אוצרי פירות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(יצירת ערך מהספר האנציקלופדיה התורנית המרוכזת) |
מאין תקציר עריכה |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
אנשים האוגרים פירות, מתוך כוונה למוכרם לכשיתייקרו. | "'''אוצְרֵי פירות'''" הם אנשים האוגרים פירות, מתוך כוונה למוכרם לכשיתייקרו. | ||
חכמים אסרו לאצור מוצרים שיש בהם חיי נפש, והוא הדין לכל שאר מוצרים שהם מאכל אדם, פרט לתבלינים מסויימים. האוצר פירות עובר על מצות עשה של "וחי אחיך עמך"{{הערה|{{מקור|ויקרא כה, לו}}}}. | |||
את תופעת אצירת פירות ראו בחומרה יתרה, עד כי השוו את אוצרי הפירות למלווים בריבית, ועליהם הכתוב אומר: "לאמר מתי יעבור החדש ונשבירה שבר והשבת ונפתחה בר... נשבע ה' בגאון יעקב אם אשכח לנצח כל מעשיהם"{{הערה|{{מקור|עמוס ח, ה$עמוס ח, ה+ז}}}}, "ואין לאוצרים פירות מחילה לעולם". | |||
ברם, האיסור לאצור פירות הוא רק כאשר אדם לוקחם מן השוק על מנת לאוגרם, אבל מותר לאדם לאצור את יבול שדהו. כמו כן, מותר לאדם לאצור פירות לצורך בני ביתו, אפילו אם לוקחם מן השוק. | |||
{{הערות שוליים}} | |||
| שורה 17: | שורה 13: | ||
[[קטגוריה:תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | ||
גרסה אחרונה מ־20:46, 4 במאי 2011
|
|
"אוצְרֵי פירות" הם אנשים האוגרים פירות, מתוך כוונה למוכרם לכשיתייקרו.
חכמים אסרו לאצור מוצרים שיש בהם חיי נפש, והוא הדין לכל שאר מוצרים שהם מאכל אדם, פרט לתבלינים מסויימים. האוצר פירות עובר על מצות עשה של "וחי אחיך עמך"[1].
את תופעת אצירת פירות ראו בחומרה יתרה, עד כי השוו את אוצרי הפירות למלווים בריבית, ועליהם הכתוב אומר: "לאמר מתי יעבור החדש ונשבירה שבר והשבת ונפתחה בר... נשבע ה' בגאון יעקב אם אשכח לנצח כל מעשיהם"[2], "ואין לאוצרים פירות מחילה לעולם".
ברם, האיסור לאצור פירות הוא רק כאשר אדם לוקחם מן השוק על מנת לאוגרם, אבל מותר לאדם לאצור את יבול שדהו. כמו כן, מותר לאדם לאצור פירות לצורך בני ביתו, אפילו אם לוקחם מן השוק.