רב נחמן: הבדלים בין גרסאות בדף
מאין תקציר עריכה |
(שימוש בתבנית מקור) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
רב נחמן בר יעקב (270~ - 310~). מגדולי | {{פירוש נוסף|נוכחי=רב נחמן ה[[אמוראים|אמורא]]|אחר=רבי נחמן מברסלב|עע=[[רבי נחמן מברסלב]]}} | ||
רב נחמן בר יעקב (270~ - 310~). מגדולי ה[[אמוראים|אמורא]] בדור השני והשלישי של אמוראי [[בבל]] ומעמודי התווך של [[התלמוד הבבלי]]. מגדולי תלמידי [[שמואל (אמורא)|שמואל]] וראש ישיבת נהרדעא. כשנחרבה העיר נהרדעא, העביר את הישיבה לשכנציב ואחר כך למחוזא (איגרת רב שרירא גאון). רב נחמן בר יעקב נקרא בתלמוד רב נחמן סתם, לעומת [[רב נחמן בר יצחק]] שהיה בדור החמישי לאמוראים והיה מתלמידי [[רבא]]. | |||
רב נחמן נולד במחצית השנייה של המאה ה–3. בצעירותו, למד אצל אביו רב יעקב שהיה מסופרי הדיינים בבית דינו של שמואל. הוא מוזכר פעמים רבות בתלמוד הבבלי. בתלמוד מוסר רב נחמן על מנהגי בית הדין שראה בבית דינו של שמואל. עיקר תורתו קיבל משמואל אותו הוא מכנה "רבינו". | רב נחמן נולד במחצית השנייה של המאה ה–3. בצעירותו, למד אצל אביו רב יעקב שהיה מסופרי הדיינים בבית דינו של שמואל. הוא מוזכר פעמים רבות בתלמוד הבבלי. בתלמוד מוסר רב נחמן על מנהגי בית הדין שראה בבית דינו של שמואל. עיקר תורתו קיבל משמואל אותו הוא מכנה "רבינו". | ||
רב נחמן גם למד תורה | רב נחמן גם למד תורה מ[[ראש הגולה]], רבה בר אבוה, ונשא לאשה את בתו ילתא. לאחר מכן, נהיה מומחה בדיני ממונות והלכה כרב נחמן בדיני ממונות {{מקור|כתובות יג, א|כן}}. | ||
הוא היה איש אמיד, מיוחס וחכם. הוא העריך מאוד את עמיתיו בארץ ישראל, והיה נוהג לארח אותם בביתו. דוגמה לכך הוא ביקור האמורא רב יצחק בביתו. מסופר שכאשר נפרד ר' יצחק מרב נחמן, ביקש ממנו רב נחמן ברכה. | הוא היה איש אמיד, מיוחס וחכם. הוא העריך מאוד את עמיתיו בארץ ישראל, והיה נוהג לארח אותם בביתו. דוגמה לכך הוא ביקור האמורא [[רב יצחק]] בביתו. מסופר שכאשר נפרד ר' יצחק מרב נחמן, ביקש ממנו רב נחמן ברכה. | ||
שלושת בני רב נחמן מר זוטרא, רבה | שלושת בני רב נחמן - [[מר זוטרא]], [[רבה]] ו[[רבין]] - היו תלמידי חכמים. | ||
[[קטגוריה: אמוראים]] | [[קטגוריה: אמוראים]] | ||
גרסה מ־20:38, 13 באפריל 2011
|
|
- ערך זה עוסק ברב נחמן האמורא. אם התכוונתם לרבי נחמן מברסלב, עיינו בערך רבי נחמן מברסלב.
רב נחמן בר יעקב (270~ - 310~). מגדולי האמורא בדור השני והשלישי של אמוראי בבל ומעמודי התווך של התלמוד הבבלי. מגדולי תלמידי שמואל וראש ישיבת נהרדעא. כשנחרבה העיר נהרדעא, העביר את הישיבה לשכנציב ואחר כך למחוזא (איגרת רב שרירא גאון). רב נחמן בר יעקב נקרא בתלמוד רב נחמן סתם, לעומת רב נחמן בר יצחק שהיה בדור החמישי לאמוראים והיה מתלמידי רבא.
רב נחמן נולד במחצית השנייה של המאה ה–3. בצעירותו, למד אצל אביו רב יעקב שהיה מסופרי הדיינים בבית דינו של שמואל. הוא מוזכר פעמים רבות בתלמוד הבבלי. בתלמוד מוסר רב נחמן על מנהגי בית הדין שראה בבית דינו של שמואל. עיקר תורתו קיבל משמואל אותו הוא מכנה "רבינו".
רב נחמן גם למד תורה מראש הגולה, רבה בר אבוה, ונשא לאשה את בתו ילתא. לאחר מכן, נהיה מומחה בדיני ממונות והלכה כרב נחמן בדיני ממונות (כתובות יג, א).
הוא היה איש אמיד, מיוחס וחכם. הוא העריך מאוד את עמיתיו בארץ ישראל, והיה נוהג לארח אותם בביתו. דוגמה לכך הוא ביקור האמורא רב יצחק בביתו. מסופר שכאשר נפרד ר' יצחק מרב נחמן, ביקש ממנו רב נחמן ברכה.