|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| [[תמונה:12 staemme israels heb svg.png|left|thumb|250px|מפת חלוקת הארץ לשבטים - '''נחלת שבט יהודה: בכתום למטה''' מקור:ויקישיתוף, יצר: יוסי הראשון, כיתוביות בעברית: ברי"א ודניאל צבי]] | | [[תמונה:12 staemme israels heb svg.png|left|thumb|250px|מפת חלוקת הארץ לשבטים - '''נחלת שבט שמעון''' בנחלת שבט יהודה - מקור:ויקישיתוף, יצר: יוסי הראשון, כיתוביות בעברית: ברי"א ודניאל צבי]] |
|
| |
|
| '''נחלת שבט בנימין''' נקבע על ידי [[יהושע בן נון]], לאחר סיום הכיבוש של [[ארץ כנען]] יחד עם קביעת שאר נחלות השבטים. קלאי מציין כי התיאור של גבול [[שבט בנימין]] מציג תאור מפורט, התואם את | | '''נחלת שבט שמעון''' עולה בגורל על ידי [[יהושע בן נון]], לאחר סיום הכיבוש של [[ארץ כנען]] לאחר הגרלת שבטי [[שבט יהודה]], שבטי [[בית יוסף] ו[[שבט בנימין]]. התאור הוא חריג וכולל רשימת [[עיר|ערים]], ללא תאור גבולות. |
| תאור הגבולות של השבטים השכנים.
| |
| | |
| יהודה אליצור ויהודה קיל ב'''אטלס דעת מקרא''' מציינים כי גבול שבט בנימין מותחמת מעל עבריה במורדות הרים, מתאים ברכת משה " לְבִנְיָמִן אָמַר יְדִיד ה', יִשְׁכֹּן לָבֶטַח עָלָיו; חֹפֵף עָלָיו כָּל-הַיּוֹם, וּבֵין כְּתֵפָיו שָׁכֵן" {{מקור|(דברים, ל"ג, י"ב)}}. בתאור הגבולות מוזכרים: כתף בית חגלה, כתף מול הערבה, כתף יריחו ועוד.
| |
| | |
| לנחלה יש כעין צורת "אליפסה" ולכם די להגדיר את הגבול הצפוני ואת הגבול הדרומי, אשר שניהם מתחברים במסלול האליפסי.
| |
| | |
| ==חז"ל על הנחלה==
| |
| על הסגולה של נחלת בנימין אמרו חז"ל גלגל, נוב וגבעון - כולם בנחלתו: "באהל מועד עשו ארבעים חסר אחת בגלגל עשו ארבע עשרה שבע שכיבשו ושבע שחילקו בשילה עשו שלש מאות וששים ותשע בנוב ובגבעון עשו חמשים ושבע שלש עשרה בנוב {{מקור|(ירושלמי, מגילה פרק א')}}
| |
| | |
| וכן ב[[מסכת זבחים]]: "כי אתא רב דימי אמר רבי בשלשה מקומות שרתה שכינה על ישראל בשילה ונוב וגבעון ובית עולמים ובכולן לא שרתה אלא בחלק בנימין שנאמר (דברים לג) חופף עליו כל היום כל חפיפות לא יהו אלא בחלקו של בנימין {{מקור|((קי"ח, ב')}}.
