הרב יצחק יעקב ריינס: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 8: שורה 8:
*'''עדות ביעקב'''- [[שו"ת]] בענייני [[עדות]].  
*'''עדות ביעקב'''- [[שו"ת]] בענייני [[עדות]].  
*'''אור חדש על ציון תאיר''' - על התנועה הציונית.  
*'''אור חדש על ציון תאיר''' - על התנועה הציונית.  
==עליו==


{{ציטוטון | קשה למצוא איש כמוהו שהיה גם פורה במקצוע הספרות וגם פעיל בשדה הפעולה החברתית, מה רב סכום הכשרונות השונים שהיו מאוחדים באישיותו רבת הצדדים. ויחד עם זה התמזגו בו כל הסגולות הללו שלכאורה הינן סותרות הדדי לאחדות שבהתאמה- סימן לגאון אמיתי: מחשבה בהירה, דמיון מבריק וחריפות הגיונית, כאשרי יעיד הגיון התלמוד שלו, ובצד זה לב מבין בפיוט כאשר נראה מביאוריו לאגדה, דייקנות מדעית וצירופים מיסודו של הפלפול הרבני מלאי רוח, לב טוב ורוך הרגש שבכית ילד קטן היתה יכולה לפתוח את מקור דמעותיו...| [[הרב יחיאל יעקב ויינברג]], "לפרקים" עמ' קמ}}.
==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*גאולה בת יהודה, '''איש המאורות''', בהוצאת [[מוסד הרב קוק]], [[ירושלים]].   
*גאולה בת יהודה, '''איש המאורות''', בהוצאת [[מוסד הרב קוק]], [[ירושלים]].   

גרסה מ־22:27, 28 באפריל 2011

הרב יצחק יעקב ריינס רבה של לידא וראש הישיבה שם ומייסד תנועת המזרחי. נולד בשנת ת"ר. הצטיין מנעוריו בשקידתו ונחשב לעילוי, ועוד לפני שהגיע לגיל 20 היה בקיא בתלמוד הבבלי ובתלמוד הירושלמי. בגיל 25 מונה לכהן כרב בעיירה בליטא, ובגיל ארבעים וארבע מונה לכהן כרב העיר לידא, בה כיהן עד יום מותו. בהיותו בן 62 ייסד את תנועת המזרחי, כחלק מהתנועה הציונית, למרות שמהלך זה פגע בשמו ובמעמדו באירופה. עמד בראש המפלגה ובראש "הציונות הדתית". היה בקשרים עם בנימין זאב הרצל, והיה מתומכיו וממעריכיו.

בהיותו בן 65, ייסד את ישיבת לידא, שהיתה הישיבה הראשונה בה שילבו בנוסף ללימודי התורה גם לימודי חול במשך שלוש שעות ביום, כדי שגם בני התורה יוכלו להתפרנס וכדי שתלמידי החכמים יהיו בקיאים בהוויות העולם. הישיבה מנתה כשלוש מאות תלמידים. נפטר בי' באלול תרע"ה. כתב עשרות ספרים ביניהם:

  • עדות ביעקב- שו"ת בענייני עדות.
  • אור חדש על ציון תאיר - על התנועה הציונית.

עליו

" קשה למצוא איש כמוהו שהיה גם פורה במקצוע הספרות וגם פעיל בשדה הפעולה החברתית, מה רב סכום הכשרונות השונים שהיו מאוחדים באישיותו רבת הצדדים. ויחד עם זה התמזגו בו כל הסגולות הללו שלכאורה הינן סותרות הדדי לאחדות שבהתאמה- סימן לגאון אמיתי: מחשבה בהירה, דמיון מבריק וחריפות הגיונית, כאשרי יעיד הגיון התלמוד שלו, ובצד זה לב מבין בפיוט כאשר נראה מביאוריו לאגדה, דייקנות מדעית וצירופים מיסודו של הפלפול הרבני מלאי רוח, לב טוב ורוך הרגש שבכית ילד קטן היתה יכולה לפתוח את מקור דמעותיו..." ( [[הרב יחיאל יעקב ויינברג]], "לפרקים" עמ' קמ).

לקריאה נוספת