יהוד: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''יהודיה''' הייתה [[מושבה]] שהוקמה על ידי מתיישבי [[פתח תקווה]] בסוף שנת [[1882]]. היא כללה שבעה בתי מגורים, [[בית כנסת]] ו[[בית מרחץ]]. המושבה נעזבה בשנת [[1893]]. בשנת [[1972]] שוקם הבית היחידי שנותר מימי [[העלייה הראשונה]]. הבית נמצא כיום במרכז [[סביון (יישוב)|סביון]] ומכונה "בית הראשונים" ובו מועדון וספרייה ציבורית. | '''יהודיה''' הייתה [[מושבה]] שהוקמה על ידי מתיישבי [[פתח תקווה]] בסוף שנת [[1882]]. היא כללה שבעה בתי מגורים, [[בית כנסת]] ו[[בית מרחץ]]. המושבה נעזבה בשנת [[1893]]. בשנת [[1972]] שוקם הבית היחידי שנותר מימי [[העלייה הראשונה]]. הבית נמצא כיום במרכז [[סביון (יישוב)|סביון]] ומכונה "בית הראשונים" ובו מועדון וספרייה ציבורית. | ||
| שורה 20: | שורה 16: | ||
הבית היה במקורו הבית של משפחת שפירא, אביו של השומר המפורסם [[אברהם שפירא]]. הבית שוקם בשנת [[1972]] ופתוח רק לפי הזמנה מראש. בבית שני חדרים ומרתף. במקום תצוגה של צילומים מהימים ההם. מאחוריו חצר קטנה מוקפת קיר אבנים ובהם פתחים קטנים - לתצפית ולהגנה. בחצר גם אוסף של [[רעף|רעפים]] שהיו בשימוש בתקופת קיומה של המושבה. | הבית היה במקורו הבית של משפחת שפירא, אביו של השומר המפורסם [[אברהם שפירא]]. הבית שוקם בשנת [[1972]] ופתוח רק לפי הזמנה מראש. בבית שני חדרים ומרתף. במקום תצוגה של צילומים מהימים ההם. מאחוריו חצר קטנה מוקפת קיר אבנים ובהם פתחים קטנים - לתצפית ולהגנה. בחצר גם אוסף של [[רעף|רעפים]] שהיו בשימוש בתקופת קיומה של המושבה. | ||
==תמונות | ==תמונות מההווה== | ||
<gallery widths="300px" heights="260px" perrow="2"> | <gallery widths="300px" heights="260px" perrow="2"> | ||
| שורה 36: | שורה 32: | ||
[[קטגוריה:ערים בארץ ישראל]] | |||
[[קטגוריה:חבל ארץ יהודה]] | [[קטגוריה:חבל ארץ יהודה]] | ||
גרסה אחרונה מ־14:08, 1 ביולי 2011
|
|
יהודיה הייתה מושבה שהוקמה על ידי מתיישבי פתח תקווה בסוף שנת 1882. היא כללה שבעה בתי מגורים, בית כנסת ובית מרחץ. המושבה נעזבה בשנת 1893. בשנת 1972 שוקם הבית היחידי שנותר מימי העלייה הראשונה. הבית נמצא כיום במרכז סביון ומכונה "בית הראשונים" ובו מועדון וספרייה ציבורית.
תולדות המקום[עריכה]
לאחר שהמושבה פתח תקווה נעזבה בפעם הראשונה, לאחר שהוקמה בשנת 1878, הוחלט לחדש את קיומה על ידי רכישת חלקה של 50 דונם בשולי הכפר הערבי יהודיה. השטח היה רחוק מריכוזי היתושים מחוללי מחלת הקדחת שהיו בסביבות הירקון ואיפשר חיים בריאים למתיישבים. המתיישבים הראשונים היו משפחות מהעיר ביאליסטוק ברוסיה שכונו קבוצת הביאליסטוקים. אליהם הצטרפו ר' אריה ליב פרומקין, ואחדים מהמייסדים הראשונים של פתח תקווה כמו יואל משה סלומון ויהודה ראב.
הם הקימו אגודה שיתופית וקיבלו על עצמם עבודה עצמית. האדמות שלהם היו במקומה של פתח תקווה של היום - מרחק 7 ק"מ. בשל המרחק הרב שנאלצו לעבור בדרך לשדות הם לא הצליחו לעבדם כראוי ולהתפרנס מהחקלאות. בשנת 1885/1886 חזרו רוב המתיישבים לפתח תקווה. ביהודיה נשארו מעטים. אחד מהם היה אלחנן בולקין שעסק במלאכת האריגה של טליתות ועביות.
בסביבות 1890 הצטרפו למושבה תלמידי חכמים ואנשי רוח כמו הרב יחיאל מיכל פינס, המורה אליהו ספיר, ההיסטוריון זאב יעבץ ועוד. יעבץ עלה ליהודיה ב-1887, עם עלייתו לארץ ושם החל בחיבור ספרו "תולדות ישראל", המונה 13 כרכים.
הרב מרדכי גימפל יפה, מגדולי רבני ליטא, עלה ארצה בשנת תרמ"ח והתיישב ביהודיה. הוא הקים בה ישיבה-בית מדרש אליו נשלחו "המעולים שבאברכי ירושלים". חלה בקדחת ונפטר ביום כ"ה בחשון תרנ"ב. עם פטירתו נעזבה המושבה.
"רחוב יהוד" במרכז פ"ת מנציח פרק זה בקורות בניין האזור.
בית הראשונים[עריכה]
הבית היה במקורו הבית של משפחת שפירא, אביו של השומר המפורסם אברהם שפירא. הבית שוקם בשנת 1972 ופתוח רק לפי הזמנה מראש. בבית שני חדרים ומרתף. במקום תצוגה של צילומים מהימים ההם. מאחוריו חצר קטנה מוקפת קיר אבנים ובהם פתחים קטנים - לתצפית ולהגנה. בחצר גם אוסף של רעפים שהיו בשימוש בתקופת קיומה של המושבה.
תמונות מההווה[עריכה]
- שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: קובץ חסר
בית הראשונים
- שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: קובץ חסר
שלט הסבר בבית הראשונים
לקריאה נוספת[עריכה]
- זאב וילנאי, מדריך ארץ ישראל, הוצאת תור, 1939 - הדפסה 1951
- רן אהרנסון, לכו ונלכה - סיורים במושבות העלייה הראשונה, הוצאת יד יצחק בן צבי - ירושלים, 2004
- צבי אילן, 78 טיולים ברחבי ישראל (בית מתיישבי "יהוד" בסביון), הוצאת עם עובד, 1975.