הרב זלמן ברוך מלמד: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
|נושאים בהם עסק= | |נושאים בהם עסק= | ||
|תפקידים נוספים=ראש [[ישיבת בית אל]], רב הישוב [[בית אל]] ב', ר"מ ב[[ישיבת מרכז הרב]] (לשעבר) | |תפקידים נוספים=ראש [[ישיבת בית אל]], רב הישוב [[בית אל]] ב', ר"מ ב[[ישיבת מרכז הרב]] (לשעבר) | ||
|רבותיו=[[הרב צבי יהודה הכהן קוק]], [[הרב משה צבי נריה]] | |רבותיו=[[הרב צבי יהודה הכהן קוק]], [[הרב משה צבי נריה]], [[הרב אברהם שפירא]] | ||
|תלמידיו= | |תלמידיו= | ||
|חיבוריו=יש שואלים, | |חיבוריו=יש שואלים, | ||
}} | }} | ||
'''הרב זלמן ברוך מלמד''' הוא ראש [[ישיבת בית אל]] ורב שכונה ב' בישוב [[בית אל]], | '''הרב זלמן ברוך מלמד''' הוא ראש [[ישיבת בית אל]] ורב שכונה ב' בישוב [[בית אל]], נחשב לאחד הרבנים המרכזיים בציבור הדתי-לאומי. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
===תחילת דרכו=== | ===תחילת דרכו=== | ||
| שורה 42: | שורה 42: | ||
הרב מלמד הקים רשת מוסדות ענפה, שכוללת מלבד הישיבה הגבוהה גם [[ישיבה תיכונית]] "[[בני צבי]]"; [[אולפנא|אולפנות רעיה]], [[מכינה קדם צבאית]] "מגן דוד" ועוד. | הרב מלמד הקים רשת מוסדות ענפה, שכוללת מלבד הישיבה הגבוהה גם [[ישיבה תיכונית]] "[[בני צבי]]"; [[אולפנא|אולפנות רעיה]], [[מכינה קדם צבאית]] "מגן דוד" ועוד. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
רעייתו היא הרבנית שולמית מלמד, מחנכת ידועת שם ומנהלת ערוץ 7. לרב ולאשתו שבעה ילדים: בנו הבכור, [[הרב אליעזר מלמד]], הוא ראש [[ישיבת הר ברכה]] ורב היישוב, בנו [[הרב יהודה מלמד]] הוא ר"מ ב[[ישיבת רמת גן]], חתנו ר' הלל הורוביץ הינו פעיל ציבור ב[[חברון]], חתנו הרב שמעון קליין ראש כולל 'רעוא' בירושלים, בנו הרב אברהם מלמד ר"מ ב[[ערד]], בנו ר' ישראל מלמד משמש כיועץ חינוכי ב[[ישיבת עתניאל]]. | רעייתו היא הרבנית שולמית מלמד, מחנכת ידועת שם ומנהלת ערוץ 7. הרבנית היא בתו של פרופ' יוסף ולק אשר היה פעיל שמאל ותיק אף שהיה מחנך דתי ידוע. למרות חילוקי הדעות ביניהםן, שררו ביניהם יחסי חיבה ואהבה. לרב ולאשתו שבעה ילדים: בנו הבכור, [[הרב אליעזר מלמד]], הוא ראש [[ישיבת הר ברכה]] ורב היישוב, בנו [[הרב יהודה מלמד]] הוא ר"מ ב[[ישיבת רמת גן]], חתנו ר' הלל הורוביץ הינו פעיל ציבור ב[[חברון]], חתנו הרב שמעון קליין ראש כולל 'רעוא' בירושלים, בנו הרב אברהם מלמד ר"מ ב[[ערד]], בנו ר' ישראל מלמד משמש כיועץ חינוכי ב[[ישיבת עתניאל]]. | ||
==דרכו== | ==דרכו== | ||
| שורה 52: | שורה 52: | ||
הרב מלמד ייסד את [[ועד רבני יש"ע]] ועמד בראשו. מאז חתימת הסכמי אוסלו עמד הוא לצד רבו [[הרב אברהם שפירא]] בראש המאבק על שלמותה של [[ארץ ישראל]] ויישוביה. כיום הוא, ועימו [[הרב חיים שטיינר]] ו[[הרב דב ליאור]], משמשים רבני מפלגת תקומה. | הרב מלמד ייסד את [[ועד רבני יש"ע]] ועמד בראשו. מאז חתימת הסכמי אוסלו עמד הוא לצד רבו [[הרב אברהם שפירא]] בראש המאבק על שלמותה של [[ארץ ישראל]] ויישוביה. כיום הוא, ועימו [[הרב חיים שטיינר]] ו[[הרב דב ליאור]], משמשים רבני מפלגת תקומה. | ||
