חלב נכרי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(דף חדש: '''חלב נכרי''' הינו חלב שנחלב על ידי אינו יהודי, וחז"ל אסרו אותו באכילה, שמע הגוי ערבב בו חלב אסור. ==מקור ה...)
 
שורה 2: שורה 2:
==מקור האיסור==
==מקור האיסור==
ה[[משנה]] ב[[מסכת עבודה זרה]] אומרת: "ואלו דברים של עובדי כוכבים אסורין ואין איסורן איסור הנאה: חלב שחלבו עובד כוכבים ואין ישראל רואהו..." {{מקור|עבודה זרה לה ע"ב|כן}}. בהגמרא בהמשך שואלת: "חלב למאי ניחוש לה? (מהו החשש בחלב נכרי?) אי משום איחלופי, טהור - חיור, טמא - ירוק! (אם משום שיבואו להתבלבל בין חלב טהור לחלב טמא- הרי ישנו הבדל בצבעים בין סוגי החלב השונים, ואין מה להתבלבל בזה) ואי משום איערובי, ניקום דאמר מר: חלב טהור עומד, חלב טמא אינו עומד! (ואם החשש הוא שמא יערבב הגוי חלב טהור בטמא- אפשר להעמיד את החלב לעשיית גבינה, ובכך יתברר שזהו חלב לא מעורב שאינו מתגבן טוב) אי דקא בעי לגבינה ה"נ, הכא במאי עסקינן - דקא בעי ליה לכמכא. (מדובר כאן במקרה של ראצה גבינה אלא חלב) ונשקול מיניה קלי וניקום! (אולי ניקח מעט מן החלב ונעמידנו לגבינה) כיון דבטהור נמי איכא נסיובי דלא קיימי, ליכא למיקם עלה דמילתא (כיוון שמעורב בו חלב טהור- הטהור מתגבן והטמא לא ולכן אי אפשר להוכיח שזה חלב טהור בלבד) ואב"א: אפי' תימא דקבעי לה לגבינה, איכא דקאי ביני אטפי".
ה[[משנה]] ב[[מסכת עבודה זרה]] אומרת: "ואלו דברים של עובדי כוכבים אסורין ואין איסורן איסור הנאה: חלב שחלבו עובד כוכבים ואין ישראל רואהו..." {{מקור|עבודה זרה לה ע"ב|כן}}. בהגמרא בהמשך שואלת: "חלב למאי ניחוש לה? (מהו החשש בחלב נכרי?) אי משום איחלופי, טהור - חיור, טמא - ירוק! (אם משום שיבואו להתבלבל בין חלב טהור לחלב טמא- הרי ישנו הבדל בצבעים בין סוגי החלב השונים, ואין מה להתבלבל בזה) ואי משום איערובי, ניקום דאמר מר: חלב טהור עומד, חלב טמא אינו עומד! (ואם החשש הוא שמא יערבב הגוי חלב טהור בטמא- אפשר להעמיד את החלב לעשיית גבינה, ובכך יתברר שזהו חלב לא מעורב שאינו מתגבן טוב) אי דקא בעי לגבינה ה"נ, הכא במאי עסקינן - דקא בעי ליה לכמכא. (מדובר כאן במקרה של ראצה גבינה אלא חלב) ונשקול מיניה קלי וניקום! (אולי ניקח מעט מן החלב ונעמידנו לגבינה) כיון דבטהור נמי איכא נסיובי דלא קיימי, ליכא למיקם עלה דמילתא (כיוון שמעורב בו חלב טהור- הטהור מתגבן והטמא לא ולכן אי אפשר להוכיח שזה חלב טהור בלבד) ואב"א: אפי' תימא דקבעי לה לגבינה, איכא דקאי ביני אטפי".
איסור זה נפסק להלכה ב[[שמנה תורה|רמב"ם]]: "מפני זה יתן הדין שכל חלב הנמצא ביד עכו"ם אסור שמא ערב בו חלב בהמה טמאה" {{מקור|הלכות מאכלות אסורות פרק ג הלכה יג|כן}} וב[[שולחן ערוך]]: "חלב שחלבו עובד כוכבים ואין ישראל רואהו, אסור, שמא עירב בו חלב טמא" {{מקור|יורה דעה סימן קטו סעיף א|כן}}.  
איסור זה נפסק להלכה ב[[משנה תורה|רמב"ם]]: "מפני זה יתן הדין שכל חלב הנמצא ביד עכו"ם אסור שמא ערב בו חלב בהמה טמאה" {{מקור|הלכות מאכלות אסורות פרק ג הלכה יג|כן}} וב[[שולחן ערוך]]: "חלב שחלבו עובד כוכבים ואין ישראל רואהו, אסור, שמא עירב בו חלב טמא" {{מקור|יורה דעה סימן קטו סעיף א|כן}}.
 
