מיקום הקברים חפירות שומרון המקראית. בהרצאה בכנס מחקרי יהודה ושומרון ב"המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון ביוני 2007 היא הציגה תאור של שני קברים שנחצבו מתחת לארמון מלכי ישראל בעיר שומרון. הקברים נחפרו לפני למעלה מ-100 שנה, על ידי משלחת מאוניברסיטת הרוורד הראשונה בין השנים 1908-1910 אך לא זוהו בתור כאלה. החוקרת סיפרה כי בהתאם לשיטת העבודה של המשלחת, היות שהיא חפרה בשטח שעובד על ידי חקלאים, היה עליה לפי החוק לחשוף בכל פעם רצועה צרה אחת של אדמה, ומיד לכסות אותה בסיום רישום הממצאים. וזאת כדי לא לפגוע יתר על המידה בפעילות החקלאית. בדו"חות שהותירה המשלחת היא מציגה שירטוט מלא של שני האולמות המאורכים - בעלי צורה מלבנית - בעלי קמרונות, העשויים להיות קברי המלכים. בביקור שערכה באתר היא הצליחה לחדור לקמרונות ולבחון את צורתם.
תחילה היא הבחינה בשרטוטים כי שניים מהמבנים , מתחת לארמון, שונים מהאחרים והם לא בורות מים כמו מבנים אחרין. ומסדרון חצוב בסלע הוליך אליהם. בניגוד לאחרים, שני המבנים האלה נראו כמו מערות קבורה בצורה מלבנית. המבנה שלהם ומיקומם דומים לקברים המלכותיים של מלכי אשור ב-"Khorsabad" ביניהם של "סרגון השני". שם נמצאו קברי של מלכים ושליטים שנחצבו בסלע מתחת לארמון המלוכה ובהן נמצאו תכשיטי זהב מעוצבים וכלי מלחמה ועוד.
תמיכה בהשערה היא מצאה במקרא, כאשר ישעיהו הנביא מציין את הנוהג של מלכי הגויים לעומת מלכי בית דוד: " כָּל-מַלְכֵי גוֹיִם, כֻּלָּם שָׁכְבוּ בְכָבוֹד, אִישׁ בְּבֵיתוֹ.ישעיהו י"ד, י"ח. החוקרת מעריכה כי מערה אחת היא של עמרי והשני היא של אחאב.
שומרון בימינו
איזור השומרון חולש היום על החלק הצפוני של האזורים בארץ ישראל שהיו תחת שלטון המנדט הבריטי עד לסיומו בה' אייר תש"ח (15 במאי 1948) ולא נכללו במדינת ישראל. ביוני 1967, צבא הגנה לישראל כבש את אזורים אלה, המכונים בעגה הפלשתינית "הגדה המערבית" כנגד "הגדה המזרחית" בשטח ירדן. מאז הם מכונים על-ידי נאמני ארץ ישראל "השטחים המשוחררים" והאחרים וכן זהו המינוח הרשמי "השטחים המוחזקים".
השומרון גובל בגליל בצפון, בבקעת הירדן במזרח, בבנימין ויהודה בדרום, וברמות מנשה במערב.
ערים בשומרון
הערה: הנתונים נכונים ל-־30 בספטמבר 2008. הנתונים הם מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
| מספר | שם העיר | מספר תושבים | שטח (בדונמים) |
|---|---|---|---|
| 1 | שכם | 134,000 | 28,600 |
| 2 | טור כרם (טולכרם) | 58,950 | 28,800 |
| 3 | קלקיליה | 44,700 | 25,600 |
| 4 | עין גנים (ג'נין) | 39,000 | 37,300 |
| 5 | קבטיה | 19,700 | 8,560 |
| 6 | אריאל | 16,700 | 14,677 |
| 7 | תבץ (טובאס) | 16,100 | 29,510 |
| 8 | יעבד | 14,400 | 21,600 |
קישורים חיצוניים
- דר' זאב וילנאי, שומרון - אתר דעת