רבי יעקב יוסף מפולנאה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי יעקב יוסף הכהן מפולנאה''' מגדולי [[החסידות]] ומפיציה בדור השני. מכונה "בעל התולדות"- על שם | '''רבי יעקב יוסף הכהן מפולנאה''' מגדולי [[החסידות]] ומפיציה בדור השני. מכונה "בעל התולדות"- על שם ספו "[[תולדות יעקב יוסף]]". | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד לר' צבי הכהן כ"ץ, מצאצאי [[רבי יום טוב ליפמן הלר]] בעל תוספות יום טוב, רבי שמשון מאוסטרופולי ור' יוסף כ"ץ בעל יסוד יוסף. | נולד לר' צבי הכהן כ"ץ, מצאצאי [[רבי יום טוב ליפמן הלר]] בעל תוספות יום טוב, רבי שמשון מאוסטרופולי ור' יוסף כ"ץ בעל יסוד יוסף. | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
* [[תולדות יעקב יוסף]] | |||
* [[רבי ישראל הבעל שם טוב]] | * [[רבי ישראל הבעל שם טוב]] | ||
* [[תנועת החסידות]] | * [[תנועת החסידות]] | ||
| שורה 25: | שורה 26: | ||
{{מיון רגיל:מפולנאה יעקב יוסף}} | {{מיון רגיל:מפולנאה יעקב יוסף}} | ||
[[קטגוריה:אחרונים]] | [[קטגוריה:אחרונים]] | ||
[[קטגוריה:אדמו"רים וגדולי החסידות]] | [[קטגוריה:אדמו"רים וגדולי החסידות]] | ||
[[קטגוריה:כהנים]] | [[קטגוריה:כהנים]] | ||
גרסה מ־20:52, 17 באוגוסט 2011
|
|
רבי יעקב יוסף הכהן מפולנאה מגדולי החסידות ומפיציה בדור השני. מכונה "בעל התולדות"- על שם ספו "תולדות יעקב יוסף".
תולדות חייו
נולד לר' צבי הכהן כ"ץ, מצאצאי רבי יום טוב ליפמן הלר בעל תוספות יום טוב, רבי שמשון מאוסטרופולי ור' יוסף כ"ץ בעל יסוד יוסף. בצעירותו נבחר לכהן כרב בשאריגרוד שבפודוליה, ושם התקרב לבעל שם טוב, לאחר שבהתחלה היה מרודפיו ומתנגדיו. משנתקרב לחסידות גורש על ידי בני קהילתו שהיו מתנגדים. לאחר שנהפך לחסיד, פיזר את כל כספו, מחשש שיש שם כסף שקבל לא כדין.
בערך בשנת תק"ח נתקבל לרבנות בראשקוב, ובערך בשנת תקי"ב עבר לכהן כרב בנמירוב, בה פעל למען הפצת החסידות בפומבי. הוא היה בכיר תלמידיו של הבעל שם טוב, אולם בתק"ך, עם פטירת הבעש"ט, נבחר להמשיכו תלמידו רבי דוב בער המגדי ממזריטש, ולא ר' יעקב יוסף. למרות זאת הוא נהג בגינונים מסוימים של אדמו"ר- הוא נהג לערוך "טיש" ונהג לקבל חסידים שבאו אליו לבקש בקשות שונות.
בעקבות מעבר מרכז החסידות ממז'יבוז שבפודוליה למעזריטש שבוואהלין, רצה אף הוא לעבור לוואהלין, ולכן עבר בשנת תק"ל לכהן כרבה של פולנאה.
נפטר בכ"א בתשרי, כנראה בשנת תקמ"ד.
בנו ר' אברהם שמשון מילא את מקומו של אביו בראשקוב, ועלה לארץ ישראל עוד בחיי אביו. בתו נישאה לר' דב אוורבוך, שמילא את מקומו כרב בפולנאה.
ספריו
- תולדות יעקב יוסף.
- בן פורת יוסף-דרושים, חידושי תורה, שו"ת ואגרות של הבעש"ט לגיסו ר' אברהם גרשון מקיטוב.
- צפנת פענח- על ספר שמות.
- כתונת פסים.