משיח בן יוסף: הבדלים בין גרסאות בדף

משיח בן יוסף הוא בן דמותו של יוסף הצדיק. מהספרים הקדושים יוצא כי הוא דמות פלאים של צדיק עליון. כל רצונו הוא לשנות את המציאות ולהצעיד אותנו לקראת הגאולה. בין גדולי ישראל אשר נאמר עליהם שהם בני דמותו היה האר"י הקדוש. והפועלים בדרכו של משיח בן יוסף בדורות "עקבתא דמשיחא" הם אנשי אמנה העוסקים בבנין ירושלים בקדושה באתערותא דלתתא, כמסורת המקובלת בשם הגר"א. ^[1]

המקור

בפרשת ויגש לאחר שיוסף הצדיק התוודע לאחיו, הוא מתאר את ייעודו: "וְעַתָּה אַל-תֵּעָצְבוּ וְאַל-יִחַר בְּעֵינֵיכֶם כִּי-מְכַרְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם...וַיִּשְׁלָחֵנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם לָשׂוּם לָכֶם שְׁאֵרִית בָּאָרֶץ וּלְהַחֲיוֹת לָכֶם לִפְלֵיטָה גְּדֹלָה" (מ"ה,ה')). מכאן שיוסף נחשב לממונה על אספקת הצרכים החומריים של עם ישראל. הוא ה"משביר".

לעומתו, לצאצאי יהודה יש תפקיד רוחני, כמו הקמת הישיבה בארץ גושן:"  : "להתקין לו בית ועד שיהא מורה בו דברי תורה ושיהיו השבטים לומדים בו"^[2]. וביתר הדגשה לצאצאי דוד המלך מיועד לו תפקיד המשיח. במסורת היהודית, דואליות זו באה לידי ביטוי בתורת שני המשיחים, משיח בן דוד ומשיח בן יוסף.

בתלמוד ובמדרשים

רמז על המשיח מצוי בספר זכריה:"וְשָׁפַכְתִּי- עַל-בֵּית דָּוִיד וְעַל יוֹשֵׁב יְרוּשָׁלַםִ רוּחַ חֵן וְתַחֲנוּנִים וְהִבִּיטוּ אֵלַי אֵת אֲשֶׁר-דָּקָרוּ וְסָפְדוּ עָלָיו כְּמִסְפֵּד עַל-הַיָּחִיד וְהָמֵר עָלָיו כְּהָמֵר עַל-הַבְּכוֹר. בַּיּוֹם הַהוּא יִגְדַּל הַמִּסְפֵּד בִּירוּשָׁלַם כְּמִסְפַּד הֲדַדְרִמּוֹן בְּבִקְעַת מְגִדּוֹן"(י"ב, י'-י"א). ילקוט שמעוני כותב:"וספדה הארץ וגו'...הא הספידא מאי עבידתיה פליגי בה רבי דוסא ורבנן חד אמר על משיח בן יוסף שנהרג וחד אמר על יצר הרע שנהרג. בשלמא למאן דאמר על משיח בן יוסף שנהרג היינו דכתיב : וְהִבִּיטוּ אֵלַי אֵת אֲשֶׁר-דָּקָרוּ וְסָפְדוּ עָלָיו ..."

הפרשן אבן עזרא מתיחס אף הוא לפסוק ומוסיף"ושפכתי -אשפוך רוח חן ותחנונים על יושבי ירושלם, טרם זה תעבור עליהם בתחלה צרה, כי משיח בן יוסף יהרג, אז יכעס השם וישמיד את כל הגוים הבאים על ירושלם, וזהו והביטו אלי- אז יביטו כל הגוים אלי לראות מה אעשה לאלה אשר דקרו משיח בן יוסף".

המדרש מפרט יותר על משיח בן יוסף. נביא להלן קטעים נבחרים אודותיו:

ממליך הקב"ה את אדום הרשעה על כל העולם. ויקם מלך אחד ברומי וימלוך על כל העולם תשעה חדשים ויחריב מדינות רבות. ויחר אפו על ישראל וישים עליהם מס גדול, ויהיו ישראל באותה שעה בצרה גדולה מרוב הגזרות והמהומות שמתחדשות עליהם בכל יום, וישראל מתמעטין וכלין באותו זמן ואין עוזר לישראל, ועל אותו זמן נתנבא ישעיה ואמר: וירא כי אין איש ויתשומם וגו'.

