רבי משה ב"ר חנוך: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
רבי משה ב"ר חנוך היה | '''רבי משה ב"ר חנוך''' היה מראשוני ה[[ראשונים]] בספרד. | ||
חי במאה העשירית, ונפטר בערך בשנת ד'תשכ"ה, 965. | חי במאה העשירית, ונפטר בערך בשנת ד'תשכ"ה, 965. | ||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
{{מיון רגיל:משה ב"ר חנוך}} | {{מיון רגיל:משה ב"ר חנוך}} | ||
[[קטגוריה: ראשונים]] | [[קטגוריה: ראשונים]] | ||
[[קטגוריה:רבנים ספרדים]] | |||
גרסה מ־19:16, 14 בנובמבר 2011
|
|
רבי משה ב"ר חנוך היה מראשוני הראשונים בספרד.
חי במאה העשירית, ונפטר בערך בשנת ד'תשכ"ה, 965.
מסופר בספר הקבלה לראב"ד הראשון שבמלחמה בין המוסלמים בספרד לשכניהם הנוצרים נ בשבי ספינה קטנה שיצאה מאיטליה ובה ארבעה חכמי תורה גדולים, ביניהם ר' משה ב"ר חנוך ועימו אשתו הצעירה ובנו חנוך. כאשר החל מנהיג צי המלחמה להציק לאשתו של ר' משה אשר היתה יפת תואר מאד, צעקה אל ר' משה אישה בלשון הקודש ושאלה ממנו אם הנטבעים בים יעמדו בתחיית המתים. והוא השיב לה בלשון הכתוב: "מבשן אשיב, אשיב ממצולות ים" (תהלים סח כג). כששמעה דבריו הפילה עצמה לים וטבעה. ר' משה ובנו נפדו על ידי קהילת יהודי קורדובה. באותה עת לא היו אנשי ספרד בקיאים בדברי רבותינו, וכשהגיע ר' משה לבית המדרש השתוממו כולם לחכמתו ושאלו ממנו ספיקותיהם ופשט להם אותם. מיד מינוהו לרב ולדיין הקהילה. ר' משה ייסד ישיבה גדולה שיצא שמעה בכל ספרד. ראה בערך ארבעת השבויים.