רבי אברהם אב בית דין: הבדלים בין גרסאות בדף

רבי אברהם ב"ר יצחק אב בית דין (מכונה ראב"י והראב"ד השני) היה מחכמי הראשונים בפרובנס (פרורבינציה). חי בנרבונה בסביבות שנת ד'תת"ל. למד מפי ראש ישיבת נרבונה רבי יצחק בן מרון לוי ומפי כמה מחכמי פרובנס, ואף נסע עד לברצלונה שבקטלוניה על מנת ללמוד מפי נשיא יהודי ברצלונה רבי יהודה ב"ר ברזילי הברצלוני. כשחזר לנרבונה מונה ל"אב בית דין" (משרה המקבילה בערך ל"ראש הקהל" בבבל) ולראש ישיבה. בישיבתו למדו רבים מחכמי פרובנס בהם רבי אברהם בן דוד מפושקיירא- הראב"ד השלישי בעל ההשגות, ורבינו זרחיה הלוי שהיה תלמיד חבר של הראב"ד. כתב פירוש לתלמוד שלא נמצא בידינו כיום וכן כמה מתשובותיו פורסמו בספרים ובקבצים שונים. חיבורו העיקר שנשתמר ובזכותו התפרסם הוא "ספר האשכול"- חיבור הבנוי על "ספר העיתים" של רבו רבי יהודה הברצלוני, בענייני ההלכות היומיומיות, ועליו הוספות והערות משלו. ספר זה הוא אחד מספרי היסוד בפסיקת הלכה של הראשונים.

כמו כן כתב ספר קיצור לספרו של רבו "ספר הדין". 

גדולי דורו העריצוהו והחשיבוהו מאד. רבי יצחק ב"ר אבא מארי בעל ספר העיטור מכנה אותו בכינוי "החסיד הקדוש". היו שתלו בו את קבלת תורת הקבלה מאליהו הנביא.

בתו שרה נישאה לתלמידו הראב"ד. הוא שמח מאדש על שידוך זה וכתב שיר שבח לה' על שזכה לחתן חכם כזה (הודפס בסוף פירוש הראב"ד השלישי למסכת קינים).

תלמידו- חברו רבי זרחיה הלוי הרבה להשיג עליו, וחתנו הראב"ד השיב להשגות הרז"ה להשגותיו.

נפטר בכ' בחשון ד'תתקכ"ט.