חומות יריחו: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 7: שורה 7:


==משמעות הלכתית==
==משמעות הלכתית==
{{להשלים|כל הפרק=כן}]
{{להשלים|כל הפרק=כן}}
לחומות העיר ישננה גם משמעות הלכתית. יריחו היתה עיר מוקפת חומה בימי יהושע בן נון, וכיוון שכך, הרי [[פורים]] חל בה ב[[שושן פורים]]  
לחומות העיר ישננה גם משמעות הלכתית. יריחו היתה עיר מוקפת חומה בימי יהושע בן נון, וכיוון שכך, הרי [[פורים]] חל בה ב[[שושן פורים]]  


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ארכאולוגיה של ארץ ישראל]]
[[קטגוריה:ארכאולוגיה של ארץ ישראל]]

גרסה מ־07:45, 13 בספטמבר 2011

חומות העיר יריחו הן בעלות משמעות היסטורית והלכתית.

משמעות היסטורית-נס נפילת חומות יריחו

בספר יהושע פרק ו מסופר שכאשר ניגש יהושע בן נון לכבוש את העיר יריחו, הכהנים תקעו בשופרות שבעה ימים, ואירע נס שנפלו החומות (חז"ל מבארים שהחומות "נבלעו" בתוך האדמה בהיותם שלמות), וכך נכנסו ישראל לתוך העיר ושרפוה באש.

סימנים ארכאולוגיים לנפילת החומות

בחפירות ארכאולוגיות בעיר יריחו, בין 1952 ל-1955, נחשפה חומה גדולה שנפלה בשלמות לתוך האדמה, וכך כותבת החוקרת קתלין קניון: "החופרים גילו מקרים רבים של התמוטטות, שניכרים בהם סימני רעידת אדמה, החומה התמוטטה החוצה כשלבניה שלימות[1]". בנוסף, גילו החוקרים[2] שאכן אחרי נפילת החומה, נכבשה העיר ע"י תרבות זרה, והכובשים שרפו חלק נכבד מהעיר (בדיוק כפי המסופר בתנ"ך).
החוקר דניאל משה לוי, במאמר ארוך בנושא תיארוך יציאת מצרים וכיבוש הארץ ע"י יהושע[3], מבאר שהממצאים על חומות יריחו שנפלו אכן תואמים בדיוק לזמן כיבוש יהושע בין נון המסופר במקרא[4].

משמעות הלכתית

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

לחומות העיר ישננה גם משמעות הלכתית. יריחו היתה עיר מוקפת חומה בימי יהושע בן נון, וכיוון שכך, הרי פורים חל בה בשושן פורים

הערות שוליים

  1. קניון, חשפנו את יריחו, תרגום ג. אריוך עמ' 84
  2. שם עמ' 139
  3. מאמר "התנ"ך וארכיולוגיה", באתר דעת
  4. במאמר הנ"ל אות ד'