רבי שלמה אבן גבירול: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (דף חדש: '''רבי שלמה אבן גבירול (רשב"ג)''' היה מגדולי הפייטנים בספרד. נולד במאלקה בסביבות שנת ד'תשפ"א לרבי יהודה א...) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי שלמה אבן גבירול (רשב"ג)''' היה מגדולי הפייטנים בספרד. | '''רבי שלמה אבן גבירול (רשב"ג)''' היה מגדולי הפייטנים בספרד. | ||
נולד במאלקה בסביבות שנת ד'תשפ"א לרבי יהודה אבן גבירול. הוריו | נולד במאלקה בסביבות שנת ד'תשפ"א לרבי יהודה אבן גבירול. הוריו מתו בצעירותו. היה נער מכושר בתחומים רבים: דקדוק, שירה, [[פילוסופיה]] ועוד, וכבר בגיל 16 כתב שירים. היה הפכפך ובעל אישיות מורכבת: "בעל נפש עדינה שאינה יודעת משוא פנים היה. מבטו החודר גילה לו תמיד את האמת הערטילאית. תסיסה מתמדת לא נתנה לו מנוח. הוא שיבח את מיטיביו וגינה את הראויים לגינוי. אבל לפרקים הפך את רוחו, ומקל נועם שבידו הפך למקל חובלים, וידידיו נעשו לו אויבים" (הרב גרשום הרפנס, "עידן הראושנים" עמ' 69). בצעירותו עבר לסרקוסטה, ככל הנראה על מנת ללמוד וללמד, אך גם שם אישיותו הסוערת לא נתנה לו מנוח וגרמה לו לסכסוכים שגרמו לו לעזוב את העיר. הוא שקע בדכאון וחלה במחלה קשה. חייו הקשים מצאו ביטוי בשיריו. פיוטיו התפרסמו, וחלקם אף נכנסו לסידורים ולמחזורים. המפורסמים שבהם- "[[אזהרות]]" וכ"כתר מלכות". ע"פ האגדה, כשהיה בן שמונה עשרה ולמד בישיבה, רבו אמר כי מי שיתן לו 'פרי חדש' יזכה בבתו. רשב"ג ישב וכתב פיוט ובו שיבץ את [[מצוות עשה]] ו[[מצוות לא תעשה]] (פיוט ה"אזהרות"). בלילה, השליך את דפי הפיוט לארובת ביתו של הרב. כשקם הרב בבוקר לתפילה, מצא את הדפים הללו וזיהה כי הם כתביו של רשב"ג, ולקחו לחתן לבתו. | ||
חיבורו המפורסם נקרא '''גורן נכון''' ונפוץ יותר בשמו '''תיקון מידות הנפש לרשב"ג''' ובו מתאים את מידות האדם לחמשת החושים ועוסק בתיקונן. | חיבורו המפורסם נקרא '''גורן נכון''' ונפוץ יותר בשמו '''תיקון מידות הנפש לרשב"ג''' ובו מתאים את מידות האדם לחמשת החושים ועוסק בתיקונן. | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
רבי משה אבן עזרא כתב עליו: "הוא תיקן את מידות נפשו וחינך את טבעו והביס את התאוות הארציות שניקה אותם מחלאת התשוקות. רשב"ג, ירחמהו השם, היה הצעיר בשנים בקבוצת המשוררים שבדורו, אבל לעה עליהם במליצתו... היה אמן נפלא ומליץ נשגב. הואהגדיל לעשות ברוחו הפיוטי וקלע את המטרה היותר גבוהה... הוא נקרא פרש המליצה ואמן השיר, יש עדינות ורוך לדבריו ונעימות לכוונתיהן... הצעיר הזה ז"ל כתב שירי תהליה וקינות, להשיג את תכלית השלימות ברעיונותיו. הוא חיבר גם שירי התפארות ומוסר שהצטטין בהם. גם שירי התנצלות עדינםי ושירי מהתלות שנונים...". | רבי משה אבן עזרא כתב עליו: "הוא תיקן את מידות נפשו וחינך את טבעו והביס את התאוות הארציות שניקה אותם מחלאת התשוקות. רשב"ג, ירחמהו השם, היה הצעיר בשנים בקבוצת המשוררים שבדורו, אבל לעה עליהם במליצתו... היה אמן נפלא ומליץ נשגב. הואהגדיל לעשות ברוחו הפיוטי וקלע את המטרה היותר גבוהה... הוא נקרא פרש המליצה ואמן השיר, יש עדינות ורוך לדבריו ונעימות לכוונתיהן... הצעיר הזה ז"ל כתב שירי תהליה וקינות, להשיג את תכלית השלימות ברעיונותיו. הוא חיבר גם שירי התפארות ומוסר שהצטטין בהם. גם שירי התנצלות עדינםי ושירי מהתלות שנונים...". | ||
גרסה מ־22:56, 19 ביוני 2011
|
|
רבי שלמה אבן גבירול (רשב"ג) היה מגדולי הפייטנים בספרד.
