רבי מיימון בן יוסף: הבדלים בין גרסאות בדף

רבי מיימון ב"ר יוסף הדיין היה מהראשונים. אביו של הרמב"ם. היה מצאצאי דוד המלך ורבי יהודה הנשיא. תלמידו של הר"י מיגאש

שימש כדיין בקורדובה שבספרד. בעקבות התפרעויות ה"אלמוחדין" (פורעים מוסלמים בספרד)- נאלץ לבחור בין מיתה, המרת דת או הגליה. הוא בחר בהגליה, ועבר עם בני משפחתו (ובנו הרמב"ם ביניהם) את ספרד, ועבר לפאס שבמרוקו. במרוקו המוסלמים אילצו את היהודים להתאסלם. יהודים רבים הפכו לאנוסים, ושמרו על יהדותם בסתר. המצב הזה דיכא את רוחם של יהודי מרוקו, ורבים מהם היו מיואשים. רבי מימון שלח אליהם את "אגרת הנחמה", בה ניחמם ועודד את רוחם. בשנת ד"א תתקכ"ה עזב את מרוקו ועלה לארץ ישראל עם משפחתו. בתחילה התיישב בעכו, ובשנת ד"א תתקכ"ז התיישב בירושלים. בעקבות המלחמות שהתנהלו בארץ בין הערבים לצלבנים, בני משפחתו נאלצו לעזוב את הארץ, רובם למצרים (ובהם שני בניו -ר' משה ור' דוד). רבי מיימון עצמו נשאר בארץ ונפטר בירושלם (ולפי גרסה אחת נפטר בטבריה).

מספר החיד"א בספר "שם הגדולים", בשם רבי דוד הנגיד, נינו של רבי מיימון, אודות כתיבת ספר משנה תורה של הרמב"ם:

" עשר שנים היה יושב רבנו משה בחדרו ולא יצא מהפתח עד שסיימו. ובלילה שהשלימו, בא לו בחלום רבנו מיימון אביו עם אדם אחר עמו, ואמר לו רבי מיימון אביו: הנה לך זה משה רבינו ונבהל. ואמר לו (משה לרמב"ם): באתי לראות מה שעשית, וכשראה אמר ישר כחך" (שם הגדולים מערכת גדולים אות מ' ערך הרמב"ם).

ספריו

• אגרת הנחמה- אגרת עידוד ונחמה ליהודי ואנסוי מרוקו. ספרו היחיד שנדפס בשלמותו.
• פירוש על התורה.
• פירוש על חלקים מהתלמוד.

כמו כן, חיבר כמה תשובות וחיבורים בהלכה. ד"ר א. פריימן הדפיס כמה מתשובותיו בקובץ 'תרביץ' שנה ו'.

בנו הרמב"ם מביאו כמה פעמים בחיבוריו: "וקבצתי כל אשר בא לידי מפירושי אדוני אבי ז"ל" (הקדמה לפירוש המשניות), וכן בהלכה (רמב"ם שחיטה יא). כמו כן, גם הרשב"ץ ועוד ראשונים מצטטים מדבריו.