רבי זירא: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
''''רבי זירא''' [[אמוראים|אמורא]] בבבל ואח"כ ב[[ארץ ישראל]]. מעתיקים שונים החליפו בטעות בינו לבין רבי זירא השני שחי בדור החמישי לאמוראים. | |||
בהיותו בבבל, למד רבי זירא בסורא ובפומבדיתא, אצל רב הונא | מכונה לעיתים רב זירא (כשמוזכר ב[[תלמוד הבבלי]] קודם סמיכתו, ולפי [[תוספות]] זה חכם אחר) או רבי זעירא (ב[[תלמוד הירושלמי]]). | ||
בהיותו בבבל, למד רבי זירא בסורא ובפומבדיתא, אצל [[רב הונא]] ו[[רב יהודה]]. רבי זירא השתוקק לעלות לארץ ישראל, אותה חיבב מאוד והפליג בשבחיה ("אוירא דארץ ישראל מחכימא", "שיחתן של בני ארץ ישראל תורה" ועוד), ואכן עלה אליה, למרות התנגדות רבו, רב יהודה, שטען כי אסור לעלות לארץ ישראל מבבל (ראה: [[שלוש השבועות]]). לפני עלייתו צם רבי זירא מאה יום כדי לשכוח את התלמוד הבבלי וללמוד תלמוד ארץ ישראל. כשעלה לארץ ישראל התיישב ב[[טבריה]] ולמד אצל [[רבי יוחנן]], [[ריש לקיש]] ותלמידיהם: [[רבי אמי]], [[רבי אסי]] ורבי אלעזר. בר הפלוגתא העיקרי שלו הוא [[רבי אבא בר ממל]]. | |||
קומתו של רבי זירא היתה נמוכה, מסיבה זו נקרא זעירא, וכנוי זה שונה לזירא. בארץ ישראל גם לעגו למבטאו הבבלי. רבי זירא אהב להתעסק בחיפוש נוסחאות קדומות לדברי חכמים וגם בקירוב רחוקים. מסופר שקירב את בריוני טבריא על מנת להחזירם בתשובה, דבר שהחכמים שבדורו לא ראו בעין יפה. אולם אחרי שנפטר, לאחר שזכה לאריכות ימים, חזרו אותם בריונים בתשובה מפחדם שאין מי שיתפלל עליהם כעת ויצילם מעונש בעולם הבא. | קומתו של רבי זירא היתה נמוכה, מסיבה זו נקרא זעירא, וכנוי זה שונה לזירא. בארץ ישראל גם לעגו למבטאו הבבלי. רבי זירא אהב להתעסק בחיפוש נוסחאות קדומות לדברי חכמים וגם בקירוב רחוקים. מסופר שקירב את בריוני טבריא על מנת להחזירם בתשובה, דבר שהחכמים שבדורו לא ראו בעין יפה. אולם אחרי שנפטר, לאחר שזכה לאריכות ימים, חזרו אותם בריונים בתשובה מפחדם שאין מי שיתפלל עליהם כעת ויצילם מעונש בעולם הבא. | ||
{{מיון רגיל:זירא}} | {{מיון רגיל:זירא}} | ||
[[קטגוריה:גדולי וחכמי ישראל]] | [[קטגוריה:גדולי וחכמי ישראל]] | ||
[[קטגוריה:אמוראים]] | [[קטגוריה:אמוראים]] | ||
גרסה מ־09:06, 21 באפריל 2011
|
|
'רבי זירא אמורא בבבל ואח"כ בארץ ישראל. מעתיקים שונים החליפו בטעות בינו לבין רבי זירא השני שחי בדור החמישי לאמוראים.
מכונה לעיתים רב זירא (כשמוזכר בתלמוד הבבלי קודם סמיכתו, ולפי תוספות זה חכם אחר) או רבי זעירא (בתלמוד הירושלמי).
בהיותו בבבל, למד רבי זירא בסורא ובפומבדיתא, אצל רב הונא ורב יהודה. רבי זירא השתוקק לעלות לארץ ישראל, אותה חיבב מאוד והפליג בשבחיה ("אוירא דארץ ישראל מחכימא", "שיחתן של בני ארץ ישראל תורה" ועוד), ואכן עלה אליה, למרות התנגדות רבו, רב יהודה, שטען כי אסור לעלות לארץ ישראל מבבל (ראה: שלוש השבועות). לפני עלייתו צם רבי זירא מאה יום כדי לשכוח את התלמוד הבבלי וללמוד תלמוד ארץ ישראל. כשעלה לארץ ישראל התיישב בטבריה ולמד אצל רבי יוחנן, ריש לקיש ותלמידיהם: רבי אמי, רבי אסי ורבי אלעזר. בר הפלוגתא העיקרי שלו הוא רבי אבא בר ממל.
קומתו של רבי זירא היתה נמוכה, מסיבה זו נקרא זעירא, וכנוי זה שונה לזירא. בארץ ישראל גם לעגו למבטאו הבבלי. רבי זירא אהב להתעסק בחיפוש נוסחאות קדומות לדברי חכמים וגם בקירוב רחוקים. מסופר שקירב את בריוני טבריא על מנת להחזירם בתשובה, דבר שהחכמים שבדורו לא ראו בעין יפה. אולם אחרי שנפטר, לאחר שזכה לאריכות ימים, חזרו אותם בריונים בתשובה מפחדם שאין מי שיתפלל עליהם כעת ויצילם מעונש בעולם הבא.