אם הבנים שמחה: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ספר שכתב [[הרב | ספר שכתב [[הרב ישכר שלמה טייכטל]] בתקופת ה[[שואה]]. הספר עוסק בהבנתו המחודשת של המחבר לגבי [[הציונות]], אחדות ישראל ועניינה של [[ארץ ישראל]]. | ||
== תחילת דרכו של המחבר == | == תחילת דרכו של המחבר == | ||
בתחילת דרכו היה המחבר שחי בהונגריה, מתנגד לציונות, כפי שרווח באירופה החרדית באותה תקופה. הוא היה המשמש של ה[[אדמו"ר]] ממונקאטש, [[הרב חיים אלעזר שפירא]], בעל [[שו"ת]] מנחת אלעזר, שהיה ממתנגדיה החריפים ביותר של הציונות. המחבר אף פרשם מאמר נגד הציונות בעיתון היהודי "יידישע צייטונג". בעקבות ה[[שואה]] והרדיפות הנוראות והשמועות שהגיעו להונגריה על מעשי הנאצים - החל המחבר לעיין בנושא, וכתב ספר בו הוא מסביר את משנתו החדשה. | |||
בתחילת דרכו היה המחבר | |||
== תוכן הספר == | == תוכן הספר == | ||
===הסיבה לצרות בגלות=== | |||
הוא דן ומראה כי הסיבה לצרות של עם ישראל בגלות היא מניעת עליה לארץ. | |||
=== גאולה בידינו === | === גאולה בידינו === | ||
בספר מוכיח המחבר כי הגאולה יכולה לבוא ע"י מאמצי בשר ודם ולאו דווקא ע"י שמים בהופעה פתאומית של [[משיח]]. הוא מחלק בין גאולת "אחישנה" - שהיא בידי שמים, לבין גאולת "בעיתה" - שבה צריך את המאמצים שלנו. | בספר מוכיח המחבר כי הגאולה יכולה לבוא ע"י מאמצי בשר ודם ([[גאולה טבעית]]) ולאו דווקא ע"י שמים בהופעה פתאומית של [[משיח]] ([[גאולה נסית]]). הוא מחלק בין גאולת "אחישנה" - שהיא בידי שמים, לבין גאולת "בעיתה" - שבה צריך את המאמצים שלנו. | ||
=== מצוות ישוב הארץ גם בימינו === | === מצוות ישוב הארץ גם בימינו === | ||
המחבר מתפלמס עם בעל "מנחת אליעזר" שטען | המחבר מתפלמס עם בעל "מנחת אליעזר" שטען בשו"ת כי אין מצווה כיום לעלות לארץ - כשהוא מתבסס על דברי ה"מגילת אסתר" על מצווה ד' בהשגות ה[[רמב"ן]] לספר המצוות ל[[רמב"ם]], שבהם נאמר כי כיום אין מצווה מחמת [[שלוש השבועות]] וכדומה. הוא מוכיח כי זו אינה שיטת הרמב"ם, כפי שניתן לראות במקומות רבים בספריו, ושיטת ה"מגילת אסתר" מתבססת על דעה דחויה ב[[תוספות]], אלא ודאי שיש מצווה רבה בבניין הארץ גם לפי הרמב"ם, אלא שלא מנאה מחמת שהיא מצווה כוללת. המחבר מראה כי הרמב"ם סובר כי עזיבת הארץ לפי הרמב"ם היא חורבן היהדות. המחבר קובל על כך שכל הבא לעורר ולדבר משבח הארץ - משתיקים אותו וקוראים לו "ציוניסט". הוא סובר שזה כעין [[חטא המרגלים]], של מאיסה בארץ חמדה מחמת "סברות תורניות". | ||
=== היחס לבוני הארץ החופשיים === | === היחס לבוני הארץ החופשיים === | ||
המחבר מסביר כי אין כל תועלת בעזיבת בניין הארץ בידי ה"חופשיים", ואם היו החרדים עולים - ודאי היו משפיעים לטובה על רמת הישוב. כמו כן מוכיח המחבר כי לא ניתן לקרוא למתיישבים פורקי העול "רשעים", כשרואים את מסירות נפשם. | המחבר מסביר כי אין כל תועלת בעזיבת בניין הארץ בידי ה"חופשיים", ואם היו החרדים עולים - ודאי היו משפיעים לטובה על רמת הישוב. כמו כן מוכיח המחבר כי לא ניתן לקרוא למתיישבים פורקי העול "רשעים", כשרואים את מסירות נפשם. | ||
== סגנון הספר == | == סגנון הספר == | ||
| שורה 25: | שורה 26: | ||
== סופו של המחבר == | == סופו של המחבר == | ||
הספר כבר יצא לאור בהונגריה לפני שפלשו אליה הנאצים ימ"ש. לאחר פלישת הנאצים החלה השמדת היהודים שם, וביניהם רבינו. מסופר כי מותו הגיע כשהצוררים לאחר שהרעיבו את שבוייהם, חילקו להם כמה ככרות לחם, במטרה לראותם מתנפלים אליהם ורבים עליהם. אוקרייני אחד שהיה שם חטף מיהודי את מנתו, והרב נזעק להציל עשוק מיד עושקו ומחה נמרצות. בעקבות כך הרגו אותו הנאצים | הספר כבר יצא לאור בהונגריה לפני שפלשו אליה הנאצים ימ"ש. לאחר פלישת הנאצים החלה השמדת היהודים שם, וביניהם רבינו. מסופר כי מותו הגיע כשהצוררים לאחר שהרעיבו את שבוייהם, חילקו להם כמה ככרות לחם, במטרה לראותם מתנפלים אליהם ורבים עליהם. אוקרייני אחד שהיה שם חטף מיהודי את מנתו, והרב נזעק להציל עשוק מיד עושקו ומחה נמרצות. בעקבות כך הרגו אותו הנאצים. | ||
[[קטגוריה: ארון הספרים היהודי]] | [[קטגוריה: ארון הספרים היהודי]] | ||
[[קטגוריה:ספרי אמונה]] | [[קטגוריה:ספרי אמונה]] | ||
[[קטגוריה:ספרי גאולה]] | [[קטגוריה:ספרי גאולה]] | ||
גרסה מ־23:47, 6 בפברואר 2011
|
|
ספר שכתב הרב ישכר שלמה טייכטל בתקופת השואה. הספר עוסק בהבנתו המחודשת של המחבר לגבי הציונות, אחדות ישראל ועניינה של ארץ ישראל.