לקראת חורבן | לקראת חורבן ישובי [[גוש קטיף]] וצפון ה[[שומרון]], עמד שוב לצד הרב שפירא בראש המאבק התורני בתוכנית והבהיר את דעתו הברורה והמפורשת ל[[סירוב פקודה]] לעקור יישובים בארץ-ישראל, פסיקה שפסק עשר שנים קודם לכן על-פי דעת רבו הרב צבי יהודה, עת ריחף איום עקירה על [[היישוב היהודי בחברון]]. פסק זה נשא ברמה כל השנים בכל פעם שהממשלה ביקשה לעקור מאחזים ובסיסים צבאיים, כשהסיבה קשורה במסירת חלקי ארץ ישראל לנכרים. | ||
=== יחסו למדינה ולממשלה === | === יחסו למדינה ולממשלה === | ||
כמו רבו, רואה את הקמת המדינה היהודית בארץ-ישראל כ | כמו רבו, רואה את הקמת המדינה היהודית בארץ-ישראל כ[[אתחלתא דגאולה]] ואת הממשלה ככלי הביצוע והשלטון על מדינה זו. אולם, כאשר הממשלה מבקשת להחליט החלטה בניגוד לתורה ובפרט בעת שהממשלה מבקשת לכפות זאת על יהודים בניגוד לרצונם, מבהיר כי אין לממשלה זכות לעשות כן וכי במקרה שכזה אין תוקף להחלטותיה. הרב מלמד מקדש את המדינה כמתנת אלקים לעמו ישראל, ואילו את הממשלה רק אם אינה חותרת נגד התורה. | ||
עוד בימי הסכמי אוסלו החליף ב[[תפילה לשלום המדינה]] הנאמרת בשבת בבתי הכנסת את המשפט "ושלח אורך ואמתך לראשיה, שריה ויועציה" במשפט: "והעמד בראשה אנשי חיל יראי אלקים ושלח אורך ואמיתך עליהם". | |||
עוד בימי אוסלו החליף | |||
כשהקים יצחק רבין ממשלת מיעוט יהודי בעזרת חכי"ם ערבים, תקף את הממשלה בחריפות וראה בכך [[חילול השם]] נורא (בדיוק כמו הרצי"ה בממשלת רבין הראשונה). | |||
=== השקפותיו בנושאים ציבוריים נוספים === | === השקפותיו בנושאים ציבוריים נוספים === | ||
כמעט בכל מערכות הבחירות שואף הרב מלמד להקים חזית דתית מאוחדת כדוגמת זו שהייתה בכנסת הראשונה | כמעט בכל מערכות הבחירות שואף הרב מלמד להקים חזית דתית מאוחדת כדוגמת זו שהייתה בכנסת הראשונה. | ||
השקפתו החברתית נחשבת מקורית ופתוחה. כך למשל הוא מצדד ומעודד את גישת ההפרטה הכלכלית במשק והוצאת ההגמוניה הכלכלית מידי המדינה, על מנת ליצור תחרות במשק בכל הענפים ובתקשורת בפרט. שנים רבות קורא ל[[הרבנות הראשית לישראל|רבנות הראשית לישראל]] לדרג דירוג שבועי או חודשי את מערכת הכשרויות בארץ וכך להתעלות מעליהם ולעודד תחרות ביניהן אשר תיצור רמת כשרות עליונה, חלף מתן הכשרים בעצמה ובכך ביזוי כבודה. | |||
==ספריו== | |||
*'''יש שואלים'''- ליקוט של פינותיו בערוץ שבע ובהם תמצית השקפותיו בנשואים שונים. | |||
*'''ארץ הצבי'''- לקט כרוזים, סיפרוים, מאמרים וכתבי עיתונות אודות מאבקו של הרצי"ה על שלמות הארץ. | |||
{{מיון רגיל:מלמד זלמן}} | {{מיון רגיל:מלמד זלמן}} | ||
גרסה מ־10:44, 30 באוגוסט 2011
|
|
| הרב זלמן ברוך מלמד | |
|---|---|
 הרב זלמן מלמד | |
| תאריך לידה | י"ב באב תרצ"ז |
| השתייכות | הציונות הדתית |
| תפקידים נוספים | ראש ישיבת בית אל, רב הישוב בית אל ב', ר"מ בישיבת מרכז הרב (לשעבר) |
| רבותיו | הרב צבי יהודה הכהן קוק, הרב משה צבי נריה, הרב אברהם שפירא |
| חיבוריו | יש שואלים, |
הרב זלמן ברוך מלמד הוא ראש ישיבת בית אל ורב שכונה ב' בישוב בית אל, נחשב לאחד הרבנים המרכזיים בציבור הדתי-לאומי.
