מנורת המאור: הבדלים בין גרסאות בדף

ספר מנורת המאור הוא ספר מוסר חשוב אשר חיבר רבי יצחק אבוהב. ^[1]

המניע לכתיבת הספר

מתוך הספר אנו למדים על מצבם הרוחני של בני דורו על התרחקותם מלימוד התורה ורדיפה אחר הבצע והתענוגות ושגם אלו המעטים העוסקים בתורה פונים רק להלכה ואילו את האגדה משליכים מאחוריהם, המחבר רואה כאן התעלמות מתפיסתם של חז"ל שכן בתלמוד ובירושלמי מצינו שאין כל הבדל בין חשיבותה של אגדה להלכה. ועוד שמצא רבי יצחק אבוהב כי לתועלת בני דורו נחוצה האגדה יותר מן ההלכה כי הם מכילות דברי מוסר ומידות טובות והנהגות בני אדם ותיקון הנפש והגוף המדריכים בייחוד את ההמון ומושכים את ליבם לדרך הישרה.

וראה מחברנו שחיבור בין ההגדות לבין ההלכות מונע מפשוטי העם את הגישה אליהם לפיכך החליט להוציאם ממקום שיבוצם ובחר מהאגדות והמדרשים - שהדברים מועילים לקצר הדרך למפולפלים וליישר ליבות האווילים.

חילוק ותוכן הספר

הספר מחולק לשבעה חלקים כמנין הנרות במנורה, ולכן קרא לכל חלק "נר", והחלקים נחלקו לכללים, וכל כלל לפרקים. הקדמה קצרה לכל חלק וחלק משבעת הנרות, ולכל נר יש חתימה שהיא תמצית המדובר בכל פרקיו.

הנר הראשון - שלא לרדוף אחרי המותרות. נחלק לג' כללים: קנאה, תאוה, וכבוד.

הנר השני - שלא יפתח פיו בדיבור של חטא. נחלק לעשרה כללים: ליצנות, שקר, חנופה, לשון הרע, הלבנת פנים, שמירת סוד, דברי ריב, שחוק, שם שמים לבטלה, ודברי גידוף.

הנר השלישי - לקיים המצוות. נחלק לעשרה כללים: מילה, חובת האב לבנו, תפילה, לכבד שבתות ויו"ט, כבוד אב ואם, לישא אישה, צדקה, גמילות חסד, לדון דין אמת, לרדוף אחר המצות.

הנר הרביעי - בעניין תלמוד תורה. נחלק לארבעה כללים: לקבוע עתים לתורה, גודל שכרה, פלפול החכמה, כבוד לחכמים.

הנר החמישי - בדרכי התשובה. נחלק לשלושה כללים: בדבר התשובה, ימי התשובה, יסורין הממרקין החטא.

הנר הששי - בדרכי השלום. נחלק לשני כללים: דרך ארץ, דברי שלום ואהבה.

הנר השביעי - בדבר הענוה נחלק לשני כללים: שפלות הרוח, בושת הפנים.

הקדמות

לספר שלוש הקדמות

מקורות לספר

המקורות מהם שאב מחברנו הם המשנה, התוספתא, מכילתא, ספרא וספרי, מדרש רבה, התנחומא, מדרש תהילים ומשלי, פסיקתא ופרקי דר' אליעזר.

בין החוליות של מאמרי חז"ל הכניס מחברנו גאונים וראשונים, והרי רשימת המחברים שדבריהם הובאו בספר:

את הרי"ף הוא מזכיר בשמו פעמיים בלבד אבל אין ספק שהשתמש בו במקומות נוספים.

את פירושי רש"י לתלמוד הוא מביא במקומות רבים לאין ספור, כמו שכתב בהקדמתו: "ובדבר שאראה שצריך לכתוב בו להבין לשון הענין פירוש רבינו שלמה ארשום בו פירש הקונטרס". ואף בפירושיו למקרא השתמש הרבה.

את פירוש הרשב"ם לבבא בתרא הוא מזכיר במפורש.

רבינו תם נזכר בספר שלוש פעמים.

חלק מספר בעל הנפש להראב"ד עובד ע"י מחברנו.

הרבה מאוד שאב מחברנו מספרי הרמב"ם שהוא מכנהו "מורה צדק", אבל במפורש הוא מוזכר רק עשר פעמים.

כן השתמש הרבה בספר המנהיג אולם במפורש הוא מזכירו שלוש פעמים בלבד.

המחבר השני אחרי הרמב"ם שמחברנו הרבה להשתמש בדבריו הוא יעקב אנטולי בעל "מלמד התלמידים" שהרבה מדבריו שוקעו בספר אם כי לא הוזכר במפורש אלא פעם אחת.

את המקום שאחריו תופס רבינו יונה גירונדי אם כי לא נזכר אפילו פעם אחת, שספריו שערי תשובה וספר היראה ופירושיו למשלי ואבות היו לעיני מחברנו והרבה להשתמש בהם.

את פירוש הרמב"ן לתורה הוא מזכיר שלוש פעמים אם כי השתמש בו לא פחות מעשר פעמים. כן עיבד את איגרת הקודש שלו (כדוגמת בעל הנפש שהובאה למעלה).

אף ספרי רבי יצחק לטף שלא הגיעו אלינו בשלימותם היו לעיני המחבר.

תשובת הרשב"א מובאת ע"י מחברנו בלי ציון המקור. לעומתה מובאת תשובת הרא"ש במפורש.

מחכמי אומות העולם מביא מחברנו את אפלטון ואריסטו, כן הוא מזכיר את ה"רופאים שנתחדשו באומות".

התקבלות הספר

ספר מנורת המאור נתקבל ע"י הרבים באהבה ובהתלהבות ונעשה לספר עממי ממדרגה ראשונה, וזו היתה מטרתו של המחבר לכתוב ספר לכל העם כולו "לקטנים ולנערים ולזקנים ולשלימים ולריקנים לאנשים ונשים" (מתוך ההקדמה). ויש קהילות שנוהגים לקרוא קטע לאחר גמר התפילה בשבת. באחת המהדורות (לבוב תקע"א) כתוב בהקדמת המלבה"ד שדברי ר' יצחק אבוהב "מסוגלים מאוד ללמדם בבתי החולים ושב ורפא לו".

הדפסות

ספר מנורת המאור נדפס לראשונה בקושטא בשנת רע"ד (1513 - 1514) ע"י ר' אשטרוק דטולון. ושנית בויניציאה בשנת ש"ד (1543 - 1544) ע"י מסיר זאנין די פארי ואחיו בדפוס קרניאל ב"ר ברוך אדיל קינד והוגה ע"י ר' ברוך חזק, במהדורה זו שנדפסה על פי ההוצאה הראשונה תוקנו כמה שגיאות והושלמו כמה השמטות על פי המקורות.

תרגום לשפות

מנורת המאור נדפס עם תרגום ספרדית (ליוורנו 1567). ר' משה פרנקפורט דיין באמשטרדם חבר לו פירוש "נפש יהודה" עם תרגום ליידיש (אמשטרדם 1701) גם תורגם הספר ללשון אשכנזית צחה מאת רפאל בר"י פירשטענטהאל ובנציון בעהרענד (קראטאשין 48-1845) וללשון אידיש דפוס וילנה 1880. ^[2]

קישורים חיצוניים

• ספר מנורת המאור באתר "דעת".

מהדורות באתר היברובוקס:

• ספר מנורת המאור וניציאה מהדורת שפ"ג (1623).
• ספר מנורת המאור אמשטרדם מהדורת תפ"א (1721).
• ספר מנורת המאור וניציאה מהדורת ש"ד (1544).
• ספר מנורת המאור אמשטרדם מהדורת תפ"א (1721).
• ספר מנורת המאור מנטובה מהדורת שכ"ג (1563).
• ספר מנורת המאור אמשטרדם מהדורת ת"ס (1700).
• ספר מנורת המאור ווילנא מהדורת תרמ"ד (1884).
• ספר מנורת המאור אמשטרדם מהדורת תצ"ט (1739).
• ספר מנורת המאור ווילנא מהדורת תרל"ט (1879).

הערות שוליים

הערות שוליים