הרב יהודה לייב חסמן: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (דף חדש: '''הרב יהודה לייב חסמן''' היה מגדולי ה[[משגיח]ים בדור הקודם. ==תולדות חייו== נולד בשנת תרכ"ט באיוויה שבפלך ...) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''הרב יהודה לייב חסמן''' היה מגדולי ה[[משגיח]ים בדור הקודם. | '''הרב יהודה לייב חסמן''' היה מגדולי ה[[משגיח]]ים בדור הקודם. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בשנת תרכ"ט באיוויה שבפלך וילנא, ליטא, לרבי רפאל חסמן. בילדותו למד בבית המדרש בעירו, יחד עם בן העיר [[רבי חיים עוזר גרודז'נסקי]]. בהמשך עבר ללמוד בישישבת כנסת ישראל ([[ישיסת סלובודקה]]), אצל [[רבי יצחק בלאזר]], ו[[רבי נתן צבי פינקל]]- הסבא מסלובודקה. בסלובודקה דבק בדרכה של [[תנועת המוסר]], ונחשב לאחד התלמידים המצוינים. בסביבות שנת תרמ"ח עבר ללמוד ב[[ישיבת קלם]] אצל [[רבי שמחה זיסל זיו]]- "הסבא מקלם". בשנת תרמ"ט נשא את בתו של ר' אברהם יבנה- מנכבדי קלם. בתקופה זו החל לעסוק במחסר קמח לצד לימודיו בישיבה. בשנת תרנ"א עבר למוד ב[[ישיבת וולוז'ין]] אצל ה[[נצי"ב]] ו[[רבי חיים סולובייצ'יק]]. בשנת תרנ"ב נסגרה ישיבת וולוז'ין, ור' יהודה לייב חזר לקלם, משם נסע ללובטש, שם התבודד ועסק בתורה. שימש כמה שנים כמנהל רוחני (משגיח) ב[[ישיבת טלז]] של [[רבי אליעזר גורדון]], יחד עם [[רבי יהודה לייב בלוך]] ו[[רבי שמעון שקופ]]. הוא עשה מאמצים גדולים על מנת לחזק ולקבוע את לימוד המוסר בישיבה, והצליח המאמציו. בשנת תרס"ה עבר לכהן כרב בכפר לודבינובה, שתושביו היהודים היו כפריים פשוטים ועמי הארצות גמרוים. ר' יהודה לייב השתדל לחדור אל לבם בשיחות המסור שהעביר להם. הוא יסד שם תלמוד תורה לילדים. | נולד בשנת תרכ"ט באיוויה שבפלך וילנא, ליטא, לרבי רפאל חסמן. בילדותו למד בבית המדרש בעירו, יחד עם בן העיר [[רבי חיים עוזר גרודז'נסקי]]. בהמשך עבר ללמוד בישישבת כנסת ישראל ([[ישיסת סלובודקה]]), אצל [[רבי יצחק בלאזר]], ו[[רבי נתן צבי פינקל]]- הסבא מסלובודקה. בסלובודקה דבק בדרכה של [[תנועת המוסר]], ונחשב לאחד התלמידים המצוינים. בסביבות שנת תרמ"ח עבר ללמוד ב[[ישיבת קלם]] אצל [[רבי שמחה זיסל זיו]]- "הסבא מקלם". בשנת תרמ"ט נשא את בתו של ר' אברהם יבנה- מנכבדי קלם. בתקופה זו החל לעסוק במחסר קמח לצד לימודיו בישיבה. בשנת תרנ"א עבר למוד ב[[ישיבת וולוז'ין]] אצל ה[[נצי"ב]] ו[[רבי חיים סולובייצ'יק]]. בשנת תרנ"ב נסגרה ישיבת וולוז'ין, ור' יהודה לייב חזר לקלם, משם נסע ללובטש, שם התבודד ועסק בתורה. שימש כמה שנים כמנהל רוחני (משגיח) ב[[ישיבת טלז]] של [[רבי אליעזר גורדון]], יחד עם [[רבי יהודה לייב בלוך]] ו[[רבי שמעון שקופ]]. הוא עשה מאמצים גדולים על מנת לחזק ולקבוע את לימוד המוסר בישיבה, והצליח המאמציו. בשנת תרס"ה עבר לכהן כרב בכפר לודבינובה, שתושביו היהודים היו כפריים פשוטים ועמי הארצות גמרוים. ר' יהודה לייב השתדל לחדור אל לבם בשיחות המסור שהעביר להם. הוא יסד שם תלמוד תורה לילדים. | ||
גרסה מ־13:45, 16 במאי 2011
|
|
הרב יהודה לייב חסמן היה מגדולי המשגיחים בדור הקודם.
תולדות חייו
נולד בשנת תרכ"ט באיוויה שבפלך וילנא, ליטא, לרבי רפאל חסמן. בילדותו למד בבית המדרש בעירו, יחד עם בן העיר רבי חיים עוזר גרודז'נסקי. בהמשך עבר ללמוד בישישבת כנסת ישראל (ישיסת סלובודקה), אצל רבי יצחק בלאזר, ורבי נתן צבי פינקל- הסבא מסלובודקה. בסלובודקה דבק בדרכה של תנועת המוסר, ונחשב לאחד התלמידים המצוינים. בסביבות שנת תרמ"ח עבר ללמוד בישיבת קלם אצל רבי שמחה זיסל זיו- "הסבא מקלם". בשנת תרמ"ט נשא את בתו של ר' אברהם יבנה- מנכבדי קלם. בתקופה זו החל לעסוק במחסר קמח לצד לימודיו בישיבה. בשנת תרנ"א עבר למוד בישיבת וולוז'ין אצל הנצי"ב ורבי חיים סולובייצ'יק. בשנת תרנ"ב נסגרה ישיבת וולוז'ין, ור' יהודה לייב חזר לקלם, משם נסע ללובטש, שם התבודד ועסק בתורה. שימש כמה שנים כמנהל רוחני (משגיח) בישיבת טלז של רבי אליעזר גורדון, יחד עם רבי יהודה לייב בלוך ורבי שמעון שקופ. הוא עשה מאמצים גדולים על מנת לחזק ולקבוע את לימוד המוסר בישיבה, והצליח המאמציו. בשנת תרס"ה עבר לכהן כרב בכפר לודבינובה, שתושביו היהודים היו כפריים פשוטים ועמי הארצות גמרוים. ר' יהודה לייב השתדל לחדור אל לבם בשיחות המסור שהעביר להם. הוא יסד שם תלמוד תורה לילדים.