==גבינת נכרי==  
==גבינת נכרי==  
וגבינת העכו"ם מותרת שאין חלב בהמה טמאה מתגבן, אבל בימי חכמי משנה גזרו על גבינת העכו"ם ואסרום מפני שמעמידין אותה בעור קיבה של שחיטתן שהיא נבלה, ואם תאמר והלא עור הקיבה דבר קטן הוא עד מאד בחלב שעמד בו ולמה לא יבטל במיעוטו, מפני שהוא המעמיד הגבינה, והואיל ודבר האסור הוא שהעמיד הרי הכל אסור כמו שיתבאר. {{מקור|רמב"ם שם|כן}}  
וגבינת העכו"ם מותרת שאין חלב בהמה טמאה מתגבן, אבל בימי חכמי משנה גזרו על גבינת העכו"ם ואסרום מפני שמעמידין אותה בעור קיבה של שחיטתן שהיא נבלה, ואם תאמר והלא עור הקיבה דבר קטן הוא עד מאד בחלב שעמד בו ולמה לא יבטל במיעוטו, מפני שהוא המעמיד הגבינה, והואיל ודבר האסור הוא שהעמיד הרי הכל אסור כמו שיתבאר. {{מקור|רמב"ם שם|כן}}  

גרסה מ־12:54, 6 באפריל 2011

חלב נכרי הינו חלב שנחלב על ידי אינו יהודי, וחז"ל אסרו אותו באכילה, שמע הגוי ערבב בו חלב אסור.

מקור האיסור

המשנה במסכת עבודה זרה אומרת: "ואלו דברים של עובדי כוכבים אסורין ואין איסורן איסור הנאה: חלב שחלבו עובד כוכבים ואין ישראל רואהו..." (עבודה זרה לה ע"ב). בהגמרא בהמשך שואלת: "חלב למאי ניחוש לה? (מהו החשש בחלב נכרי?) אי משום איחלופי, טהור - חיור, טמא - ירוק! (אם משום שיבואו להתבלבל בין חלב טהור לחלב טמא- הרי ישנו הבדל בצבעים בין סוגי החלב השונים, ואין מה להתבלבל בזה) ואי משום איערובי, ניקום דאמר מר: חלב טהור עומד, חלב טמא אינו עומד! (ואם החשש הוא שמא יערבב הגוי חלב טהור בטמא- אפשר להעמיד את החלב לעשיית גבינה, ובכך יתברר שזהו חלב לא מעורב שאינו מתגבן טוב) אי דקא בעי לגבינה ה"נ, הכא במאי עסקינן - דקא בעי ליה לכמכא. (מדובר כאן במקרה של ראצה גבינה אלא חלב) ונשקול מיניה קלי וניקום! (אולי ניקח מעט מן החלב ונעמידנו לגבינה) כיון דבטהור נמי איכא נסיובי דלא קיימי, ליכא למיקם עלה דמילתא (כיוון שמעורב בו חלב טהור- הטהור מתגבן והטמא לא ולכן אי אפשר להוכיח שזה חלב טהור בלבד) ואב"א: אפי' תימא דקבעי לה לגבינה, איכא דקאי ביני אטפי". איסור זה נפסק להלכה ברמב"ם: "מפני זה יתן הדין שכל חלב הנמצא ביד עכו"ם אסור שמא ערב בו חלב בהמה טמאה" (הלכות מאכלות אסורות פרק ג הלכה יג) ובשולחן ערוך: "חלב שחלבו עובד כוכבים ואין ישראל רואהו, אסור, שמא עירב בו חלב טמא" (יורה דעה סימן קטו סעיף א).

גבינת נכרי

וגבינת העכו"ם מותרת שאין חלב בהמה טמאה מתגבן, אבל בימי חכמי משנה גזרו על גבינת העכו"ם ואסרום מפני שמעמידין אותה בעור קיבה של שחיטתן שהיא נבלה, ואם תאמר והלא עור הקיבה דבר קטן הוא עד מאד בחלב שעמד בו ולמה לא יבטל במיעוטו, מפני שהוא המעמיד הגבינה, והואיל ודבר האסור הוא שהעמיד הרי הכל אסור כמו שיתבאר. (רמב"ם שם)

דינים

היתר האגרות משה

רבי משה פיינשטיין בספרו שו"ת אגרות משה (דרוש מקור) מתיר בימינו חלב נכרי במדינות מפותחות, מפני שאין חשש שיערבו בחלב חלב טמא מכמה טעמים:

  • החוק במדינות המפותחות מחייב לציין על כל מוצר את כל מרכיביו, ואם כתוב שזהו חלב של פרה או עז, אזי ודאי שלא מעורב בו חלב טמא.
  • החלב הטמא המצוי כיום בינינו (לרוב חלב חזיר, נאקה, סוס, אתון וכד') יקר יותר מחלב פרות ועיזים, אם כך אין חשש שהגוי יערב חלב יקר בחלב זול בלי ליידע את הקונה על כך.

אבקת חלב נכרי

המצב כיום בארץ