טלטול בגופו: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(יצירת ערך מהספר האנציקלופדיה התורנית המרוכזת) |
אין תקציר עריכה |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
היתר חכמים לטלטל מוקצה | היתר חכמים לטלטל [[מוקצה]] ב[[שבת]] באופן שאינו מטלטלו בידו אלא בשאר אבריו, כגון על ידי דחיפת המוקצה ברגלו, בפיו, במרפקו וכדומה. | ||
אם החפץ הינו [[מוקצה מחמת חסרון כיס]], ראוי להחמיר שלא לטלטלו אפילו בגופו. לדוגמא: מי ששכח סכין של שחיטה על השולחן, ראוי להחמיר שלא ליטלו אפילו בגופו. | |||
==טעם== | |||
טעם ההיתר הוא, לפי שאין דרך טלטול בכך. | טעם ההיתר הוא, לפי שאין דרך טלטול בכך. | ||
==דוגמאות== | |||
*מי ששכח על מדף הספרים קופת צדקה באופן שנחסמה הגישה לספרים, מותר לו ליטלה במרפקו למקום אחר. | |||
*מעטפה שיש בה שטרי כסף שנשכחה בתיבת הדואר, מותר ליטלה בפיו כדי שלא יבוא לידי הפסד. | |||
[[קטגוריה:תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | ||
[[קטגוריה:שבת]] | |||
גרסה אחרונה מ־12:06, 8 בנובמבר 2011
|
|
היתר חכמים לטלטל מוקצה בשבת באופן שאינו מטלטלו בידו אלא בשאר אבריו, כגון על ידי דחיפת המוקצה ברגלו, בפיו, במרפקו וכדומה.
אם החפץ הינו מוקצה מחמת חסרון כיס, ראוי להחמיר שלא לטלטלו אפילו בגופו. לדוגמא: מי ששכח סכין של שחיטה על השולחן, ראוי להחמיר שלא ליטלו אפילו בגופו.
טעם[עריכה]
טעם ההיתר הוא, לפי שאין דרך טלטול בכך.
דוגמאות[עריכה]
- מי ששכח על מדף הספרים קופת צדקה באופן שנחסמה הגישה לספרים, מותר לו ליטלה במרפקו למקום אחר.
- מעטפה שיש בה שטרי כסף שנשכחה בתיבת הדואר, מותר ליטלה בפיו כדי שלא יבוא לידי הפסד.