לסוף תשעה חדשים יגלה משיח בן יוסף ושמו נחמיה בן חושיאל עם שבט אפרים ומנשה ובנימין ומקצת בני גד. ושומעין ישראל שבכל המדינות שבא משיח ה' ומתקבצים אליו מעט מכל מדינה ומכל עיר, שנאמר בירמיהו שובו בנים שובבים נאם ה' כי אנכי בעלתי בכם ולקחתי אתכם אחד מעיר ושנים ממשפחה והבאתי אתכם ציון.

ויבוא משיח בן יוסף ויתגרה מלחמתו עם מלך אדום וינצח את אדום, ויהרוג מהם תילי תילים ויהרוג את מלך אדום, ויחריב מדינת רומי ויוציא קצת כלי בית המקדש שהם גנוזים בבית יוליינוס קיסר ויבוא לירושלם, וישמעו ישראל ויתקבצו אליו. ומלך מצרים ישלים עמו ויהרוג כל אנשי המדינות אשר סביבות ירושלם עד דמשק ואשקלון וישמעו כל אנשי העולם ותיפול אימה גדולה עליהם. י. ד. אייזנשטיין , אותות המשיח - אוצר המדרשים עמ' 390 , בס' אבקת רוכל דף ב' ע"ב: בית המדרש ח"ב

ומתואר גם סופו של משיח בן יוסף: ואחריו יקום מלך אחר רשע ועז פנים ויעשה מלחמה עם ישראל שלשה חדשים, ושמו ארמילוס [...] ויעלה לירושלים ויהרוג משיח בן יוסף [...] ואחר כך יבא משיח בן דוד בענן.

ניתן להבין את המדרשים הנ"ל פשוטם כמשמעם. ברם, יש שראו בעניין משיח בן יוסף יותר מושג, עיקרון או תקופה מאשר אדם מסוים - בניגוד למה שמקובל להבין בעניינו של משיח בן דוד. ההוגים הבולטים שאימצו את גישה זו השנייה הם הגר"א - על פי עדותו של תלמידו ר' הלל משקלוב - והרב אברהם יצחק קוק. להלן נציג בקצרה את שיטתם.

שיטת הגר"א

למרות שיש תאורים כלליים על יסורים שיהיו בתהליך הגאולה, תהיה מלחמה מיוחדת, ובה יהיה מאורע חריג שאותו הגדירו חכמים כהריגת משיח בן יוסף. מדוע היסורים מתוארים כיסורים הבאים בריכוז רב במלחמה אחת. משיב על כך הגר"א.

"חשף ה' את זרוע קודשו לעיני כל הגויים" וזה נאמר על נצחון ישראל במלחמת גוג ומגוג על ידי משיח בן יוסף . אז יאמרו בגויים הגדיל ה' לעשות עם אלה, הגדיל ה' לעשות עמנו" , היינו אחרי שהגויים יכירו במעשים הגדולים שה' עושה עם ישראל אז יאמרו כל ישראל אף אלה שהם מקטני אמנה - "הגדיל ה' לעשות עימנו".

הגזירה של הצרות שייבואו במלחמה הצפויה, יתבטלו על ידי אריכות הגלות ועל ידי המעשים הנעשים במסירות נפש לקבוץ גלויות שזה הוא תפקידו. וייסורי ארץ ישראל . הגזירה מתבטלת באופן שנחלקת לחלקים קטנים כמשל המובא במדרש: משל למלך שכעס על בנו, ונשבע לזרוק בו אבן גדולה. אחר כך ניחם וריחם עליו, ובכדי לקיים שבועתו, שבר את האבן הגדולה לחלקים קטנים וזרק עליו את החלקים האלה אחד אחד.

יוצא כי לפי הגר"א משמעות המושג "משיח בן יוסף" הוא גאולת עם ישראל בכוחות עצמו ובדרך הטבע, כאשר בסופו של תהליך זה הקב"ה ישלח את משיחו, משיח בן דוד, להשלים את גאולת עם ישראל. ^[3]

שיטת הרב קוק

הרב קוק כתב ב"המספד בירושלים" ^[4] , כי לא מדובר רק על דמות מסוימת. מדובר על כח שחייב להבנות באומה. כמו שבאדם יש גוף ונשמה כך גם באומה צריך שיהיו לה שני משיחים. משיח בן יוסף הוא מקביל לערך הגוף האנושי, השוקק לטובת האומה ושכלולה החומרי. ומשיח בן דוד הוא הצד השני והוא הכח לשכלול הרוחניות בעצמה.

