תפילת שחרית: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''תפילת שחרית''' היא תפילת הבוקר. תקנה [[אברהם אבינו]], והיא תוקנה כנגד ה[[תמיד]]<ref>ברכות כו:</ref>.
'''תפילת שחרית''' היא תפילת הבוקר. תקנה [[אברהם אבינו]], והיא תוקנה כנגד [[קרבן התמיד]]<ref>ברכות כו:</ref>.


== חלקי התפילה ==
== חלקי התפילה ==

גרסה מ־21:37, 12 במאי 2011

תפילת שחרית היא תפילת הבוקר. תקנה אברהם אבינו, והיא תוקנה כנגד קרבן התמיד[1].

חלקי התפילה

התפילה פותחת בברכות השחר וברכות התורה (כיום נוהגים רוב האנשים לאומרם בבית).

לאחר מכן אומרים קרבנות - פרשת הכיור, התמיד, פיטום הקטורת, איזהו מקומן.

פסוקי דזמרא - פרקי תהילים בעיקר כהכנה רוחנית לתפילה, לאחריהם חצי קדיש וברכו.

ברכות קריאת שמע - 2 ברכות לפני קריאת שמע (יוצר אור ואהבה רבה או אהבת עולם) וברכה אחת אחריה (אמת ויציב), וביניהם 3 פרשיות קריאת שמע (שמע, והיה אם שמוע, פרשת ציצית).

עמידה - נקראת גם שמונה עשרה. כיום 19 ברכות. לאחריהם אלוקי נצור.

חזרת הש"ץ - (בתפילה בציבור) הש"ץ חוזר על העמידה והקהל עונה אמן לברכותיו. בחזרת הש"ץ עושים ברכת כהנים.

תחנון - כשאין מועד מיוחד. לפניו וידוי וי"ג מידות (למנהג אשכנז רק בשני וחמישי). חלק מהתחנון אומרים בנפילה על אפים (למנהג הספרדים ע"פ הקבלה אין נופלים אפים). בשני וחמישי מאריכים בתחנון. לאחריו חצי קדיש.

קריאה בתורה - בשני וחמישי ושבת ומועדים. לאחריה חצי קדיש.

קדושה כסדרה - אשרי, למנצח מזמור לדוד, קדושת ובא לציון.

קדיש תתקבל, סיום התפילה - לפי מנהג האשכנזים: עלינו, שיר של יום, פיטום הקטורת.

למנהג הספרדים: שיר של יום, פיטום הקטורת, עלינו. אחרי כל חלק קדיש יתום. אחרי פיטום הקטורת אומרים קדיש דרבנן וברכו.

זמני התפילה

זמן תפילת שחרית הוא מהנץ (כלומר שיתחילו עמידה בזריחה) - כותיקין, ועד ארבע שעות זמניות ביום. לאחר מכן זה כבר לא תפילה בזמנה, אך אפשר עוד להתפלל שחרית עד חצות. מי שאיחר להתפלל עד חצות בשוגג עליו להתפלל מנחה פעמיים כתשלומין. ראה גם בערך זמני היום.

  1. ברכות כו: