רבי אברהם ילין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (←ספריו) |
||
שורה 6: | שורה 6: | ||
*'''"חסד לאברהם"''' על ענייני [[גמילות חסדים]] ו[[צדקה]]. | *'''"חסד לאברהם"''' על ענייני [[גמילות חסדים]] ו[[צדקה]]. | ||
*'''"אזור הצבי"''' על ה[[תורה]], זכה להסכמות של כעשרים רבנים ו[[אדמו"ר]]ים ובראשם האדמו"ר [[הרב מאיר יחיאל הלוי האלשטוק]] מאוסטורבצה, בעל הספרים 'מאיר עיני חכמים', ואדמו"רי בית קלושין-פריסוב. | *'''"אזור הצבי"''' על ה[[תורה]], זכה להסכמות של כעשרים רבנים ו[[אדמו"ר]]ים ובראשם האדמו"ר [[הרב מאיר יחיאל הלוי האלשטוק]] מאוסטורבצה, בעל הספרים 'מאיר עיני חכמים', ואדמו"רי בית קלושין-פריסוב. | ||
*'''"[[גאולת ישראל]]"'''-בענייני [[ארץ ישראל]] | *'''"[[גאולת ישראל]]"'''-בענייני [[ארץ ישראל]] ו[[ישוב ארץ ישראל|ישובה]], [[הציונות]] וה[[גאולה]]. יצא לאור בשנת תרפ"ח, ושנית בשנת תשכ"ט. | ||
*'''"חדרי בינה"''' על פירושו של [[בעל הטורים]] לתורה. | *'''"חדרי בינה"''' על פירושו של [[בעל הטורים]] לתורה. | ||
*'''"נועם שיח"''' על עניני השיחה בין האדם לבוראו, יצא לאור בעילום שם. | *'''"נועם שיח"''' על עניני השיחה בין האדם לבוראו, יצא לאור בעילום שם. | ||
*'''"דרך הצדיקים"'''- הנהגות מגדולי ישראל. | *'''"דרך הצדיקים"'''- הנהגות מגדולי ישראל. | ||
* מאמר '''להחזיר עטרה ליושנה''' (נדפס יחד עם גאולת ישראל)- "תנחומין על הפרעות רחמנא ליצלן שהיו בשביל [[הכותל המערבי|כותל המערבי]], ואני מראה מה שנראה לעניות דעתי שבעזרת השם יתברך בקרוב כל מקום המקדש יוחזר לנו ואע"פ שמצד הטבע נראה עדיין רחוק דבר זה, אבל מצד האמונה נראה לי כן" {{מקור|אגרות לראי"ה מהדורה שניה אגרת רנו|כן}} | *'''"זכירת אחדות ה'"''' | ||
* מאמר '''"להחזיר עטרה ליושנה"''' (נדפס יחד עם גאולת ישראל)- "תנחומין על הפרעות רחמנא ליצלן שהיו בשביל [[הכותל המערבי|כותל המערבי]], ואני מראה מה שנראה לעניות דעתי שבעזרת השם יתברך בקרוב כל מקום המקדש יוחזר לנו ואע"פ שמצד הטבע נראה עדיין רחוק דבר זה, אבל מצד האמונה נראה לי כן" {{מקור|אגרות לראי"ה מהדורה שניה אגרת רנו|כן}} | |||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
<references/> | <references/> |
גרסה מ־22:39, 8 בפברואר 2011
|
רבי אברהם יעלין (נקרא: יֶלין), רב בדורות האחרונים ומחבר ספרים. חי בעיר ווענגראב שבפולין. בן ר' אריה זאב וחיה דינה. היה חסיד קלושין-פריסוב. מתומכיה הנלהבים של הציונות[1], אולם נחשב לאיש אגודת ישראל[2]. נפטר בי"ב בחשוון תרצ"ה ונקבר בוונגרוב.
ספריו
- "ארך אפיים" על ענייני הכעס ותיקונו, כולל הערות והרחבות בשם "ויוסף אברהם". הספר זכה להסכמה מהרב ישראל מאיר הכהן מראדין- בעל החפץ חיים ומהרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב הראשי לארץ ישראל וראש ישיבת מרכז הרב, יחד עם הסכמתו לספר גאולת ישראל. בנוסף להן, הודפסו בספר גם ההסכמות לספר "אזור הצבי".
- "חסד לאברהם" על ענייני גמילות חסדים וצדקה.
- "אזור הצבי" על התורה, זכה להסכמות של כעשרים רבנים ואדמו"רים ובראשם האדמו"ר הרב מאיר יחיאל הלוי האלשטוק מאוסטורבצה, בעל הספרים 'מאיר עיני חכמים', ואדמו"רי בית קלושין-פריסוב.
- "גאולת ישראל"-בענייני ארץ ישראל וישובה, הציונות והגאולה. יצא לאור בשנת תרפ"ח, ושנית בשנת תשכ"ט.
- "חדרי בינה" על פירושו של בעל הטורים לתורה.
- "נועם שיח" על עניני השיחה בין האדם לבוראו, יצא לאור בעילום שם.
- "דרך הצדיקים"- הנהגות מגדולי ישראל.
- "זכירת אחדות ה'"
- מאמר "להחזיר עטרה ליושנה" (נדפס יחד עם גאולת ישראל)- "תנחומין על הפרעות רחמנא ליצלן שהיו בשביל כותל המערבי, ואני מראה מה שנראה לעניות דעתי שבעזרת השם יתברך בקרוב כל מקום המקדש יוחזר לנו ואע"פ שמצד הטבע נראה עדיין רחוק דבר זה, אבל מצד האמונה נראה לי כן" (אגרות לראי"ה מהדורה שניה אגרת רנו)
הערות שוליים
- ↑ כפי שכותב במכתבו לרב קוק: "וכאשר הנני מחובבי ארץ הקודש ומהמצפים לישועת ישראל..." (אגרות לראי"ה מהדורה שניה אגרת רכו.
- ↑ כפי שכותב בהמשך אותו המכתב: "והגם שאני מתחשב כאן מאנשי האגודה...".