רבי חנינא בן תרדיון: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) מ (רבי חנינא בן תרדיון הועבר לרבי חנניא בן תרדיון במקום הפניה) |
(←חייו) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי חנניא (חנינא) בן תרדיון''' היה [[תנא]], מ[[עשרת הרוגי מלכות]]. בתו היא [[ברוריה]] אשת [[רבי מאיר]]. | '''רבי חנניא (חנינא) בן תרדיון''' היה [[תנא]], מ[[עשרת הרוגי מלכות]]. בתו היא [[ברוריה]] אשת [[רבי מאיר]]. | ||
== | "בכז' בסיוון נשרף ר' חנינא בן תרדיון וספר תורה עמו" (שו"ע א"ח תקפ') | ||
בגמרא | |||
ע | ר' חנינא בן תרדיון חי בדור השלישי לתנאים, נמנה בין עשרת הרוגי מלכות, היה אביה של ברוריה אשת ר' מאיר בעל הנס. | ||
== חייו == | |||
ר' חנינא בן תרדיון התגורר בסיכנין שבגליל, ושם היה בית דינו שהיה ידוע בתור בית דין מוצלח "תנו רבנן צדק צדק תרדוף (הלך) אחר חנינא בן תרדיון לסיכני" (סנהדרין לב:ב). | |||
היה ידוע בישרותו בתור גבאי, וביחסו הנעים לזולת, "רבי אליעזר בן יעקב אומר לא יתן מעותיו לארנקי של צדקה אלא אם כן ממונה עליו תלמיד חכם כרבי חנינא בן תרדיון" (ע"ז יז:ב) | |||
וכן כתוב "אמרו עליו, על רבי חנינא בן תרדיון שהיה נעים בפני הקב"ה ואדם, ומעולם לא עלתה קיללת חברו על שפתיו" (מדרש "אלה אזכרה"-אוצר המדרשים איזנשטיין) | |||
עוד כתוב עליו "מעות של פורים נתחלפו לי במעות של צדקה וחלקתים לעניים" (ע"ז יח:ב) | |||
כלומר, ר' חנינא חילק את מעות סעודת הפורים שלו, כיוון שהם נתחלפו לו עם מעות המיועדות לצדקה, למרות שמצד הדין היה יכול ליטול המעות אפילו שהיו מיועדות לצדקה. | |||
היה חבירו הטוב של ר' חלפתא(אביו של התנא ר' יוסי בן חלפתא), אשר שמותיהם נזכרו ביחד כמה פעמים במשנה ובתלמוד (משנה תענית ב:ה, בבלי תענית טז:ב). | |||
== מותו על קידוש ה' == | |||
ר' חנינא בן תרדיון נתפס על ידי השלטון הרומי מקהיל קהילות ברבים ומלמדם תורה בזמן הגזירה על איסור לימוד התורה. | |||
ר' חנינא הוצא להורג שספר התורה כרוך על גופו. | |||
בגמרא מובאת עדות מבית האסורים ששם שהה ר' חנינא בן תרדיון: | |||
"תנו רבנן כשנתפסו רבי אלעזר בן פרטא ורבי חנינא בן תרדיון, א"ל ר' אלעזר בן פרטא לרבי חנינא בן תרדיון: אשריך שנתפסת על דבר אחד, אוי לי שנתפסתי על חמשה דברים. | |||
א"ל רבי חנינא: אשריך שנתפסת על חמשה דברים ואתה ניצול, אוי לי שנתפסתי על דבר אחד ואיני ניצול, שאת עסקת בתורה ובגמילות חסדים, ואני לא עסקתי אלא בתורה (בלבד); | |||
אתיוהו (הביאוהו) לרבי חנינא בן תרדיון, אמרו ליה: אמאי קא עסקת באורייתא? (מדוע עסקת בתורה) אמר להו: כאשר צוני ה' | |||
א-לוהי!" (ע"ז יז:ב) | |||
כמו כן מובאת עדות על מותו בייסורין של ר' חנינא בן תרדיון. | |||
"תנו רבנן כשחלה ר' יוסי בן קיסמא, הלך רבי חנינא בן תרדיון לבקרו, | |||
אמר לו (ר' יוסי לר' חנניה): חנינא אחי! אי אתה יודע, שאומה זו מן השמים המליכוה?! שהחריבה את ביתו (המקדש), ושרפה את היכלו, והרגה את חסידיו, ואבדה את טוביו, ועדיין היא קיימת, ואני שמעתי עליך שאתה יושב ועוסק בתורה, ומקהיל קהילות ברבים, וספר תורה מונח לך בחיקך! | |||
אמר לו (ר' חנינא לר' יוסי): מן השמים ירחמו... | |||
(השיב לו ר' יוסי) תמה אני עליך אם לא ישרפו אותך ואת ספר תורה באש! | |||