תולדות חייו
תחילת דרכו
נולד בתל אביב בי"ב באב תרצ"ז לר' דוד מלמד ורעיה לבית אפשטיין. סבו מצד אביו היה ר' שלום למלד, מחסידיו הקרובים של רבי יעקב פרידמן מהוסיאטין, ומצד אמו היה רב המושבה בלפוריה הרב אליהו אפשטיין.
בצעירותו למד בישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה והושפע רבות מאישיותם ודרכם של ראשי ומייסדי הישיבה הרב משה צבי נריה והרב אברהם צוקרמן. באותה תקופה לא למדו בישיבת כפר הרא"ה לימודי חול. הוא היה חבר פעיל בתנועת בני עקיבא.
לאחר שסיים את לימודיו בכפר הרואה בשנת תשי"ב, למד במשך תקופה קצרה בישיבתו של הרב אליהו לופיאן. ה
לאחר מכן היה בגרעין שייסד את ישיבת כרם ביבנה, שם למד בשנה הראשונה להקמתה. בעקבות הרב עוזי קלכהיים, הגיע הרב מלמד לישיבת מרכז הרב באלול תשט"ו.
במרכז הרב התמיד בלימודיו ונעשה לאחד העילויים. הוא התקרב במיוחד לראש הישיבה (שנעשה לרבו המובהק) הרב צבי יהודה הכהן קוק, ודבק בו ובדרכיו. בשנת תשכ"ה מונה על ידי הרצי"ה כר"מ של שיעור א וכמגיד שיעורים באמונה.
הקמת בית אל
בשנת תשל"ח הטיל עליו הרב צבי יהודה לייסד ישיבה ביישוב החדש עפרה, אולם לבסוף הדבר לא יצא לפועל והוחלט להקים את הישיבה בישוב חדש שיוקם מצפון לרמאללה.
הישוב נוסד בתחילה בבסיס הצבאי שליד בית אל. בהמשך הוקמה הישיבה על גבעה סמוכה וסביב הישיבה הוקם היישוב בית אל ב'. חציו השני של הגרעין המיישב בבסיס הצבאי, הקים את בית-אל א', יישובים סמוכים אשר לימים התאחדו.
הרב מלמד נשאר מקורב לרצי"ה עד לפטירת הרצי"ה בשנת תשמ"ב.
בסביבות שנות תש"מ-תשמ"א עודד את בנו הרב אליעזר מלמד להקים את תנועת אריאל כדי ליישם הפרדה מלאה בין בנים לבנות, לאחר שנואשו הניסיונות לשכנע בדבר את הנהגת תנועת בני עקיבא.
בשנת תשמ"ט הקים הרב מלמד את ערוץ הרדיו "ערוץ 7", ואף היווה את הסמכות התורנית שלו. בערוץ רדיו זה ראה כלי להסברה בקרב יהודי הארץ והתפוצות על מקומה של תורת ישראל בחיי העם היהודי ובפרט בדור הגאולה.
הרב מלמד עצמו הגיש פינה כמעט יומית בשם "יש שואלים", שם גולל את משנתו התורנית כפי שלמדה ב-25 השנים שהיה צמוד לרבו הרב צבי יהודה.
בשנת תשס"ג לאחר 15 שנות שידורים נסגר את הערוץ ע"י צו בית-המשפט.
הרב מלמד מעודד גרעינים תורניים בערי הארץ ומתלמידיו הקימו את הגרעין התורני הראשוני בדימונה, ברמלה, לוד, מודיעין, ורמת השרון. כמו כן, תלמידיו שותפים בחיזוק וביסוס ההתיישבות היהודית ביש"ע ובהקמת ישובים חדשים.
הרב מלמד הקים רשת מוסדות ענפה, שכוללת מלבד הישיבה הגבוהה גם ישיבה תיכונית "בני צבי"; אולפנות רעיה, מכינה קדם צבאית "מגן דוד" ועוד.
משפחתו
רעייתו היא הרבנית שולמית מלמד, מחנכת ידועת שם ומנהלת ערוץ 7. הרבנית היא בתו של פרופ' יוסף ולק אשר היה פעיל שמאל ותיק אף שהיה מחנך דתי ידוע. למרות חילוקי הדעות ביניהםן, שררו ביניהם יחסי חיבה ואהבה. לרב ולאשתו שבעה ילדים: בנו הבכור, הרב אליעזר מלמד, הוא ראש ישיבת הר ברכה ורב היישוב, בנו הרב יהודה מלמד הוא ר"מ בישיבת רמת גן, חתנו ר' הלל הורוביץ הינו פעיל ציבור בחברון, חתנו הרב שמעון קליין ראש כולל 'רעוא' בירושלים, בנו הרב אברהם מלמד ר"מ בערד, בנו ר' ישראל מלמד משמש כיועץ חינוכי בישיבת עתניאל.
