הר ברכה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(לימוד האמונה) |
||
שורה 14: | שורה 14: | ||
=== אמונה=== | === אמונה=== | ||
ישיבת הר ברכה שואפת להגשמת חזונו של הרב קוק בלימוד האמונה. | |||
מעבר לספרי היסוד במחשבת ישראל דוגמת הכוזרי , מהר"ל , ספר העקרים,ספרי הרמב"ם ועוד, נלמדים בישיבה גם ספרי חסידות קלאסיים כגון, תניא,ליקוטי מוהר"ן,ספרי [[ר' צדוק הכהן מלובלין ]] (אותם ההדירה הישיבה במפעל בו התחיל ראש הישיבה [[הרב אליעזר מלמד]]). | |||
כתבי הרב קוק נלמדים בישיבה בעומק וישנו דגש על הבנת תורתו של הרב לאור תורת הסוד וחכמת הפילוסופיה. | |||
[[הרב זאב סולטנוביץ]] מעביר בישיבה שיעורים בספר אורות ובספר אורות הקודש,שיעורים המשוכתבים ונערכים ע"י תלמידיו לספרים. (כבר יצאו ביאורים ל[[אורות ישראל]](ר' דוד ויצ'נר) ו[[למהלך האידיאות]](הרב יגאל ללום). | |||
בישיבת הר ברכה מלומדת בידי הרב זאב סולטנוביץ סדרת שיעורי מבוא לתורת הרב קוק, | |||
תוכנית השיעורים שנערכה בידי הרב זאב בעצמו כוללת תוכנית עצומת היקף של לימוד מעמיק בספרי הראשונים,ספרי פילוסופיה וכן קבלה. זוהי תוכנית המזכירה מאוד את התוכנית אשר נערכה בידי [[הרב הנזיר]] לבקשתו של [[הראי"ה]] עבור תוכנית הלימודים של ישיבת מרכז הרב. | |||
לצורך הבנת השיעור יש צורך הכנת מקורות וכן רקע מתאים. | |||
== הצבא== | == הצבא== |
גרסה מ־20:58, 29 במאי 2011
|
הר ברכה או ברכה היא התנחלות ויישוב קהילתי דתי באזור השומרון, בסמוך לעיר שכם, השייך למועצה אזורית שומרון.
היישוב התחיל את דרכו כהיאחזות נח"ל שאוזרח ב־1983. לאחר מכן, הוא פותח על ידי אמנה ובשנת 2007 כבר מנה היישוב כבר כ־200 משפחות. והיום מונה כ250 משפחות ו1300 תושבים. בתפקיד רב היישוב מכהן הרב אליעזר מלמד. ההתנחלות מאופיינת בהתיישבות צעירה (70% ממשפחות היישוב הן למטה מגיל 30). במעון ישנם כ-150 תינוקות, הילדים בגילאי בית הספר נוסעים ללמוד בבית הספר האזורי באלון מורה.
שמו של היישוב לקוח מן הפסוק בספר דברים:"ונתת את הברכה על הר גריזים ואת הקללה על הר עיבל" (פסוק זה נכתב על הפרוכת של בית הכנסת של היישוב).
ישיבת הר ברכה
ביישוב הר ברכה נמצאת ישיבת הר ברכה. הישיבה הוקמה בשנת ה'תשנ"א על ידי הרב אליעזר מלמד, המשמש כראש הישיבה. כיום לומדים בישיבה בכל המסגרות כ 320 תלמידים ואברכים.
דרך הלימוד
עיון
דרך לימוד העיון בישיבה היא בשיטת אליבא דהלכתא; כאשר הסוגיות נלמדות מן הגמרא והראשונים והעיקר הוא בפרטי קיום ההלכה ביום-יום. בלימוד מושם דגש על ההבנה של טעמי המצוות והמקור האמוני שלהן. לימוד זה מעניק היקף בלימוד תורה שבעל פה, וכן מאפשר לתלמיד להמשיך את חייו לפי ההלכה.