...אמרו, לא היו ימים מועטים עד שנפטר רבי יוסי בן קיסמא והלכו כל גדולי רומי לקברו והספידוהו הספד גדול , ובחזרתן, מצאוהו לרבי חנינא בן תרדיון שהיה יושב ועוסק בתורה ומקהיל קהילות ברבים וספר תורה מונח לו בחיקו, הביאוהו וכרכוהו בספר תורה והקיפוהו בחבילי זמורות (זרדי עצים) והציתו בהן את האור, והביאו ספוגין של צמר ושראום במים והניחום על לבו כדי שלא תצא נשמתו מהרה, | |||
אמרה לו בתו, אבא! אראך בכך?! | |||
אמר לה אלמלא אני נשרפתי לבדי היה קשה לי, עכשיו שאני נשרף וספר תורה עמי, מי שמבקש עלבונה של תורה הוא יבקש עלבוני! | |||
אמרו לו תלמידיו, רבי! מה אתה רואה? | |||
אמר להם, גוילין נשרפין ואותיות פורחות. | |||
אמרו לו (תלמידיו), אף אתה פתח פיך ותכנס בך האש! | |||
אמר להן, מוטב שיטלנה מי שנתנה ואל יחבול הוא בעצמו." | |||
מיד לאחר מכן, לפני שניטלה נשמתו של ר' חנינא בן תרדיון, הציע לו הממונה עליו (קלצטוריני) שהוא ילבה את הלהבות תמורת הבטחתו של ר' חנינא לחיי העולם הבא של אותו ממונה. | |||
"אמר לו קלצטוריני, רבי אם אני מרבה בשלהבת, ונוטל ספוגין של צמר מעל לבך, אתה מביאני לחיי העולם הבא? | |||
אמר לו הן. | |||
מיד הרבה בשלהבת ונטל ספוגין של צמר מעל לבו, יצאה נשמתו במהרה, אף הוא קפץ ונפל לתוך האור, | |||
יצאה בת קול ואמרה: רבי חנינא בן תרדיון וקלצטוריני מזומנין הן לחיי העולם הבא" (עבודה זרה יח:א) | |||
== משפחתו == | |||
כמו גורלו של רבי חנינא בן תרדיון, כך גם גורל משפחתו היה מר. | |||
בנו של רבי חנניה התחבר לקנופית קנאים, ונהרג ע"י המלכות הרומית (שמחות יב) | |||
ויש גירסה שבנו התחבר ללסטים, והם הרגוהו כיוון שגילה את אחד מסודותיהם, ואביו קרא עליו את הפסוק "ולא שמעתי לקול מורי ולמלמדי לא הטתי" (משלי ה') (איכא רבה פרשה ג' ד"ה ו') | |||
על אשתו של רבי חנניה בן תרדיון, גזרה מלכות רומי מוות בשריפה, ועל בתו, גזרה המלכות לישב בקובה (אוהל) של זונות (ע"ז יז:ב) | |||
ר' מאיר היה זה שפדה את בתו של רבי חנניה בן תרדיון בעקבות עידודה של ברוריה אשתו, שהיתה גם אחותה, | |||
אחר כך התברר שבתו של ר' חנניה לא עברה על שום איסור בזמן ששהתה בקובת הזונות. (ע"ז יח:א) | |||
ר' חנינא בן תרדיון הנחיל לבתו, ברוריה, את הקנאות והעזות אל התורה, שכן אנו מוצאים ששנתה כ-300 הלכות ביום (פסחים סב:ב) | |||
ורואים גם מקרה שבו היא בעטה בתלמיד שלמד את התורה בלחש, כיוון שלפי דעתה צריכים התלמידים ללמוד את התורה בקול, כדי שהתורה תשתמר אצליהם. (עירובין נג:ב) | |||
== מאמריו == | |||
"שניים שיושבין כאחד ואין בניהם דברי תורה, הרי זה מושב לצים, אבל שניים שיושבין ועוסקין בתורה שכינה בניהן שנאמר "אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע ויכתוב ספר זכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו"" (אבות ג:ב) | |||
"אלמלא אני נשרפתי לבדי היה קשה לי, עכשיו שאני נשרף וספר תורה עמי, מי שמבקש עלבונה של תורה הוא יבקש עלבוני" (ע"ז יח:א) | |||
לא נותר במסורת היהודית הרבה מתורתו של ר' חנינא בן תרדיון כי אם מאמרים בודדים. | |||
== מעמדו ביהדות ומקום קבורתו == | |||
דמותו של ר' חנינא בן תרדיון נחקקה במסורת היהודית כדמות של אהבת תורה ומקדש ה' ברבים. | |||
מקום קבורתו המיוחס לו נמצא סמוך לציפורי. | |||
==מאמרותיו== | ==מאמרותיו== | ||
גרסה מ־16:30, 14 ביולי 2011
|
|
רבי חנניא (חנינא) בן תרדיון היה תנא, מעשרת הרוגי מלכות. בתו היא ברוריה אשת רבי מאיר. "בכז' בסיוון נשרף ר' חנינא בן תרדיון וספר תורה עמו" (שו"ע א"ח תקפ')
ר' חנינא בן תרדיון חי בדור השלישי לתנאים, נמנה בין עשרת הרוגי מלכות, היה אביה של ברוריה אשת ר' מאיר בעל הנס.