| |
|
| |
|
| ==תאור הנחלה== | | ==תאור הנחלה== |
|
| |
|
| תאור הנחלה הוא אחד המפורטים, אולי בשל היותו הגבול בין "בני יהודה" לבין "בני יוסף" והקרבה שלו ל[[ירושלים]]. וכך אנו מוצאים את תאור הגבול וגם את רשימת הערים. שני הרשימות בפירוט מיוחד מובאות ב[[ספר יהושע]]:
| | כאמור רק רשימת ערים מובאת ב[[ספר יהושע]] להגדרת הנחלה:"וַיְהִי, נַחֲלָתָם, בְּתוֹךְ, נַחֲלַת בְּנֵי-יְהוּדָה. ב וַיְהִי לָהֶם, בְּנַחֲלָתָם בְּאֵר-שֶׁבַע וְשֶׁבַע, וּמוֹלָדָה. וַחֲצַר שׁוּעָל וּבָלָה, וָעָצֶם. וְאֶלְתּוֹלַד וּבְתוּל, וְחָרְמָה. וְצִקְלַג וּבֵית הַמַּרְכָּבוֹת, וַחֲצַר סוּסָה. וּבֵית לְבָאוֹת, וְשָׁרוּחֶן: עָרִים שְׁלֹשׁ-עֶשְׂרֵה, וְחַצְרֵיהֶן. עַיִן רִמּוֹן, וָעֶתֶר וְעָשָׁן: עָרִים אַרְבַּע, וְחַצְרֵיהֶן. וְכָל-הַחֲצֵרִים, אֲשֶׁר סְבִיבוֹת הֶעָרִים הָאֵלֶּה, עַד-בַּעֲלַת בְּאֵר, רָאמַת נֶגֶב: זֹאת, נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי-שִׁמְעוֹן לְמִשְׁפְּחֹתָם. מֵחֶבֶל בְּנֵי יְהוּדָה, נַחֲלַת בְּנֵי שִׁמְעוֹן: כִּי-הָיָה חֵלֶק בְּנֵי-יְהוּדָה, רַב מֵהֶם, וַיִּנְחֲלוּ בְנֵי-שִׁמְעוֹן, בְּתוֹךְ נַחֲלָתָם {{מקור|(י"ט,א'-ט')}}. |
| | |
| תאור הגבולות הוא כדלקמן: " וַיְהִי לָהֶם הַגְּבוּל לִפְאַת צָפוֹנָה, מִן-הַיַּרְדֵּן; וְעָלָה הַגְּבוּל אֶל-כֶּתֶף יְרִיחוֹ מִצָּפוֹן, וְעָלָה בָהָר יָמָּה, והיה (וְהָיוּ) תֹּצְאֹתָיו, מִדְבַּרָה בֵּית אָוֶן. יג וְעָבַר מִשָּׁם הַגְּבוּל לוּזָה, אֶל-כֶּתֶף לוּזָה נֶגְבָּה--הִיא, בֵּית-אֵל; וְיָרַד הַגְּבוּל, עַטְרוֹת אַדָּר, עַל-הָהָר, אֲשֶׁר מִנֶּגֶב לְבֵית-חֹרוֹן תַּחְתּוֹן. יד וְתָאַר הַגְּבוּל וְנָסַב לִפְאַת-יָם נֶגְבָּה, מִן-הָהָר אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי בֵית-חֹרוֹן נֶגְבָּה, והיה (וְהָיוּ) תֹצְאֹתָיו אֶל-קִרְיַת-בַּעַל הִיא קִרְיַת יְעָרִים, עִיר בְּנֵי יְהוּדָה; את, פְּאַת-יָם. וּפְאַת-נֶגְבָּה, מִקְצֵה קִרְיַת יְעָרִים; וְיָצָא הַגְּבוּל, יָמָּה, וְיָצָא, אֶל-מַעְיַן מֵי נֶפְתּוֹחַ. טז וְיָרַד הַגְּבוּל אֶל-קְצֵה הָהָר, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי גֵּי בֶן-הִנֹּם, אֲשֶׁר בְּעֵמֶק רְפָאִים, צָפוֹנָה; וְיָרַד גֵּי הִנֹּם אֶל-כֶּתֶף הַיְבוּסִי, נֶגְבָּה, וְיָרַד, עֵין רֹגֵל. וְתָאַר מִצָּפוֹן, וְיָצָא עֵין שֶׁמֶשׁ, וְיָצָא אֶל-גְּלִילוֹת, אֲשֶׁר-נֹכַח מַעֲלֵה אֲדֻמִּים; וְיָרַד, אֶבֶן בֹּהַן בֶּן-רְאוּבֵן. וְעָבַר אֶל-כֶּתֶף מוּל-הָעֲרָבָה, צָפוֹנָה; וְיָרַד, הָעֲרָבָתָה. וְעָבַר הַגְּבוּל אֶל-כֶּתֶף בֵּית-חָגְלָה, צָפוֹנָה, והיה (וְהָיוּ) תצאותיו (תֹּצְאוֹת) הַגְּבוּל אֶל-לְשׁוֹן יָם-הַמֶּלַח צָפוֹנָה, אֶל-קְצֵה הַיַּרְדֵּן נֶגְבָּה; זֶה, גְּבוּל נֶגֶב. וְהַיַּרְדֵּן יִגְבֹּל-אֹתוֹ, לִפְאַת-קֵדְמָה: {{מקור|(י"ח,י"ב, כ')}}.