והוא מסכם כי משיח בן יוסף היא התנועה שתבנה את הצד הלאומי באומה בעיקר בצדדיה החומריים:

• כל עבודת קבוץ גלויות, בנין ירושלים והרחבת ישוב ארץ ישראל להחזרת השכינה, כל עיקרי העבודה וכל פרטיה ופרטי פרטיה נאחזים ביעודו ובתפקידו של משיחא דאתחלתא משיח הראשון, משיח בן יוסף שהוא הכח הנסי המסייע לכל פעולה הנעשית באתערותא דלתתא על דרך הטבע, כי משיח בן יוסף מהארץ .

• אם לא זכו, תתחיל האתחלתא דגאולה באתערותא דלתתא כמו שהיה בימי כורש, בימי בית שני, מסטרא דשמאלא היינו במידת הדין, שמאלו תחת לראשי שנאמר על משיח בן יוסף, ותהיה ברשיון מלכי האומות ואחר כך תבוא שלמות הגאולה מסטרא דימינא, היינו במדת החסד, ועל ידי קו הרחמים על פי הכתוב ברחמים גדולים אקבצך".

והוא מתיחס גם למנהיגו של ציונות חילונית זו, בנימין זאב הרצל, שהוא נושא המאמר הספד ירושלים "ייצג אפוא את כוחו של משיח בן יוסף, בזה שהוא תרם בצורה מכריעה לשובו של עם ישראל לארצו ולחוסנו החומרי, ואילו לא התעניין כלל בשגשוגו הרוחני באשר הוא עצמו היה רחוק מתורה ומצוות. ברם, צעד זה הנו חיוני וחיובי - למרות העובדה המצערת שבעצם הדואליות של שני המשיחים - אלא שהוא מהווה צעד ראשון בלבד בתהליך המשיחי. אחרי שהוא מילא את תפקידו, על המשיח בן יוסף להיעלם כדי לאפשר התגלותו של משיח בן דוד - הרי לא יתכן "שני דברים לדור" - שיוביל את עם ישראל לשגשוגו הרוחני.

סיכום

דר' אלכסנדר קליין במאמרו משיח בן יוסף בדעה כי הדואליות זו של שני המשיחים: משיח בן יוסף ומשיח בן דוד היא נצחית. היא משקפת את שני הצדדים, הקיימים מאז ומתמיד: החומר והרוח. הקונפליקט לא פסח על עם ישראל, אלא שבאחרית הימים יהיה לכך פתרון ברוח דברי יחזקאל הנביא ^[5]:

"וַיְהִי דְבַר-ה' אֵלַי לֵאמֹר. וְדַבֵּר אֲלֵיהֶם כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי יֱהֹוִה הִנֵּה אֲנִי לֹקֵחַ אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִבֵּין הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הָלְכוּ-שָׁם וְקִבַּצְתִּי אֹתָם מִסָּבִיב וְהֵבֵאתִי אוֹתָם אֶל-אַדְמָתָם... וְעָשִׂיתִי אֹתָם לְגוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ בְּהָרֵי יִשְׂרָאֵל וּמֶלֶךְ אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּם לְמֶלֶךְ וְלֹא (יִהְיֻה ) [יִהְיוּ-עוֹד] לִשְׁנֵי גוֹיִם וְלֹא יֵחָצוּ עוֹד לִשְׁתֵּי מַמְלָכוֹת עוֹד...וְעַבְדִּי דָוִד מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם וְרוֹעֶה אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּם וּבְמִשְׁפָּטַי יֵלֵכוּ וְחֻקֹּתַי יִשְׁמְרוּ וְעָשׂוּ אוֹתָם...כה וְיָשְׁבוּ עַל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לְעַבְדִּי לְיַעֲקֹב אֲשֶׁר יָשְׁבוּ-בָהּ אֲבוֹתֵיכֶם וְיָשְׁבוּ עָלֶיהָ הֵמָּה וּבְנֵיהֶם וּבְנֵי בְנֵיהֶם עַד-עוֹלָם וְדָוִד עַבְדִּי נָשִׂיא לָהֶם לְעוֹלָם (

ובמדרש מוצג גם כיצד יופיע משיח בן יוסף , שהוא האות התשיעי לגאולה:

"מיכאל (יתקע) תקיעה גדולה ויבקעו מחילות המתים בירושלם ויחיה אותם הקב"ה, וילך משיח בן דוד ואליהו הנביא ויחיו את משיח בן יוסף הנאסף בשערי ירושלם וישלחו את משיח בן דוד בשביל שארית ישראל הפזורים בכל הארצות. מיד כל מלכי אומות העולם נושאים אותם על כתפיהם ומביאים אותם להם וגו'.

הערות שוליים