חייו
ר' חנינא בן תרדיון התגורר בסיכנין שבגליל, ושם היה בית דינו שהיה ידוע בתור בית דין מוצלח "תנו רבנן צדק צדק תרדוף (הלך) אחר חנינא בן תרדיון לסיכני" (סנהדרין לב:ב).
היה ידוע בישרותו בתור גבאי, וביחסו הנעים לזולת, "רבי אליעזר בן יעקב אומר לא יתן מעותיו לארנקי של צדקה אלא אם כן ממונה עליו תלמיד חכם כרבי חנינא בן תרדיון" (ע"ז יז:ב) וכן כתוב "אמרו עליו, על רבי חנינא בן תרדיון שהיה נעים בפני הקב"ה ואדם, ומעולם לא עלתה קיללת חברו על שפתיו" (מדרש "אלה אזכרה"-אוצר המדרשים איזנשטיין) עוד כתוב עליו "מעות של פורים נתחלפו לי במעות של צדקה וחלקתים לעניים" (ע"ז יח:ב) כלומר, ר' חנינא חילק את מעות סעודת הפורים שלו, כיוון שהם נתחלפו לו עם מעות המיועדות לצדקה, למרות שמצד הדין היה יכול ליטול המעות אפילו שהיו מיועדות לצדקה.
היה חבירו הטוב של ר' חלפתא(אביו של התנא ר' יוסי בן חלפתא), אשר שמותיהם נזכרו ביחד כמה פעמים במשנה ובתלמוד (משנה תענית ב:ה, בבלי תענית טז:ב).
מותו על קידוש ה'
ר' חנינא בן תרדיון נתפס על ידי השלטון הרומי מקהיל קהילות ברבים ומלמדם תורה בזמן הגזירה על איסור לימוד התורה. ר' חנינא הוצא להורג שספר התורה כרוך על גופו.
בגמרא מובאת עדות מבית האסורים ששם שהה ר' חנינא בן תרדיון:
"תנו רבנן כשנתפסו רבי אלעזר בן פרטא ורבי חנינא בן תרדיון, א"ל ר' אלעזר בן פרטא לרבי חנינא בן תרדיון: אשריך שנתפסת על דבר אחד, אוי לי שנתפסתי על חמשה דברים. א"ל רבי חנינא: אשריך שנתפסת על חמשה דברים ואתה ניצול, אוי לי שנתפסתי על דבר אחד ואיני ניצול, שאת עסקת בתורה ובגמילות חסדים, ואני לא עסקתי אלא בתורה (בלבד); אתיוהו (הביאוהו) לרבי חנינא בן תרדיון, אמרו ליה: אמאי קא עסקת באורייתא? (מדוע עסקת בתורה) אמר להו: כאשר צוני ה' א-לוהי!" (ע"ז יז:ב)
כמו כן מובאת עדות על מותו בייסורין של ר' חנינא בן תרדיון.
