פרשת זכור: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
קטע מן התורה, ש[[קריאת התורה|קוראים]] אותו בציבור, נוסף על פרשת השבוע, ב[[שבת]] שלפני [[פורים]]. אחת מ[[ארבע פרשיות]].  
קטע מן התורה, ש[[קריאת התורה|קוראים]] אותו בציבור, נוסף על פרשת השבוע, ב[[שבת זכור]], ה[[שבת]] שלפני [[פורים]]. אחת מ[[ארבע פרשיות]].  


מוציאים שני [[ספר תורה|ספרי תורה]]. בספר התורה הראשון קוראים את [[פרשת השבוע]], ובספר התורה השני קוראים את "פרשת זכור" {{מקור|(דברים כה, יז-יט)}}.
מוציאים שני [[ספר תורה|ספרי תורה]]. בספר התורה הראשון קוראים את [[פרשת השבוע]], ובספר התורה השני קוראים את "פרשת זכור" {{מקור|(דברים כה, יז-יט)}}.

גרסה מ־18:14, 13 במרץ 2011

קטע מן התורה, שקוראים אותו בציבור, נוסף על פרשת השבוע, בשבת זכור, השבת שלפני פורים. אחת מארבע פרשיות.

מוציאים שני ספרי תורה. בספר התורה הראשון קוראים את פרשת השבוע, ובספר התורה השני קוראים את "פרשת זכור" (דברים כה, יז-יט).

תוכנה של "פרשת זכור" הוא, זכירת מעשה עמלק.

בחז"ל מובא, כי קטע זה נבחר ל"שבת זכור", משום שיש להקדים זכירה לעשייה. כידוע, היה המן בן המדתא האגגי צאצא של אגג מלך עמלק. תלייתו של המן ושל עשרת בניו הגשימה את הציווי של "מחה אמחה את זכר עמלק מתחת השמים" (שמות יז, יד). אנו מקדימים אפוא מצות "זכירה" למצוה של "מחה אמחה" בעזרת קריאת הקטע המדבר על הציווי של "זכור" כבר בשבת שלפני פורים, שכן בפורים עצמו נתקיימה המצוה של "מחה אמחה". הפטרת פרשת זכור היא: "פקדתי את אשר עשה עמלק..." (שמואל א פרק טו). הפטרה זו מתארת את מלחמת שאול המלך בעמלק ואת הריגת אגג מלך עמלק בידי שמואל הנביא. על פי חז"ל, כיוון ששאול לא הרג את אגג אלא אסר אותו, ושמואל הרגו יום למחרת, הספיק אגג בלילה לבוא על שפחה, וממנה יצא המן.

לפי חלק מהראשונים, מצוה מן התורה לשמוע את פרשת זכור. הקורא בתורה והשומעים יכוונו בלבם לצאת ידי חובת מצוה זו. ישנן דעות בפוסקים, שגם נשים חייבות לשמוע את פרשת זכור. לעומת זאת, ישנם מהראשונים שסוברים כי זו מצווה דרבנן כיתר ארבע הפרשיות.