עדי חתימה כרתי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור)
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
"עדי חתימה כרתי" - שני העדים החתומים על הגט הם הכורתים את קשר האישות שבין הבעל לאשתו; "עדי מסירה כרתי" - שני העדים שבפניהם מוסר הבעל את הגט לאשתו הם הכורתים את קשר האישות שבין הבעל לאשתו.
"עדי חתימה כרתי" - שני ה[[עדות|עדים]] החתומים על ה[[גט]] הם הכורתים את קשר ה[[אישות]] שבין הבעל לאשתו; "עדי מסירה כרתי" - שני העדים שבפניהם מוסר הבעל את הגט לאשתו הם הכורתים את קשר האישות שבין הבעל לאשתו.






מעיקרי הגירושין הוא, שיהיו הגירושין על פי עדים, שנאמר {{מקור|(דברים יט, טו)}}: "על פי שני עדים או שלשה עדים יקום דבר", ולענין גירושין נאמר: "כי מצא בה ערוות דבר", ולמדים בגזירה שווה "דבר, דבר" - מה שם אין פחות משניים, אף דבר שבערווה אינו פחות משניים. ונחלקו תנאים בזה: לדעת רבי מאיר, עדי חתימה הם הכורתים ועושים את כתב הגירושין לספר כריתות {{מקור|("עדי חתימה כרתי")}}, ולדעת רבי אלעזר, שני העדים שבפניהם מוסר הבעל את הגט לאשתו הם הכורתים את קשר האישות שבין הבעל לאשתו {{מקור|("עדי מסירה כרתי")}}. הלכה כרבי אלעזר ש"עדי מסירה כרתי", ו"אין העדים חותמים על הגט אלא מפני תיקון העולם".
מעיקרי ה[[גירושין]] הוא, שיהיו הגירושין על פי עדים, שנאמר {{מקור|(דברים יט, טו)}}: "על פי שני עדים או שלשה עדים יקום דבר", ולענין גירושין נאמר: "כי מצא בה ערוות דבר", ולמדים בגזירה שווה "דבר, דבר" - מה שם אין פחות משניים, אף דבר שבערווה אינו פחות משניים. ונחלקו תנאים בזה: לדעת רבי מאיר, עדי חתימה הם הכורתים ועושים את כתב הגירושין לספר כריתות {{מקור|("עדי חתימה כרתי")}}, ולדעת רבי אלעזר, שני העדים שבפניהם מוסר הבעל את הגט לאשתו הם הכורתים את קשר האישות שבין הבעל לאשתו {{מקור|("עדי מסירה כרתי")}}. הלכה כרבי אלעזר ש"עדי מסירה כרתי", ו"אין העדים חותמים על הגט אלא מפני תיקון העולם".
 




כתוצאה מכך: גט שלא חתמו עליו עדים, אלא שנמסר לאשה בפני עדים, הריהו גט כשר, שכן העדים שבפניהם נמסר הגט לאשה הם הכורתים את קשר האישות שבין הבעל לאשתו, ואילו חתימת העדים על הגט אינה אלא מדרבנן, מפני תיקון העולם, שחוששים שמא ימותו העדים שבפניהם נמסר הגט או ילכו למדינת הים, ויבוא הבעל ויערער על הגט שהוא מזוייף, הלכך התקינו חכמים שיחתמו עדים על הגט, שאם יערער הבעל יתקיים הגט בחותמיו.
כתוצאה מכך: גט שלא חתמו עליו עדים, אלא שנמסר לאשה בפני עדים, הריהו גט כשר, שכן העדים שבפניהם נמסר הגט לאשה הם הכורתים את קשר האישות שבין הבעל לאשתו, ואילו חתימת העדים על הגט אינה אלא מדרבנן, מפני תיקון העולם, שחוששים שמא ימותו העדים שבפניהם נמסר הגט או ילכו למדינת הים, ויבוא הבעל ויערער על הגט שהוא מזוייף, הלכך התקינו חכמים שיחתמו עדים על הגט, שאם יערער הבעל יתקיים הגט בחותמיו.




[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]

גרסה מ־10:22, 1 במאי 2011

"עדי חתימה כרתי" - שני העדים החתומים על הגט הם הכורתים את קשר האישות שבין הבעל לאשתו; "עדי מסירה כרתי" - שני העדים שבפניהם מוסר הבעל את הגט לאשתו הם הכורתים את קשר האישות שבין הבעל לאשתו.


מעיקרי הגירושין הוא, שיהיו הגירושין על פי עדים, שנאמר (דברים יט, טו): "על פי שני עדים או שלשה עדים יקום דבר", ולענין גירושין נאמר: "כי מצא בה ערוות דבר", ולמדים בגזירה שווה "דבר, דבר" - מה שם אין פחות משניים, אף דבר שבערווה אינו פחות משניים. ונחלקו תנאים בזה: לדעת רבי מאיר, עדי חתימה הם הכורתים ועושים את כתב הגירושין לספר כריתות ("עדי חתימה כרתי"), ולדעת רבי אלעזר, שני העדים שבפניהם מוסר הבעל את הגט לאשתו הם הכורתים את קשר האישות שבין הבעל לאשתו ("עדי מסירה כרתי"). הלכה כרבי אלעזר ש"עדי מסירה כרתי", ו"אין העדים חותמים על הגט אלא מפני תיקון העולם".


כתוצאה מכך: גט שלא חתמו עליו עדים, אלא שנמסר לאשה בפני עדים, הריהו גט כשר, שכן העדים שבפניהם נמסר הגט לאשה הם הכורתים את קשר האישות שבין הבעל לאשתו, ואילו חתימת העדים על הגט אינה אלא מדרבנן, מפני תיקון העולם, שחוששים שמא ימותו העדים שבפניהם נמסר הגט או ילכו למדינת הים, ויבוא הבעל ויערער על הגט שהוא מזוייף, הלכך התקינו חכמים שיחתמו עדים על הגט, שאם יערער הבעל יתקיים הגט בחותמיו.