דרכו
הרב מלמד מדריך את תלמידיו לעבודת ד' על פי תורה באופן בריא, כלומר, לפי הנהגות נורמאליות ורציונאליות, שנותנות מקום לאנושיות של האדם ומשרות עליו שמחה, ולא לבחור בהנהגות קיצוניות או מיסטיות שעלולות לערער את היציבות של האדם. גישתו לחיים היא אופטימית ומאמינה, דהיינו גישה הנובעת מתוך אמונה שד' עושה הכל לטובה, ושיש רווח מכל צרה, גם אם לא רואים אותו מיד. הוא משתדל להדגים דרך זו גם במעשיו, ומוסיף עוד ביישוב הארץ או בתורה אחרי קשיים שפוקדים אותו.
כמו רבו הרב צבי יהודה, גם הוא נמנע במפגיע מלהשתמש בתאריך הלועזי, ומחנך את תלמידיו לשימוש בתאריך העברי בלבד. לדעתו שימוש רב בתאריך העברי יכריח את הממסד ללמוד להשתמש בו. הרב מלמד שולל יציאה לחוץ לארץ, למעט במקרים קיצוניים כמו צער גדול של הורים המתגוררים בחו"ל או מקרים מיוחדים כדוגמת התרמה למען מטרה נעלה.
שיטתו ועמדותיו בנושאים ציבוריים ופוליטיים
מאבקו על שלמות הארץ
הרב מלמד ייסד את ועד רבני יש"ע ועמד בראשו. מאז חתימת הסכמי אוסלו עמד הוא לצד רבו הרב אברהם שפירא בראש המאבק על שלמותה של ארץ ישראל ויישוביה. כיום הוא, ועימו הרב חיים שטיינר והרב דב ליאור, משמשים רבני מפלגת תקומה.
לקראת חורבן ישובי גוש קטיף וצפון השומרון, עמד שוב לצד הרב שפירא בראש המאבק התורני בתוכנית והבהיר את דעתו הברורה והמפורשת לסירוב פקודה לעקור יישובים בארץ-ישראל, פסיקה שפסק עשר שנים קודם לכן על-פי דעת רבו הרב צבי יהודה, עת ריחף איום עקירה על היישוב היהודי בחברון. פסק זה נשא ברמה כל השנים בכל פעם שהממשלה ביקשה לעקור מאחזים ובסיסים צבאיים, כשהסיבה קשורה במסירת חלקי ארץ ישראל לנכרים.
יחסו למדינה ולממשלה
כמו רבו, רואה את הקמת המדינה היהודית בארץ-ישראל כאתחלתא דגאולה ואת הממשלה ככלי הביצוע והשלטון על מדינה זו. אולם, כאשר הממשלה מבקשת להחליט החלטה בניגוד לתורה ובפרט בעת שהממשלה מבקשת לכפות זאת על יהודים בניגוד לרצונם, מבהיר כי אין לממשלה זכות לעשות כן וכי במקרה שכזה אין תוקף להחלטותיה. הרב מלמד מקדש את המדינה כמתנת אלקים לעמו ישראל, ואילו את הממשלה רק אם אינה חותרת נגד התורה.
עוד בימי הסכמי אוסלו החליף בתפילה לשלום המדינה הנאמרת בשבת בבתי הכנסת את המשפט "ושלח אורך ואמתך לראשיה, שריה ויועציה" במשפט: "והעמד בראשה אנשי חיל יראי אלקים ושלח אורך ואמיתך עליהם".
כשהקים יצחק רבין ממשלת מיעוט יהודי בעזרת חכי"ם ערבים, תקף את הממשלה בחריפות וראה בכך חילול השם נורא (בדיוק כמו הרצי"ה בממשלת רבין הראשונה).
השקפותיו בנושאים ציבוריים נוספים
כמעט בכל מערכות הבחירות שואף הרב מלמד להקים חזית דתית מאוחדת כדוגמת זו שהייתה בכנסת הראשונה.
השקפתו החברתית נחשבת מקורית ופתוחה. כך למשל הוא מצדד ומעודד את גישת ההפרטה הכלכלית במשק והוצאת ההגמוניה הכלכלית מידי המדינה, על מנת ליצור תחרות במשק בכל הענפים ובתקשורת בפרט. שנים רבות קורא לרבנות הראשית לישראל לדרג דירוג שבועי או חודשי את מערכת הכשרויות בארץ וכך להתעלות מעליהם ולעודד תחרות ביניהן אשר תיצור רמת כשרות עליונה, חלף מתן הכשרים בעצמה ובכך ביזוי כבודה.
ספריו
- יש שואלים- ליקוט של פינותיו בערוץ שבע ובהם תמצית השקפותיו בנשואים שונים.
- ארץ הצבי- לקט כרוזים, סיפרוים, מאמרים וכתבי עיתונות אודות מאבקו של הרצי"ה על שלמות הארץ.