צפרניים: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
אסור לקצוץ ציפורניים ב[[שבת]] משום גוזז. אם עושה כדרך הרגילה עובר באיסור תורה. | אסור לקצוץ ציפורניים ב[[שבת]] משום גוזז. אם עושה כדרך הרגילה עובר באיסור תורה. | ||
==ראה גם== | |||
*[[נטילת צפרניים]] | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: מבט על המציאות]] | [[קטגוריה: מבט על המציאות]] | ||
גרסה אחרונה מ־14:19, 18 באוקטובר 2011
|
|
החלק שבסוף האצבעות.
בהבדלה[עריכה]
"אין מברכין על הנר עד שייאותו לאורו", כלומר: עד שיעמדו סמוך לנר באופן שיוכלו ליהנות ממנו. בגמרא נתנו שיעור לכך: כדי שיהא מכיר בין מטבע של מדינה זו למטבע של מדינה אחרת. ונוהגים להשתמש ממש לאור הנר על ידי שמסתכלים בצפרניים בשעה שמברכים. טעמים שונים נאמרו בענין ההסתכלות בצפרניים: יש מבארים, מפני שהצפרניים גדלות והגידול הוא סימן ברכה, ולכן מסתכלים בהן לסימן טוב בתחילת השבוע. ויש מבארים, שכשמבדילים בין הצפורן לבשר, הרי זה כמו שמבדילים בין מטבע למטבע. ויש מבארים, לפי שאדם הראשון הסתכל בגופו לאור האש שהדליק משני הרעפים שהכישם זה בזה, וראה את עצמו ערום מלבד הצפרניים ושמח. ויש מבארים, שעל ידי ההסתכלות בצפרניים נזכרים בכתנות של צפרניים שאדם הראשון היה לבוש בהן, שהיו מאירים כענני כבוד. בירושלמי סמכו דין זה - "אין מברכין על הנר עד שייאותו לאורו" - על מה שכתוב (בראשית א, ד): "וירא אלהים את האור כי טוב" ואחר כך: "ויבדל אלהים".
אכילת ציפורניים[עריכה]
אמנם יש איסור באכילת עור אדם אך אכילת ציפורניים מותרת מעיקר הדין אלא שזה מכוער.[1]
בשבת[עריכה]
אסור לקצוץ ציפורניים בשבת משום גוזז. אם עושה כדרך הרגילה עובר באיסור תורה.