"תנו רבנן כשחלה ר' יוסי בן קיסמא, הלך רבי חנינא בן תרדיון לבקרו, אמר לו (ר' יוסי לר' חנניה): חנינא אחי! אי אתה יודע, שאומה זו מן השמים המליכוה?! שהחריבה את ביתו (המקדש), ושרפה את היכלו, והרגה את חסידיו, ואבדה את טוביו, ועדיין היא קיימת, ואני שמעתי עליך שאתה יושב ועוסק בתורה, ומקהיל קהילות ברבים, וספר תורה מונח לך בחיקך! אמר לו (ר' חנינא לר' יוסי): מן השמים ירחמו... (השיב לו ר' יוסי) תמה אני עליך אם לא ישרפו אותך ואת ספר תורה באש! ...אמרו, לא היו ימים מועטים עד שנפטר רבי יוסי בן קיסמא והלכו כל גדולי רומי לקברו והספידוהו הספד גדול , ובחזרתן, מצאוהו לרבי חנינא בן תרדיון שהיה יושב ועוסק בתורה ומקהיל קהילות ברבים וספר תורה מונח לו בחיקו, הביאוהו וכרכוהו בספר תורה והקיפוהו בחבילי זמורות (זרדי עצים) והציתו בהן את האור, והביאו ספוגין של צמר ושראום במים והניחום על לבו כדי שלא תצא נשמתו מהרה, אמרה לו בתו, אבא! אראך בכך?! אמר לה אלמלא אני נשרפתי לבדי היה קשה לי, עכשיו שאני נשרף וספר תורה עמי, מי שמבקש עלבונה של תורה הוא יבקש עלבוני! אמרו לו תלמידיו, רבי! מה אתה רואה? אמר להם, גוילין נשרפין ואותיות פורחות. אמרו לו (תלמידיו), אף אתה פתח פיך ותכנס בך האש! אמר להן, מוטב שיטלנה מי שנתנה ואל יחבול הוא בעצמו."
מיד לאחר מכן, לפני שניטלה נשמתו של ר' חנינא בן תרדיון, הציע לו הממונה עליו (קלצטוריני) שהוא ילבה את הלהבות תמורת הבטחתו של ר' חנינא לחיי העולם הבא של אותו ממונה.
"אמר לו קלצטוריני, רבי אם אני מרבה בשלהבת, ונוטל ספוגין של צמר מעל לבך, אתה מביאני לחיי העולם הבא? אמר לו הן. מיד הרבה בשלהבת ונטל ספוגין של צמר מעל לבו, יצאה נשמתו במהרה, אף הוא קפץ ונפל לתוך האור, יצאה בת קול ואמרה: רבי חנינא בן תרדיון וקלצטוריני מזומנין הן לחיי העולם הבא" (עבודה זרה יח:א)
משפחתו
כמו גורלו של רבי חנינא בן תרדיון, כך גם גורל משפחתו היה מר. בנו של רבי חנניה התחבר לקנופית קנאים, ונהרג ע"י המלכות הרומית (שמחות יב) ויש גירסה שבנו התחבר ללסטים, והם הרגוהו כיוון שגילה את אחד מסודותיהם, ואביו קרא עליו את הפסוק "ולא שמעתי לקול מורי ולמלמדי לא הטתי" (משלי ה') (איכא רבה פרשה ג' ד"ה ו')
על אשתו של רבי חנניה בן תרדיון, גזרה מלכות רומי מוות בשריפה, ועל בתו, גזרה המלכות לישב בקובה (אוהל) של זונות (ע"ז יז:ב) ר' מאיר היה זה שפדה את בתו של רבי חנניה בן תרדיון בעקבות עידודה של ברוריה אשתו, שהיתה גם אחותה, אחר כך התברר שבתו של ר' חנניה לא עברה על שום איסור בזמן ששהתה בקובת הזונות. (ע"ז יח:א) ר' חנינא בן תרדיון הנחיל לבתו, ברוריה, את הקנאות והעזות אל התורה, שכן אנו מוצאים ששנתה כ-300 הלכות ביום (פסחים סב:ב) ורואים גם מקרה שבו היא בעטה בתלמיד שלמד את התורה בלחש, כיוון שלפי דעתה צריכים התלמידים ללמוד את התורה בקול, כדי שהתורה תשתמר אצליהם. (עירובין נג:ב)
מאמריו
"שניים שיושבין כאחד ואין בניהם דברי תורה, הרי זה מושב לצים, אבל שניים שיושבין ועוסקין בתורה שכינה בניהן שנאמר "אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע ויכתוב ספר זכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו"" (אבות ג:ב)
"אלמלא אני נשרפתי לבדי היה קשה לי, עכשיו שאני נשרף וספר תורה עמי, מי שמבקש עלבונה של תורה הוא יבקש עלבוני" (ע"ז יח:א)
לא נותר במסורת היהודית הרבה מתורתו של ר' חנינא בן תרדיון כי אם מאמרים בודדים.
מעמדו ביהדות ומקום קבורתו
דמותו של ר' חנינא בן תרדיון נחקקה במסורת היהודית כדמות של אהבת תורה ומקדש ה' ברבים. מקום קבורתו המיוחס לו נמצא סמוך לציפורי.