רבי אברהם ילין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
רבי אברהם יעלין (נקרא: יֶלין), [[רב]] בדורות האחרונים ומחבר ספרים. | רבי אברהם יעלין (נקרא: יֶלין), [[רב]] בדורות האחרונים ומחבר ספרים רבים. היה חסיד קלושין-פריסוב. מתומכיה הנלהבים של הציונות<ref>כפי שכותב במכתבו לרב קוק: "וכאשר הנני מחובבי ארץ הקודש ומהמצפים לישועת ישראל..." ([[אגרות לראי"ה]] מהדורה שניה אגרת רכו).</ref>, אולם נחשב לאיש [[אגודת ישראל]]<ref>כפי שכותב בהמשך אותו המכתב: "והגם שאני מתחשב כאן מאנשי האגודה...".</ref>. | ||
==תולדות חייו== | |||
נולד בכפר קטן ליד העיר וונגורב שבפולין לאביו ר' זאב ואמו חיה דינה. בילדותו שכנע את אביו למכור את רכושו ולעלות לארץ, אולם לבסוף הדבר לא יצא לפועל. נשא את ינטה נעמי בתו של ר' נחמן יעקב אידלשטיין, ועבר לגור בביתו בוונגורב (ווענגראב). חותנו סידר לו חנות מכולת קטנה לפרנסתו, אולם הוא לא צלח בעסקי המסחר ורצה לעלות לארץ ישראל. רעייתו הסכימה שהוא יעלה תחילה לבדו ויתבסס מבחינה כלכלית, והיא תעלה אחריו. הוא חהל לעלות, אולם כשניסה לחצות את נהר פרוט, שהיווה אז את הגבול בין פולין לרומניה, נתפס על ידי השוטרים, שהחלו לירות עליו, ובנס ניצל מהם. הוא הושלך לכלא, והיהודים תושבי המקום [[פדיון שבויים|פדו]] אותו והחזירו אותו לפולין. הוא חזר לעירו והחל לעסוק בתורה. חוץ מעיסוקו בש"ס ופוסקים, למד בעיון גם [[תנ"ך]], [[קבלה]] וספרי [[החסידות|חסידות]]. | |||
נפטר בי"ב (ולפי גירסאות אחרות בי"א<ref>ראה בהקדמת המו"ל לספרו גאולת ישראל</ref>) ב[[חשוון]] תרצ"ה ונקבר בוונגרוב. | |||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
*'''"[[ארך אפיים]]"''' על ענייני ה[[כעס]] ותיקונו, כולל הערות והרחבות בשם '''"ויוסף אברהם"'''. הספר זכה להסכמה מ[[הרב ישראל מאיר הכהן]] מראדין- בעל ה[[חפץ חיים]] ומ[[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]], הרב הראשי ל[[ארץ ישראל]] וראש [[ישיבת מרכז הרב]], יחד עם הסכמתו לספר גאולת ישראל. בנוסף להן, הודפסו בספר גם ההסכמות לספר "אזור הצבי". | *'''"[[ארך אפיים]]"''' על ענייני ה[[כעס]] ותיקונו, כולל הערות והרחבות בשם '''"ויוסף אברהם"'''. הספר זכה להסכמה מ[[הרב ישראל מאיר הכהן]] מראדין- בעל ה[[חפץ חיים]] ומ[[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]], הרב הראשי ל[[ארץ ישראל]] וראש [[ישיבת מרכז הרב]], יחד עם הסכמתו לספר גאולת ישראל. בנוסף להן, הודפסו בספר גם ההסכמות לספר "אזור הצבי". | ||
גרסה מ־11:53, 18 במרץ 2011
|
|
רבי אברהם יעלין (נקרא: יֶלין), רב בדורות האחרונים ומחבר ספרים רבים. היה חסיד קלושין-פריסוב. מתומכיה הנלהבים של הציונות[1], אולם נחשב לאיש אגודת ישראל[2].
תולדות חייו
נולד בכפר קטן ליד העיר וונגורב שבפולין לאביו ר' זאב ואמו חיה דינה. בילדותו שכנע את אביו למכור את רכושו ולעלות לארץ, אולם לבסוף הדבר לא יצא לפועל. נשא את ינטה נעמי בתו של ר' נחמן יעקב אידלשטיין, ועבר לגור בביתו בוונגורב (ווענגראב). חותנו סידר לו חנות מכולת קטנה לפרנסתו, אולם הוא לא צלח בעסקי המסחר ורצה לעלות לארץ ישראל. רעייתו הסכימה שהוא יעלה תחילה לבדו ויתבסס מבחינה כלכלית, והיא תעלה אחריו. הוא חהל לעלות, אולם כשניסה לחצות את נהר פרוט, שהיווה אז את הגבול בין פולין לרומניה, נתפס על ידי השוטרים, שהחלו לירות עליו, ובנס ניצל מהם. הוא הושלך לכלא, והיהודים תושבי המקום פדו אותו והחזירו אותו לפולין. הוא חזר לעירו והחל לעסוק בתורה. חוץ מעיסוקו בש"ס ופוסקים, למד בעיון גם תנ"ך, קבלה וספרי חסידות.
נפטר בי"ב (ולפי גירסאות אחרות בי"א[3]) בחשוון תרצ"ה ונקבר בוונגרוב.
ספריו
- "ארך אפיים" על ענייני הכעס ותיקונו, כולל הערות והרחבות בשם "ויוסף אברהם". הספר זכה להסכמה מהרב ישראל מאיר הכהן מראדין- בעל החפץ חיים ומהרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב הראשי לארץ ישראל וראש ישיבת מרכז הרב, יחד עם הסכמתו לספר גאולת ישראל. בנוסף להן, הודפסו בספר גם ההסכמות לספר "אזור הצבי".
- "גאולת ישראל"-בענייני ארץ ישראל וישובה, הציונות והגאולה.
- "חסד לאברהם" על ענייני גמילות חסדים וצדקה.
- "אזור הצבי" על התורה, זכה להסכמות של כעשרים רבנים ואדמו"רים ובראשם האדמו"ר הרב מאיר יחיאל הלוי האלשטוק מאוסטורבצה, בעל הספרים 'מאיר עיני חכמים', ואדמו"רי בית קלושין-פריסוב.
- "חדרי בינה" על פירושו של בעל הטורים לתורה.
- "נועם שיח" על עניני השיחה בין האדם לבוראו, יצא לאור בעילום שם.
- "דרך הצדיקים"- הנהגות מגדולי ישראל.
- "זכירת אחדות ה'"
- מאמר "להחזיר עטרה ליושנה" (נדפס יחד עם גאולת ישראל)- "תנחומין על הפרעות רחמנא ליצלן שהיו בשביל כותל המערבי, ואני מראה מה שנראה לעניות דעתי שבעזרת השם יתברך בקרוב כל מקום המקדש יוחזר לנו ואע"פ שמצד הטבע נראה עדיין רחוק דבר זה, אבל מצד האמונה נראה לי כן" (אגרות לראי"ה מהדורה שניה אגרת רנו)
הערות שוליים
- ↑ כפי שכותב במכתבו לרב קוק: "וכאשר הנני מחובבי ארץ הקודש ומהמצפים לישועת ישראל..." (אגרות לראי"ה מהדורה שניה אגרת רכו).
- ↑ כפי שכותב בהמשך אותו המכתב: "והגם שאני מתחשב כאן מאנשי האגודה...".
- ↑ ראה בהקדמת המו"ל לספרו גאולת ישראל