אין נפרעין מנכסי יתומים אלא מן הזיבורית: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור) |
מ (הוספת קטגוריה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הדין הוא, שאנשים שניזוקו, ותובעים את דמי הנזק מאת המזיק, אם אין למזיק מעות או מטלטלים לפרוע מהם את דמי נזקו, והוא צריך לשלם מקרקעותיו, שמים את העידית {{מקור|(המעולה)}} שבקרקעותיו של המזיק, וגובים ממנה כדי שווי הנזק; וכן, כששמים למלווה את נכסי הלווה לגבות מהם את חובו, שמים לו מן הבינונית שבקרקעות הלווה; במה דברים אמורים, כשהמזיק או הלווה בחיים, אבל אם מת המזיק או הלווה והניח את נכסיו לבניו, אין הניזק והמלווה יכולים לגבות אלא מן הזיבורית שבנכסי היתומים. | הדין הוא, שאנשים שניזוקו, ותובעים את דמי הנזק מאת המזיק, אם אין למזיק מעות או מטלטלים לפרוע מהם את דמי נזקו, והוא צריך לשלם מקרקעותיו, שמים את העידית {{מקור|(המעולה)}} שבקרקעותיו של המזיק, וגובים ממנה כדי שווי הנזק; וכן, כששמים למלווה את נכסי הלווה לגבות מהם את חובו, שמים לו מן הבינונית שבקרקעות הלווה; במה דברים אמורים, כשהמזיק או הלווה בחיים, אבל אם מת המזיק או הלווה והניח את נכסיו לבניו, אין הניזק והמלווה יכולים לגבות אלא מן הזיבורית {{מקור|(הגרועה)}} שבנכסי היתומים. | ||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | ||
[[קטגוריה:דיני ממונות]] | |||
גרסה מ־20:59, 3 במאי 2011
|
|
הדין הוא, שאנשים שניזוקו, ותובעים את דמי הנזק מאת המזיק, אם אין למזיק מעות או מטלטלים לפרוע מהם את דמי נזקו, והוא צריך לשלם מקרקעותיו, שמים את העידית (המעולה) שבקרקעותיו של המזיק, וגובים ממנה כדי שווי הנזק; וכן, כששמים למלווה את נכסי הלווה לגבות מהם את חובו, שמים לו מן הבינונית שבקרקעות הלווה; במה דברים אמורים, כשהמזיק או הלווה בחיים, אבל אם מת המזיק או הלווה והניח את נכסיו לבניו, אין הניזק והמלווה יכולים לגבות אלא מן הזיבורית (הגרועה) שבנכסי היתומים.