חסידות גור: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''חסידות גור''' היא [[החסידות]] הגדולה ביותר בישראל ומהגדולות בעולם. מקורה בעיר גורא-קלאווריה שב[[פולין]]. היא נוסדה ע"י ה[[אדמו"ר]] הראשון- [[רבי יצחק מאיר אלתר]] (ר' איצ'ה מאיר), בעל "חידושי הרי"ם", תלמידו של [[רבי מנחם מנדל מקוצק]]. נוסדה בשנת תר"ט עם פטירתו של הרבי מקוצק, לאחר שרבין מחסידי הרבי מקוצק הלכו אחרי הרי"ם מגורף וחלק אחרי בנו, רבי דוד מקוצק. | '''חסידות גור''' היא [[החסידות]] הגדולה ביותר בישראל ומהגדולות בעולם. מקורה בעיר גורא-קלאווריה שב[[פולין]]. היא נוסדה ע"י ה[[אדמו"ר]] הראשון- [[רבי יצחק מאיר אלתר]] (ר' איצ'ה מאיר), בעל "חידושי הרי"ם", תלמידו של [[רבי מנחם מנדל מקוצק]]. נוסדה בשנת תר"ט עם פטירתו של הרבי מקוצק, לאחר שרבין מחסידי הרבי מקוצק הלכו אחרי הרי"ם מגורף וחלק אחרי בנו, רבי דוד מקוצק. | ||
==הנהגות ומנהגים== | ==הנהגות ומנהגים== | ||
בחסידות, כרוב חסידויות פולין, נוהגים לחבוש ב[[שבת]]ות וב[[יום טוב|ימים טובים]] "ספודיק"- כובע פרווה (כיום מקובל לעשותו מתחליף סינטטי) צר וגובה (ביחס ל"שטריימל" המקובל ברוב החסידויות), וכן גרביים שחורים עד הברכיים. | בחסידות גור נותנים את הדגש על לימוד התורה ואכן רבים מהאדמו"רים היו ידועים כתלמידי חכמים גדולים, מגדולי ישראל, כרוב חסידויות פולין, נוהגים לחבוש ב[[שבת]]ות וב[[יום טוב|ימים טובים]] "ספודיק"- כובע פרווה (כיום מקובל לעשותו מתחליף סינטטי) צר וגובה (ביחס ל"שטריימל" המקובל ברוב החסידויות), וכן גרביים שחורים עד הברכיים. | ||
מאז ימי האדמו"ר רבי שמחה בונים בעל 'הלב שמחה' ישנם קהילות רבות לחסידות ברחבי הארץ בהם: חצור הגלילית, אשדוד, קרית גת, ערד. לבד מהקהילות שנמצאות בבני ברק וירושלים. | |||
מרכז החסידות נמצא בירושלים באזור מחנה שנלר, ושם בשבתות מיוחדות מתאספים החסידים יחד עם האדמו"ר שמגיע לשבות בעיר. בעשרת ימי התשובה, עולים כל תלמידי הישיבות של חסידי גור מכל רחבי הארץ, ומתמקמים בבית המדרש בירושלים ושם לומדים במרוכז במחיצת האדמו"ר. | |||
החסידות ידועה בהקפדה יתירה על הפרדה בין גברים לנשים, אפילו בתוך המשפחה ואפילו בין בעל לאשתו, במקרים מסוימים. | |||
==אדמור"ים וחיבוריהם== | ==אדמור"ים וחיבוריהם== | ||
גרסה מ־22:07, 8 בפברואר 2011
|
|
חסידות גור היא החסידות הגדולה ביותר בישראל ומהגדולות בעולם. מקורה בעיר גורא-קלאווריה שבפולין. היא נוסדה ע"י האדמו"ר הראשון- רבי יצחק מאיר אלתר (ר' איצ'ה מאיר), בעל "חידושי הרי"ם", תלמידו של רבי מנחם מנדל מקוצק. נוסדה בשנת תר"ט עם פטירתו של הרבי מקוצק, לאחר שרבין מחסידי הרבי מקוצק הלכו אחרי הרי"ם מגורף וחלק אחרי בנו, רבי דוד מקוצק.
הנהגות ומנהגים
בחסידות גור נותנים את הדגש על לימוד התורה ואכן רבים מהאדמו"רים היו ידועים כתלמידי חכמים גדולים, מגדולי ישראל, כרוב חסידויות פולין, נוהגים לחבוש בשבתות ובימים טובים "ספודיק"- כובע פרווה (כיום מקובל לעשותו מתחליף סינטטי) צר וגובה (ביחס ל"שטריימל" המקובל ברוב החסידויות), וכן גרביים שחורים עד הברכיים.
מאז ימי האדמו"ר רבי שמחה בונים בעל 'הלב שמחה' ישנם קהילות רבות לחסידות ברחבי הארץ בהם: חצור הגלילית, אשדוד, קרית גת, ערד. לבד מהקהילות שנמצאות בבני ברק וירושלים.
מרכז החסידות נמצא בירושלים באזור מחנה שנלר, ושם בשבתות מיוחדות מתאספים החסידים יחד עם האדמו"ר שמגיע לשבות בעיר. בעשרת ימי התשובה, עולים כל תלמידי הישיבות של חסידי גור מכל רחבי הארץ, ומתמקמים בבית המדרש בירושלים ושם לומדים במרוכז במחיצת האדמו"ר.
החסידות ידועה בהקפדה יתירה על הפרדה בין גברים לנשים, אפילו בתוך המשפחה ואפילו בין בעל לאשתו, במקרים מסוימים.
אדמור"ים וחיבוריהם
- רבי יצחק מאיר אלתר מגור-חידושי הרי"ם.
- רבי חנוך העניך הכהן מאלכסנדר. (יש שאינם מונים אותו כאדמו"ר, שכן לא היה משושלת אלתר).
- רבי יהודה אריה לייב אלתר מגור- שפת אמת.
- רבי אברהם מרדכי אלתר מגור- אמרי אמת.
- רבי ישראל אלתר מגור- בית ישראל.
- רבי שמחה אלתר- לב שמחה.
- רבי פנחס מנחם אלתר- פני מנחם.
- רבי יעקב אריה אלתר- האדמו"ר הנוכחי.