נולד במאלקה בסביבות שנת ד'תשפ"א לרבי יהודה אבן גבירול. הוריו מתו בצעירותו. היה נער מכושר בתחומים רבים: דקדוק, שירה, פילוסופיה ועוד, וכבר בגיל 16 כתב שירים. היה הפכפך ובעל אישיות מורכבת: "בעל נפש עדינה שאינה יודעת משוא פנים היה. מבטו החודר גילה לו תמיד את האמת הערטילאית. תסיסה מתמדת לא נתנה לו מנוח. הוא שיבח את מיטיביו וגינה את הראויים לגינוי. אבל לפרקים הפך את רוחו, ומקל נועם שבידו הפך למקל חובלים, וידידיו נעשו לו אויבים" (הרב גרשום הרפנס, "עידן הראושנים" עמ' 69). בצעירותו עבר לסרקוסטה, ככל הנראה על מנת ללמוד וללמד, אך גם שם אישיותו הסוערת לא נתנה לו מנוח וגרמה לו לסכסוכים שגרמו לו לעזוב את העיר. הוא שקע בדכאון וחלה במחלה קשה. חייו הקשים מצאו ביטוי בשיריו. פיוטיו התפרסמו, וחלקם אף נכנסו לסידורים ולמחזורים. המפורסמים שבהם- "אזהרות" וכ"כתר מלכות". ע"פ האגדה, כשהיה בן שמונה עשרה ולמד בישיבה, רבו אמר כי מי שיתן לו 'פרי חדש' יזכה בבתו. רשב"ג ישב וכתב פיוט ובו שיבץ את מצוות עשה ומצוות לא תעשה (פיוט ה"אזהרות"). בלילה, השליך את דפי הפיוט לארובת ביתו של הרב. כשקם הרב בבוקר לתפילה, מצא את הדפים הללו וזיהה כי הם כתביו של רשב"ג, ולקחו לחתן לבתו.
חיבורו המפורסם נקרא גורן נכון ונפוץ יותר בשמו תיקון מידות הנפש לרשב"ג ובו מתאים את מידות האדם לחמשת החושים ועוסק בתיקונן.
נפטר ערירי בגיל 30 בסביבות שנת ד'תת"י.
רבי משה אבן עזרא כתב עליו: "הוא תיקן את מידות נפשו וחינך את טבעו והביס את התאוות הארציות שניקה אותם מחלאת התשוקות. רשב"ג, ירחמהו השם, היה הצעיר בשנים בקבוצת המשוררים שבדורו, אבל לעה עליהם במליצתו... היה אמן נפלא ומליץ נשגב. הואהגדיל לעשות ברוחו הפיוטי וקלע את המטרה היותר גבוהה... הוא נקרא פרש המליצה ואמן השיר, יש עדינות ורוך לדבריו ונעימות לכוונתיהן... הצעיר הזה ז"ל כתב שירי תהליה וקינות, להשיג את תכלית השלימות ברעיונותיו. הוא חיבר גם שירי התפארות ומוסר שהצטטין בהם. גם שירי התנצלות עדינםי ושירי מהתלות שנונים...".