תחילת דרכו של המחבר
בתחילת דרכו היה המחבר שחי בהונגריה, מתנגד לציונות, כפי שרווח באירופה החרדית באותה תקופה. הוא היה המשמש של האדמו"ר ממונקאטש, הרב חיים אלעזר שפירא, בעל שו"ת מנחת אלעזר, שהיה ממתנגדיה החריפים ביותר של הציונות. המחבר אף פרשם מאמר נגד הציונות בעיתון היהודי "יידישע צייטונג". בעקבות השואה והרדיפות הנוראות והשמועות שהגיעו להונגריה על מעשי הנאצים - החל המחבר לעיין בנושא, וכתב ספר בו הוא מסביר את משנתו החדשה.
תוכן הספר
הסיבה לצרות בגלות
הוא דן ומראה כי הסיבה לצרות של עם ישראל בגלות היא מניעת עליה לארץ.
גאולה בידינו
בספר מוכיח המחבר כי הגאולה יכולה לבוא ע"י מאמצי בשר ודם (גאולה טבעית) ולאו דווקא ע"י שמים בהופעה פתאומית של משיח (גאולה נסית). הוא מחלק בין גאולת "אחישנה" - שהיא בידי שמים, לבין גאולת "בעיתה" - שבה צריך את המאמצים שלנו.
מצוות ישוב הארץ גם בימינו
המחבר מתפלמס עם בעל "מנחת אליעזר" שטען בשו"ת כי אין מצווה כיום לעלות לארץ - כשהוא מתבסס על דברי ה"מגילת אסתר" על מצווה ד' בהשגות הרמב"ן לספר המצוות לרמב"ם, שבהם נאמר כי כיום אין מצווה מחמת שלוש השבועות וכדומה. הוא מוכיח כי זו אינה שיטת הרמב"ם, כפי שניתן לראות במקומות רבים בספריו, ושיטת ה"מגילת אסתר" מתבססת על דעה דחויה בתוספות, אלא ודאי שיש מצווה רבה בבניין הארץ גם לפי הרמב"ם, אלא שלא מנאה מחמת שהיא מצווה כוללת. המחבר מראה כי הרמב"ם סובר כי עזיבת הארץ לפי הרמב"ם היא חורבן היהדות. המחבר קובל על כך שכל הבא לעורר ולדבר משבח הארץ - משתיקים אותו וקוראים לו "ציוניסט". הוא סובר שזה כעין חטא המרגלים, של מאיסה בארץ חמדה מחמת "סברות תורניות".
היחס לבוני הארץ החופשיים
המחבר מסביר כי אין כל תועלת בעזיבת בניין הארץ בידי ה"חופשיים", ואם היו החרדים עולים - ודאי היו משפיעים לטובה על רמת הישוב. כמו כן מוכיח המחבר כי לא ניתן לקרוא למתיישבים פורקי העול "רשעים", כשרואים את מסירות נפשם.
סגנון הספר
הספר נכתב בצורת מעין דרשה, ולכן ניתן לראות בו פעמים רבות חזרות והדגשות לדבריו, ומשולבים בו מקורות מפסוקים, מדרשים, גמרות ודברי חכמים מהדורות האחרונים, וכן משלים וסיפורים. לשונו של המחבר עשירה מאוד. הספר נכתב בתנאים לא תנאים, ולמחבר חסרו הרבה ספרים, ולעיתים הוא מצטט מקורות כמעט במדויק מן הזכרון, ומתנצל על שאין לו ספרים.
סופו של המחבר
הספר כבר יצא לאור בהונגריה לפני שפלשו אליה הנאצים ימ"ש. לאחר פלישת הנאצים החלה השמדת היהודים שם, וביניהם רבינו. מסופר כי מותו הגיע כשהצוררים לאחר שהרעיבו את שבוייהם, חילקו להם כמה ככרות לחם, במטרה לראותם מתנפלים אליהם ורבים עליהם. אוקרייני אחד שהיה שם חטף מיהודי את מנתו, והרב נזעק להציל עשוק מיד עושקו ומחה נמרצות. בעקבות כך הרגו אותו הנאצים.