| |
| | |
| ובנפרד רשימת הערים:" יְרִיחוֹ וּבֵית-חָגְלָה, וְעֵמֶק קְצִיץ. וּבֵית הָעֲרָבָה וּצְמָרַיִם, וּבֵית-אֵל. וְהָעַוִּים וְהַפָּרָה, וְעָפְרָה. וּכְפַר העמני (הָעַמֹּנָה) וְהָעָפְנִי, וָגָבַע: עָרִים שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה, וְחַצְרֵיהֶן. גִּבְעוֹן וְהָרָמָה, וּבְאֵרוֹת. ְהַמִּצְפֶּה וְהַכְּפִירָה, וְהַמֹּצָה. וְרֶקֶם וְיִרְפְּאֵל, וְתַרְאֲלָה. וְצֵלַע הָאֶלֶף וְהַיְבוּסִי הִיא יְרוּשָׁלִַם, גִּבְעַת קִרְיַת-עָרִים אַרְבַּע-עֶשְׂרֵה, וְחַצְרֵיהֶן{{מקור|(שם,כ"א, כ'ז)}}.
| |
| | |
| ==תרשים הנחלה==
| |
| | |
| [[תמונה:Biniamin nachala1.jpg|center|thumb|700px|אתרי הגבול: בכחול, הערים: בסגול]]
| |
| | |
| ==הגבול הצפוני==
| |
| | |
| הגבול נושק לגבול שבטי בית יוסף, ל[[נחלת שבט אפרים]]. תחילתו, כמו בנחלת שבט יהודה, משפך
| |
| [[הר הירדן]] לים המלח, עולה במקביל עם נחלת יהודה עד [[יריחו]] ומגיע עד "כתף יריחו" במקביל ל"עמק עכור" - של נחלת שבט יהודה. שם הגבול פונה צפון-מערב להרי בית אל, מגיע ל[[בית אל המקראית]] ויורד ל [[בית חורון המקראית]]ומתקרב לנחלת יהודה בסביבות [[בית מאיר]] - היום ומשם פונה לדרום-מזרח.
| |
| | |
| ==הגבול הדרומי==
| |
| | |
| הגבול הדרומי נושק לגבול [[נחלת שבט יהודה]] מקרית יערים, המודגשת ש" עִיר בְּנֵי יְהוּדָה", לכתף היבוסי, שכן לשבט בנימין יש חלק גם ב[[הר הבית]] ומשם למעלה אדומים עד [[נהר הירדן]].
| |
| | |
| גבול זה עבר דרך הר הבית. ההר היה מחולק כך שגם לבנימין היה חלק בו ורוב המזבח היה בחלקו של בנימין. מובא בגמרא: "קרן מזרחית-דרומית, לא היה לה יסוד. מאי טעמא? אמר ר' אלעזר: לפי שלא היתה בחלקו של טורף (בנימין); דאמר רב שמואל בר רב יצחק: מזבח אוכל בחלקו של יהודה אמה..." {{מקור|(זבחים, נ"ג ע"ב)}}
| |
|
| |
|
| ==ערי בנימין==
| |
|
| |
|
| כמו בנחלת שבט יהודה, מובאות רשימת הערים: 12 בחבל המזרחי ו-14 בחבל המערבי.
