רבי משה מקוצי: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
||
שורה 3: | שורה 3: | ||
== תולדות חייו == | == תולדות חייו == | ||
היה בן ביתו של [[ | היה בן ביתו של [[רבינו חיים הכהן]] וגיסו של [[רבי שמשון משאנץ]]. | ||
היה דרשן והיה עובר בערי פרובנס וספרד ודורש ומוכיח את העם. | היה דרשן והיה עובר בערי פרובנס וספרד ודורש ומוכיח את העם. | ||
בשנת ה' אלפים נערך ויכוח בין המומר דונין ובין הסמ"ג ועוד שלושה מגדולי ישראל. מלך צרפת היה זה שבחר את גדולי ישראל שהשתתפו בויכוח. מסיפור זה עולה כי היה אחד מגדולי דורו. | בשנת ה' אלפים נערך ויכוח בין המומר דונין ובין הסמ"ג ועוד שלושה מגדולי ישראל. מלך צרפת היה זה שבחר את גדולי ישראל שהשתתפו בויכוח. מסיפור זה עולה כי היה אחד מגדולי דורו. | ||
== כתביו == | == כתביו == | ||
מלבד ספר המצוות שלו חיבר תוספות לתלמוד. מהם הגיעו לידינו תוספות על [[מסכת יומא]] ונדפסו תחת השם "תוספות ישנים" בשולי העמוד. בספר "מנחת יהודה" הובאו פירושים שלו על התורה. | מלבד ספר המצוות שלו חיבר תוספות לתלמוד. מהם הגיעו לידינו תוספות על [[מסכת יומא]] ונדפסו תחת השם "תוספות ישנים" בשולי העמוד. בספר "מנחת יהודה" הובאו פירושים שלו על התורה. |
גרסה מ־14:12, 30 ביוני 2011
|
ר' משה בן רבי יעקב מקוצי נקרא גם סמ"ג ע"ש ספרו "ספר מצוות גדול", חי בסוף האלף החמישי ותחילת האלף השישי. מבעלי התוספות.
תולדות חייו
היה בן ביתו של רבינו חיים הכהן וגיסו של רבי שמשון משאנץ. היה דרשן והיה עובר בערי פרובנס וספרד ודורש ומוכיח את העם. בשנת ה' אלפים נערך ויכוח בין המומר דונין ובין הסמ"ג ועוד שלושה מגדולי ישראל. מלך צרפת היה זה שבחר את גדולי ישראל שהשתתפו בויכוח. מסיפור זה עולה כי היה אחד מגדולי דורו.
כתביו
מלבד ספר המצוות שלו חיבר תוספות לתלמוד. מהם הגיעו לידינו תוספות על מסכת יומא ונדפסו תחת השם "תוספות ישנים" בשולי העמוד. בספר "מנחת יהודה" הובאו פירושים שלו על התורה.
ספר המצוות
ספר המצוות לא נקרא במקור ספר המצוות הגדול. כינוי זה נוסף לו כדי להבדילו מספר המצוות של רבי יצחק מקורביל- ספר מצוות קטן. לספר שני חלקים: חלק ראשון- שס"ה מצוות לא תעשה. חלק שני- רמ"ח מצוות עשה. מושפע מאוד ממנין המצוות של הרמב"ם אך חולק עליו לפעמים. הספר שימש לבני דורו כספר ההלכה העיקרי. כמה מגדולי ישראל עשו פירוש לסמ"ג למשל רבי אליהו מזרחי ורבי שלמה לוריא.