אמונה
ישיבת הר ברכה שואפת להגשמת חזונו של הרב קוק בלימוד האמונה. מעבר לספרי היסוד במחשבת ישראל דוגמת הכוזרי , מהר"ל , ספר העקרים,ספרי הרמב"ם ועוד, נלמדים בישיבה גם ספרי חסידות קלאסיים כגון, תניא,ליקוטי מוהר"ן,ספרי ר' צדוק הכהן מלובלין (אותם ההדירה הישיבה במפעל בו התחיל ראש הישיבה הרב אליעזר מלמד).
כתבי הרב קוק נלמדים בישיבה בעומק וישנו דגש על הבנת תורתו של הרב לאור תורת הסוד וחכמת הפילוסופיה.
הרב זאב סולטנוביץ מעביר בישיבה שיעורים בספר אורות ובספר אורות הקודש,שיעורים המשוכתבים ונערכים ע"י תלמידיו לספרים. (כבר יצאו ביאורים לאורות ישראל(ר' דוד ויצ'נר) ולמהלך האידיאות(הרב יגאל ללום).
בישיבת הר ברכה מלומדת בידי הרב זאב סולטנוביץ סדרת שיעורי מבוא לתורת הרב קוק, תוכנית השיעורים שנערכה בידי הרב זאב בעצמו כוללת תוכנית עצומת היקף של לימוד מעמיק בספרי הראשונים,ספרי פילוסופיה וכן קבלה. זוהי תוכנית המזכירה מאוד את התוכנית אשר נערכה בידי הרב הנזיר לבקשתו של הראי"ה עבור תוכנית הלימודים של ישיבת מרכז הרב. לצורך הבנת השיעור יש צורך הכנת מקורות וכן רקע מתאים.
הצבא
חלק מתלמידי הישיבה רשומים במסגרת של ישיבה גבוהה וחלק משרתים בצה"ל במסלול ההסדר, ביחידות השונות בצה"ל. למרות ההתנגדות הברורה לתוכנית ההתנתקות, והמעשה הברור שלסרב לפקודות שמנוגדות לתורה ולהלכה, הישיבה נוקטת בגישה שמצווה לשרת בצה"ל , ותהליך הגיוס נמשך, וכמעט בכל מחזור גיוס יש מצטיין פלוגתי או גדודי מהישיבה.
ביטול מסלול ההסדר
בשנת תש"ע הורה שר הביטחון אהוד ברק על הוצאת ישיבת הר ברכה מאיגוד ישיבות ההסדר. זאת בגלל גילוי סרבנות של תלמידי הישיבה ואי הופעתו של הרב מלמד לשימוע. בשל כך הפכה ישיבת הר ברכה לישיבה גבוהה
מסלולי ההמשך
כולל רבנות - הכולל מונה קבוצת אברכים, כשהוא מתמקד בלימודי ההלכה, לצורך קבלת סמיכה מהרבנות הראשית.
מכון הוראה - המכון מקנה אפשרות לתעודת הוראה ואפשרות להרחבה לתואר ראשון בתחומי תנ"ך ותושב"ע.
תוכנית שילובים - המאפשרת ללומדים, שסיימו את מסלול ההסדר, ללמוד מקצוע אקדמי במכללת יהודה ושומרון (אריאל) או אוניברסיטת בר אילן, תוך כדי לימוד בישיבה.
הבוגרים
בוגרי הישיבה משתלבים בעשיה התורנית, החינוכית והלאומית. בישיבות, בבתי ספר, בבנין הארץ, בצבא ובתחומי התקשורת והמקצועות החופשיים. לישיבה בהר-ברכה חלק מרכזי בפיתוח היישוב, אחוזים גבוהים מבוגריה קובעים בו את בתיהם, ביניהם רבנים, מחנכים, מהנדסים בתחומים שונים ופעילי ציבור.