| | ==תרשים ערי הנחלה== |
|
| |
|
| | [[תמונה: nachalat simon 1.jpg|center|thumb|500px|]] |
| ==לקריאה נוספת== | | ==לקריאה נוספת== |
| * יהודה אליצור ויהודה קיל,'''אטלס דעת מקרא''', הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים 1993 | | * יהודה אליצור ויהודה קיל,'''אטלס דעת מקרא''', הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים 1993 |
| * זכריה קלאי, '''נחלות שבטי ישראל''', מוסד ביאליק ירושלים, 1967 | | * זכריה קלאי, '''נחלות שבטי ישראל''', מוסד ביאליק ירושלים, 1967 |
|
| |
|
| [[קטגוריה:נחלות שבטי ישראל|בנימין, נחלת שבט]] | | [[קטגוריה:נחלות שבטי ישראל|שמעון, נחלת שבט]] |
| | [[קטגוריה:חבל ארץ הנגב]] |
מפת חלוקת הארץ לשבטים -
נחלת שבט שמעון בנחלת שבט יהודה - מקור:ויקישיתוף, יצר: יוסי הראשון, כיתוביות בעברית: ברי"א ודניאל צבי
נחלת שבט שמעון עולה בגורל על ידי יהושע בן נון, לאחר סיום הכיבוש של ארץ כנען לאחר הגרלת שבטי שבט יהודה, שבטי [[בית יוסף] ושבט בנימין. התאור הוא חריג וכולל רשימת ערים, ללא תאור גבולות.
תאור הנחלה
כאמור רק רשימת ערים מובאת בספר יהושע להגדרת הנחלה:"וַיְהִי, נַחֲלָתָם, בְּתוֹךְ, נַחֲלַת בְּנֵי-יְהוּדָה. ב וַיְהִי לָהֶם, בְּנַחֲלָתָם בְּאֵר-שֶׁבַע וְשֶׁבַע, וּמוֹלָדָה. וַחֲצַר שׁוּעָל וּבָלָה, וָעָצֶם. וְאֶלְתּוֹלַד וּבְתוּל, וְחָרְמָה. וְצִקְלַג וּבֵית הַמַּרְכָּבוֹת, וַחֲצַר סוּסָה. וּבֵית לְבָאוֹת, וְשָׁרוּחֶן: עָרִים שְׁלֹשׁ-עֶשְׂרֵה, וְחַצְרֵיהֶן. עַיִן רִמּוֹן, וָעֶתֶר וְעָשָׁן: עָרִים אַרְבַּע, וְחַצְרֵיהֶן. וְכָל-הַחֲצֵרִים, אֲשֶׁר סְבִיבוֹת הֶעָרִים הָאֵלֶּה, עַד-בַּעֲלַת בְּאֵר, רָאמַת נֶגֶב: זֹאת, נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי-שִׁמְעוֹן לְמִשְׁפְּחֹתָם. מֵחֶבֶל בְּנֵי יְהוּדָה, נַחֲלַת בְּנֵי שִׁמְעוֹן: כִּי-הָיָה חֵלֶק בְּנֵי-יְהוּדָה, רַב מֵהֶם, וַיִּנְחֲלוּ בְנֵי-שִׁמְעוֹן, בְּתוֹךְ נַחֲלָתָם (י"ט,א'-ט').
תרשים ערי הנחלה
לקריאה נוספת
- יהודה אליצור ויהודה קיל,אטלס דעת מקרא, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים 1993
- זכריה קלאי, נחלות שבטי ישראל, מוסד ביאליק ירושלים, 1967
