ר' יוסף חיים: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Benishkai.jpg|ימין|ממוזער|250px|רבי יוסף חיים מבגדד]] | |||
'''רבי יוסף חיים מבגדד'''- ('''הבן איש חי'''), מחשובי ה[[פוסק]]ים הספרדים, מראשוני הפוסקים שפסקו על פי ה[[קבלה]]. | '''רבי יוסף חיים מבגדד'''- ('''הבן איש חי'''), מחשובי ה[[פוסק]]ים הספרדים, מראשוני הפוסקים שפסקו על פי ה[[קבלה]]. | ||
נולד בבגדד בשנת ה"א תקצ"ה ורבו המובהק היה ר' עבדאללה סומך. הוא לא כיהן ברבנות העיר, אלא היה דרשן גדול, ולדרשותיו נאספו אלפים. הוא חיבר עשרות ספרים בכל שטחי התורה, כאשר עיקר פרסומו בא לו מחיבוריו בקבלה וב[[הלכה]]. ספרו '''[[בן איש חי]]''' מהווה מעין [[קיצור שולחן ערוך]], כולל דברי קבלה, הלכה ומנהג, והוא נפוץ מאוד בשימוש אצל עדות המזרח עד היום. נוסח התפילה הספרדית הנמצא בשימוש כיום אצל רוב בני עדות המזרח בא ממנו, ובו הוא הכניס גורמים קבליים מתורת [[האר"י]] לתוך ה[[תפילה]]. בספר [[שו"ת|תשובותיו]] '''רב פעלים''', מתגלה כפוסק גדול, אשר השיב לבני עירו וארצו, ואף לקהילות בכל המזרח הרחוק - הודו, סינגפור, צילון (האי סרי-לנקה), כורדיסטן ועוד, וחומר הסטורי רב יש בספריו על ההווי בקהילות הללו. קרוב לוודאי שהוא גם מחברו של ספר השו"ת '''תורה לשמה''', ומשום-מה חתם את התשובות בשם 'יחזקאל כחלי', וגם כתב בתחילת הספר שהתשובות נכתבו כמאתיים שנה קודם זמנו. ביקר ב[[ארץ ישראל]] והתקבל בכבוד רב ע"י הרבנים והחכמים בארץ. נפטר בי"ג ב[[אלול]] תרס"ט. | נולד בבגדד בשנת ה"א תקצ"ה ורבו המובהק היה ר' עבדאללה סומך. הוא לא כיהן ברבנות העיר, אלא היה דרשן גדול, ולדרשותיו נאספו אלפים. הוא חיבר עשרות ספרים בכל שטחי התורה, כאשר עיקר פרסומו בא לו מחיבוריו בקבלה וב[[הלכה]]. ספרו '''[[בן איש חי]]''' מהווה מעין [[קיצור שולחן ערוך]], כולל דברי קבלה, הלכה ומנהג, והוא נפוץ מאוד בשימוש אצל עדות המזרח עד היום. נוסח התפילה הספרדית הנמצא בשימוש כיום אצל רוב בני עדות המזרח בא ממנו, ובו הוא הכניס גורמים קבליים מתורת [[האר"י]] לתוך ה[[תפילה]]. בספר [[שו"ת|תשובותיו]] '''רב פעלים''', מתגלה כפוסק גדול, אשר השיב לבני עירו וארצו, ואף לקהילות בכל המזרח הרחוק - הודו, סינגפור, צילון (האי סרי-לנקה), כורדיסטן ועוד, וחומר הסטורי רב יש בספריו על ההווי בקהילות הללו. קרוב לוודאי שהוא גם מחברו של ספר השו"ת '''תורה לשמה''', ומשום-מה חתם את התשובות בשם 'יחזקאל כחלי', וגם כתב בתחילת הספר שהתשובות נכתבו כמאתיים שנה קודם זמנו. ביקר ב[[ארץ ישראל]] והתקבל בכבוד רב ע"י הרבנים והחכמים בארץ. נפטר בי"ג ב[[אלול]] תרס"ט. | ||
גרסה מ־14:19, 12 ביוני 2011
|
|
רבי יוסף חיים מבגדד- (הבן איש חי), מחשובי הפוסקים הספרדים, מראשוני הפוסקים שפסקו על פי הקבלה. נולד בבגדד בשנת ה"א תקצ"ה ורבו המובהק היה ר' עבדאללה סומך. הוא לא כיהן ברבנות העיר, אלא היה דרשן גדול, ולדרשותיו נאספו אלפים. הוא חיבר עשרות ספרים בכל שטחי התורה, כאשר עיקר פרסומו בא לו מחיבוריו בקבלה ובהלכה. ספרו בן איש חי מהווה מעין קיצור שולחן ערוך, כולל דברי קבלה, הלכה ומנהג, והוא נפוץ מאוד בשימוש אצל עדות המזרח עד היום. נוסח התפילה הספרדית הנמצא בשימוש כיום אצל רוב בני עדות המזרח בא ממנו, ובו הוא הכניס גורמים קבליים מתורת האר"י לתוך התפילה. בספר תשובותיו רב פעלים, מתגלה כפוסק גדול, אשר השיב לבני עירו וארצו, ואף לקהילות בכל המזרח הרחוק - הודו, סינגפור, צילון (האי סרי-לנקה), כורדיסטן ועוד, וחומר הסטורי רב יש בספריו על ההווי בקהילות הללו. קרוב לוודאי שהוא גם מחברו של ספר השו"ת תורה לשמה, ומשום-מה חתם את התשובות בשם 'יחזקאל כחלי', וגם כתב בתחילת הספר שהתשובות נכתבו כמאתיים שנה קודם זמנו. ביקר בארץ ישראל והתקבל בכבוד רב ע"י הרבנים והחכמים בארץ. נפטר בי"ג באלול תרס"ט.
מתלמידיו: הרב סלמאן אליהו, הרב יצחק כדורי הרב יהודה צדקה ועוד.